שתף קטע נבחר

עין הזבוב

מערכת העדשות בעינו של הזבוב שימשה את חוקרי אוניברסיטת בן גוריון בפיתוח מכשיר המאפשר ראיה אל תוך גוף האדם, באמצעות גלי אור

עינו של הזבוב היתה התשתית לבניית מכשיר אלקטרואופטי שפותח באוניברסיטת בן גוריון, ומאפשר ראיה אל תוך גוף האדם באמצעות גלי אור.

 

לא עין הנמר ואפילו לא עין הנץ. דווקא עינו של הזבוב שימשה את פרופסור יוסי רוזן, מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים שבאוניברסיטת בן גוריון, כמודל לפיתוחו של מכשיר הדמיה רפואי חדיש. 

 

עין הזבוב פועלת באופן ייחודי כדי להגביר את עוצמת התמונה שהזבוב רואה. המערכת ההנדסית החדשה שפותחה, נועדה לצורך שונה לחלוטין: הסתכלות דרך רקמות ביולוגיות, על מנת לראות מה טמון בהן.

 

היכולת והטכניקה של ראייה לתוך רקמות גוף האדם קיימת מזה למעלה ממאה שנה. אולם ברבות מהטכנולוגיות הקימות טמונות חסרונות רבים: קרני הרנטגן מסרטנות, באולטרה-סאונד לא מבחינים בכל העצמים הקיימים, ובאלה שרואים איכות התמונה לא תמיד משביעת רצון, וההדמיה עם מערכות התהודה המגנטית, ה-MRI, יקרה ומסורבלת.

 

הפתרון: שימוש בקרני אור

 

מערכת העושה שימוש בגלי אור, עשויה לתת מענה לחסרונות אלו. אך רקמות גוף האדם בולעות באופן ניכר את האור העובר בהן ומפזרות אותו, כך שהתמונה היוצאת מהרקמה לא ניתנת לפענוח. הפיתוח החדש, מתמודד באופן יצירתי עם הבעיה, ועשוי לפתור אותה.

 

בניסוי שקיימו באוניברסיטה, הניח צוות המחקר עצם תרנגולת קטנה בין שתי נתחי חזה עוף. הנתחים, המדמים רקמות אנושיות, הוארו באמצעות אור לייזר אדום. "הרעיון שהעלינו הוא להעביר את אור הלייזר היוצא מנתחי העוף דרך מערך צפוף של עדשות זעירות. מאחורי מערך העדשות, אוספת עדשה רגילה את האור לתוך מצלמה דיגיטלית המחוברת למחשב. התוצאה דומה לתהליך המתרחש ברשתית עין-הזבוב", הסביר פרופסור רוזן.

 

למצלמה מגיע אוסף של תמונות כמספר העדשות הזעירות במערך. כל התמונות הזעירות מתחברות יחדיו במחשב לתמונה אחת שבה אפשר להבחין בבירור בצללית העצם המבוקשת. האור מהעצם בדרכו למצלמה עובר בכל תמונה במערך, דרך חלק אחר של נתח העוף, המפזר אותו בצורה אקראית ושונה מיתר תמונות המערך.

 

שיפור איכות התמונה

 

האתגרים העומדים לפני המדענים הם שיפור איכות התמונה והיכולת להבחין בפרטים קטנים באובייקט הנצפה. המדענים מבקשים עוד להגביר את היכולת של המערכת לראות דרך רקמות עבות יותר ולקבל שחזור תלת-ממדי של המרחב מאחורי הרקמה, בדומה ליכולות של מכשיר הטומוגרפיה בקרני רנטגן.

 

"יחד עם זאת" אומר פרופסור רוזן , "העובדה שהמערכת פשוטה וכוללת מספר קטן של רכיבים זולים וקטני-ממדים, מצביעה על הפוטנציאל הגדול של הרעיון להפוך למכשיר נפוץ וחשוב בהדמיה רפואית".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תרשים: כך עובדת מערכת ההדמיה
תרשים: כך עובדת מערכת ההדמיה
פרופסור יוסי רוזן, עם מערכת ההדמייה החדישה
פרופסור יוסי רוזן, עם מערכת ההדמייה החדישה
מומלצים