האם האמריקנים יוצאים מהבוץ?

לכידתו של סדאם חוסיין היא, כמובן, הישג אדיר לכוחות האמריקנים בעיראק, ההשלמה הסופית של המהלך שהחל בכיבוש עיראק. אם אכן נתפס סדאם בחיים, יוכלו האמריקנים להפוך את העמדתו למשפט לאקט של טיהור וסופיות, שימחיש לכל עיראקי שאכן עידן סדאם תם ויבסס את עוצמתו של שלטון אלטרנטיבי.

הלכידה, כמו גם כמה מבצעים נוספים בשבועות האחרונים, גם מעידה על כך שהכוחות הכובשים מתחילים להתגבר על הבעייה העיקרית שהצרה את צעדיהם עד עתה: המחסור במודיעין איכותי. לישראלים, המקבלים את שליטתם הכמעט מוחלטת של כוחות הבטחון בשטחים כמובנת מאליה, קשה לתפוס עד כמה גיששו האמריקנים באפילה במדינה עצומה כמו עיראק, ללא תשתית דומה לזו שיש לשב"כ כאן. עושה רושם שהתשתית הזו מתחילה להיבנות, וכבר הניבה את הפרס הגדול מכולם.

אבל כדי לדעת אם אכן מתחיל תהליך של היחלצות מהבוץ, שבתוכו שקעו הכוחות הכובשים מאז הכריז הנשיא בוש על הנצחון, צריך לדעת לכמת את חלקם של תומכי סדאם בקואליציה הפועלת נגד האמריקנים.

כל מחוללי הטרור

פעולות הטרור והגרילה בחודשים האחרונים נובעות מארבע קבוצות, שייתכן שיש ביניהן שיתוף פעולה: תומכי סדאם, ששאפו לראות את המשטר הישן חוזר; מגוייסים מרחבי העולם המוסלמי, שחשו לעיראק (ובעיקר דרך סוריה) כשם שחשו לאפגניסטן לפני עשרים שנה ולצ'צ'ניה בעשור האחרון, וחלקם קשורים לארגוני טרור כדוגמת אל-קעידה; כוחות מקומיים, שיעים וסונים, השואפים לצבור עוצמה במסגרת המאבק על פניה של עיראק החדשה; ו"סתם" עיראקים, שנפגעו מפעולות האמריקנים ופועלים ממטרות נקם.

כך, למשל, החלו הפעולות נגד הקואליציה בעיר פלוג'ה לאחר ש-12 אזרחים מקומיים נהרגו במהלך הפגנה כתוצאה מתגובת יתר מבוהלת של החיילים האמריקנים.

האלמנט הראשון, שהיה ודאי המאורגן ביותר, ספג היום מהלומה, אולי מכרעת. עצם הצלחתו של סדאם לחמוק ממעצר היה אלמנט מרכזי במוטיבציה של תומכיו, והלכה וצברה עוצמה משל עצמה – שהתפוגגה באחת עם לכידתו.

אבל כמה מתוך סך כל הפעולות ביצע האלמנט הזה, ומה שווים האחרים בלעדיו? נכון ללפני כמה שבועות, מומחים בוושינגטון ובאירופה לא ידעו להשיב על כך.

יותר מזה: לכידתו של סדאם מגבירה את המוטיבציה לפעילות בקרב האלמנט השלישי, אולי המסוכן מכולם. השיעים בעיראק, למשל, מתחילים לחוש שהדמוקרטיה שמבקשים האמריקנים לייסד אינה כוללת בהכרח את שלטון הרוב הדמוגרפי שלהם. אם לא תימצא הדרך לכלול אותם בתוך המארג של עיראק החדשה בדרך שתספק את רצונם, עלולים האמריקנים להיתקל בארגונים שלהם, שעד עכשיו שמרו על פרופיל נמוך.

הנשיא בוש, הנתון בבוץ פוליטי ורואה בהצלחה בעיראק את המפתח לנצחון בבחירות, יחגוג היום את לכידת סדאם – ובצדק. אבל את ההשלכות האמיתיות שלה אפשר יהיה לראות רק בעוד זמן. בוש כבר הכריז פעם אחת על נצחון, הכרזה שהפכה לנלעגת עם הצטברות מספר ההרוגים בחודשים האחרונים. בפעם הזו, סביר שיהיה זהיר יותר בהכרזה שאכן הכל נגמר.