"אם מייקל אשם, אני לא אורי גלר"

רק כשהוא נשאל על משפטו של מייקל ג'קסון, מקפיד אורי גלר - שאינו סובל מעודף צניעות - להצטנע. "אולי יתברר שאני טועה", הוא אומר. "אחרי הכל, אפילו אורי גלר, עם כל הכוחות והיכולות שלו, הוא רק בנאדם. אבל אני מאמין שמייקל לא התעלל בילד חולה סרטן ולא באף ילד אחר. אני בטוח שהוא ייצא מזה. או שעורכי הדין שלו יצליחו להוכיח שהוא לא עשה שום דבר רע, או שהאמא של הילד תישבר ותודה שהיא הכריחה את בנה לשקר כדי לסחוט כסף".

ואם יתברר שטעית ושמייקל ג'קסון אשם?

"זה יהרוס לגמרי את האמונה שלי במין האנושי וביכולת שלי לאבחן בני אדם".

אתה יכול להגיד, שאם יוכח שמייקל ג'קסון אשם אז אתה לא אורי גלר?

"כן, מפני שהמיומנות שלי היא לקרוא אנשים. אני ארגיש כמו יהלומן ותיק שבדק יהלום, קבע שהוא מצוין, ובסוף התגלה שהוא מזויף".

גלר קפץ לביקור מולדת לשתי יממות, כדי להצטלם לתוכניתו של יהורם גאון, שתוקרן בקרוב. "כל חודש מצלצלים אליי מתוכנית טלוויזיה אחרת ומבקשים שאבוא לארץ, ולכולם אני אומר בנימוס 'סליחה, אבל אין לי זמן'", הוא אומר. "אני יוצר בקרמיקה, אני כותב ספרים, אני מצלם תוכניות טלוויזיה לכל העולם וכותב טורים לעיתונים, ואני גם רוצה לבלות עם המשפחה.

"אבל כשיהורם גאון התקשר אליי, עלתה בי נוסטלגיה. נזכרתי איך הייתי מקשיב לשירים שלו כשהייתי חייל. הוא אמר לי 'אורי, אתה חייב לבוא'. הסכמתי, בתנאי שאת הכסף שישלמו לי אתרום לילדים חולי איידס באנגליה".

כשאורי פגש את מייקל

בשבתנו בלובי של בית-המלון מצלצלים אליו מרשת ABC. גלר, במבטא אנגלי כבד, פותח את הראיון ב"דרישת שלום מתל-אביב, ארץ הקודש, נהדר כאן, השמיים כחולים". המראיין שואל אותו על "החדר הסודי" של ג'קסון, וגלר אומר: "אין שום חדר סודי". המראיין שואל אותו על החשד שלפיו ג'קסון השקה את הילדים באלכוהול, וגלר פורץ בצחוק: "מייקל בכלל לא שותה, אני לא יכול לדמיין לעצמי בקבוקי אלכוהול מתגלגלים בסלון שלו או בחדר השינה".

לפני שהוא מתמסר לראיון טרנס-אטלנטי נוסף, הוא מכופף כפית עבור השף של המלון ומסביר לי שהוא עדיין רואה במייקל ג'קסון חבר והוא מגן עליו מפני ש"חבר אמיתי לא נוטשים בעת צרה".

החברות ביניהם נולדה לפני שש שנים. "יום אחד ישבתי אצל ידיד טוב שלי, מוחמד אל פאייד – אבא של דודי, שנהרג יחד עם הנסיכה דיאנה – ומייקל ג'קסון התקשר אליו. מוחמד אמר לו 'אתה יודע מי יושב עכשיו אצלי בבית? אורי גלר', ומייקל צעק 'באמת?' וביקש לדבר איתי. "לקחתי את הטלפון, ומייקל אמר שהוא ממש מתרגש לדבר איתי מפני שהוא שמע על הכוחות המיוחדים שלי והוא חייב לראות מה אני עושה עם כפית. אחרי כמה שבועות היתה לי הופעה בניו-יורק, אז באתי אליו למלון. ציירתי לו משהו קטן והוא התלהב ולקח את הציור לעטיפה של 'אינוויזיבל'. ועל הדיסק הוא כתב: 'לאורי גלר, איי לאב יו'".

רגע, רגע. באת למלון והוא לחץ לך את היד? הוא לא פחד להידבק בחיידקים?

"מה פתאום, אלה סתם שטויות. כשנכנסתי לחדר מייקל בדיוק יצא מהאמבטיה, אפילו לא היתה עליו חולצה. אמרתי לו ' אתה מריח טוב', ואז הוא הלך לחדר השינה ונתן לי במתנה את האפטר-שייב שלו, שעד היום אני משתמש בו. צרפתי".

