שתף קטע נבחר
צילום: גילי סופר

יבנה: תחנת רכבת ללא תחנה

אם לא הייתה כאן פעם סנהדרין, באמת אין הרבה מה לחפש פה, מעבר לעניין בצורות יישוב המהגרים היהודים במחצית השנייה של המאה ה-20, ובמאיר שטרית. שעתיים של היסטוריה שלא נחפרה

ביבנה יורדים מהרכבת באמצע הכלום. אם לא הייתה כאן פעם סנהדרין, באמת אין הרבה מה לחפש פה, מעבר לעניין בצורות יישוב המהגרים היהודים במחצית השנייה של המאה ה-20, ובמאיר שטרית.

 

אבל היתה כאן סנהדרין והיום יש כאן תחנת רכבת ללא תחנה. רציף, צריף, שומר, וזהו. הרכבת עוצרת כאן פעם בשעה ואת הביקור במקום אפשר לסכם בשעתיים, אלא אם יש בכוונתכם להתעכב בתפילה על קבר הצדיק. אפשר גם לצרף אותו לתחנה ברחובות או באשדוד. יש לקחת בחשבון, שאי אפשר לרדת מן הרכבת לשעה או שעתיים וכי יש לרכוש כרטיס עד יבנה וכרטיס המשך נפרד.

 

אין חפירות ארכיאולוגיות

 

מעט רקע היסטורי (למי שזכה למורות כמו שלי). יבנה נזכרת כבר במקרא כעיר פלשתית. בימי החשמונאים היא נכבשה והפכה עיר יהודית ואחרי חורבן הבית השני (70 לספירה) הוקם בה מרכז רוחני ודתי-יהודי. על פי האגדה, רבן יוחנן בן זכאי שנמלט מירושלים הנצורה בארון מתים ניבא למפקד חיילות רומי, אספסיאנוס, את נפילת ירושלים בידיו ואת כך שיהיה קיסר. הוא קיבל מאספסיאנוס רשות להקים ביבנה מרכז רוחני במקום המרכז בעיר הקודש, את "יבנה וחכמיה".

 

תקופת המרכז ביבנה הייתה תקופת הפעילות הראשית של התנאים ושל גיבוש ההלכות שקובצו לאחר מכן במשנה. נשיאה הראשון של הסנהדרין ביבנה היה רבן גמליאל השני דיבנה (להבדיל מרבן גמליאל הזקן, אף הוא נשיא הסנהדרין), והסנהדרין ישבה ביבנה כ-60 שנה, עד מרד בר כוכבא, אז עברה לאושא.

 

בתל הנישא מדרומה של העיר, ממש צמוד לתחנת הרכבת - שרידי הכפר יִבְּנָה שנכבש ביוני 48', חורבותיו של מבצר צלבני גדול, מבצר איבלין, והכנסייה שלו. בראשית המאה ה-12 כבשו הצלבנים את יבנה מידי הערבים והקימו בה מבצר בעל 4 מגדלים הבנוי מאבנים גדולות. סביבו התיישבו פרנקים והוא היה לעיר בה כנסיית המחוז. אדוני מבצר איבלין, אביר צרפתי בשם בליאן, היה ראש המשפחה הפרנקית המיוחסת ביותר בארץ – משפחת ד'איבלין.

 

מעל חורבות המבצר מתנשא צריח המסגד שהקימו הממלוכים כשהסבו את הכנסייה למסגד לאחר כיבוש המבצר (1244) מידיהם של הפרנקים, לא לפני שהוא הוחזר להם מהמוסלמים, שקיבלו אותו בחוזה השלום עם ריצ'רד לב הארי, שכבש אותו מידי צלאח א-דין, שכבש אותו קודם לכן.

 

מבולבלים? גם אין מי שיעשה סדר. בתל יבנה לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות ובינתיים, לא נעים לומר, עיקר היופי שלו הוא הנוף הנשקף ממנו: תל אביב, אשדוד, הר חברון, הרי יהודה, וכל מה שביניהם. ארגון פאונדיישן סטון מנסה לקדם את פיתוחו הארכיאולוגי של המקום. כחלק מפעילותו תגיע לתל ביום חמישי הקרוב משלחת מדענים וחוקרים מאוניברסיטאות הרטפורד (ארה"ב).

 

כל אחד והיהדות שלו

 

כאשר יורדים מהתל לעבר העיר, פונים שמאלה בכביש הראשי ואחרי כמה מאות מטרים מימין נמצא גן הסנהדרין - גן עירוני שמתאים להפסקה (אלא אם מפריעה לכם העובדה שזה המקום בו היה בית הקברות של יבנה). בקצה הגן – קבר רבן גמליאל.

 

העלייה לקברות צדיקים הופכת לתופעה המונית מרתקת מבחינה אנתרופולוגית. אנשים באים לשפוך את הלב, לבקש פרנסה, בריאות, זיווג או פרי בטן. ההשתטחות על קברים בכלל ועל קברי שיח'ים בפרט נראית קצת כמו עבודת אלילים - אך כל אחד והיהדות שלו, מי שמאמין במתווכים בינו לבין היושב במרומים, שיבושם לו. ובכלל, מי אנחנו שנצא נגד תופעה פופולרית שכזו.

 

על פי המסורת היהודית כאן צויין מקום קבורתו של החכם היבנאי, אך את המבנה היפה כאן הקימו הממלוכים יותר מ-1,000 שנה אחרי זמנו. זהו בית הקבר של ידידו של הנביא, אבו אל הורירה, שנקבר דווקא במדינה ועל פי המסורת המוסלמית הועברו עצמותיו ארצה. במבואה של המבנה, העזרה, יושבת גברת שאלוהים יודע מה היא מוכרת. הצצה חטופה שלה בי החזירה את עיניה לספר התפילות ושפתיה שבו למלמל ביתר שאת. רואים שבאתי לטייל – לא להתפלל.

 

קירות המקום מלאים בכל מיני קמיעות, ברכות, תודות, תמונות ופרוכות. על שני עמודים במבנה המקושת כותרות יפות, ובצדו השני של המעבר המעוטר, הגברים מימין, והנשים משמאל והמצבה בתווך. תקרתו של החדר המרובע מתומנת ובמרכזה הכיפה – בדיוק מעל מצבת השיש הגבוהה מכוסת הפרוכת, אליה פונים המתפללים. את הנרות מדליקים בחוץ, במבנה אבן קטן ונוטף חלב, שבוערת בו האש לא רק בחנוכה.

 

מי שרוצה להרוג עוד שעה ביבנה יכול למצוא מספיק מקומות בסביבה בהם אפשר לשבת ולאכול משהו. המרחק לתחנת הרכבת - כעשר דקות הליכה.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גילי סופר
צריח המסגד. עיקר היופי בנוף הנשקף ממנו
צילום: גילי סופר
צילום: גילי סופר
קבר רבן גמליאל. כאן קבור כנראה ידידו של הנביא, אבו אל הורירה
צילום: גילי סופר
צילום: גילי סופר
הדלקת נרות. לא רק בחנוכה
צילום: גילי סופר
מומלצים