ואיך מייקל ג'קסון נראה כשהוא יוצא מהאמבטיה?

"נדהמתי מהפנים החזקות שלו. קראתי שהוא עשה ניתוחים וחיכיתי למשהו מאוד מעוות. אבל הוא יצא בלי איפור, עם השיער משוך לאחור ועיניים עם המון הבעה".

הקליק ביניהם היה מיידי. "לפעמים היינו מדברים עשר פעמים בשבוע, ולפעמים הוא צילצל אליי חמש פעמים ביום", מדווח גלר. "הוא מאוד האמין בי. לפני שנתיים, כשיצא הסרט 'מטריקס' שבו קיאנו ריבס מלמד ילדים לעקם כפיות, הוא רצה שנראה אותו יחד עם הילדים שלו, פרינס ופאריס. הוא שכר בית-קולנוע שלם לשם כך. פרינס, הבן שלו, שאל אותי שאלה מאוד חכמה. הוא אמר: 'אורי, כשאתה מכופף את הכפית היא מתחממת מבחוץ או מבפנים?' הראיתי לו שהכפית בכלל לא מתחממת".

איך נראים הילדים שלו? כהי עור? בהירים?

"באמצע, בין בהיר לשחום. מותק של ילדים. אבל יותר מזה אני לא רוצה להגיד, בגלל שאבא שלהם שומר בקנאות על חייהם הפרטיים".

ג'קסון גם היה השושבין של גלר כאשר התחתן עם אשתו חנה בפעם השלישית. "בפעם הראשונה התחתנו תחת כיפת השמיים, מול הפירמידות במקסיקו, בלי רבנים ובלי לחתום על ניירות", מספר גלר. "כשבני דניאל היה בן 10, אמרתי שלמען הילדים צריך להתחתן. החלטנו לעשות את זה במקום שבו הוריי התחתנו, בבית-הכנסת הגדול בבודפשט.

"רק כשהגענו לשם התברר שהמקום סגור בגלל שיפוצים. כיוון שכל האורחים כבר היו שם, הלכנו לבניין בבודפשט שבו מתקיימות חתונות אזרחיות ונישאנו שם. ואז, לפני שנתיים, הרב שמוליק בוטח, שהוא חבר שלי, אמר לי: 'אתה תתחתן, ואני אהיה הרב שלך ומייקל ג'קסון יהיה השושבין'. אמרתי לו: 'למה אתה חושב שהוא יסכים?' הרמתי לו טלפון. 'מייקל, אתה מוכן להיות הבסט-מן שלי?' והוא צעק: 'כמובן'.

"החופה נערכה באוהל ענקי שהקמנו בגינה שלנו. מייקל היה אמור להגיע מלוס-אנג'לס עם כיפה שהוא הביא מהבית. אבל עברה שעה ועוד שעה ומייקל לא בא. והטבעת אצלו. איך אפשר להתחתן בלעדיה? עד שהוא בא יצאה לי הנשמה".

הקשר ניתק, החברות נשארה

החתול השחור עבר ביניהם לפני כשנה, כיוון שגלר היה זה שקישר בין ג'קסון לבין העיתונאי מרטין באשיר, שביקש לעשות סרט דוקומנטרי עליו. "אבל אני לא אשם שמרטין עשה סרט שהרס את מייקל, אני באמת לא רואה את עצמי אשם במה שקרה", טוען גלר.

"מרטין בא לבית שלי והבטיח לו שזה יהיה ראיון חיובי. הוא גם הראה לי מכתב ששלחה לו הנסיכה דיאנה ובו היא מהללת אותו על העבודה הטובה שעשה למענה. לא האמנתי לו, הרי אני כבר 30 שנה בתעשייה. דרשתי לקבל התחייבות בכתב.

"כשהוא נתן לי את המכתב, התייחסתי אליו כמו אל חוזה. הטעות היתה שמייקל, ברוב תמימותו, לא הכניס את עורכי הדין שלו לתמונה ולא הוסיף סעיפים המבהירים שהסרט לא ייצא ללא אישורו. הוא חתם על החוזה בגלל שהוא האמין בי. לצערי, מרטין בגד גם בו וגם בי. לשנינו הוא נעץ סכין בגב".

אבל אי-אפשר להאשים רק את מרטין. הרי הוא לא אמר למייקל להיכנס לחנות עתיקות ולקנות את כולה. הוא רק צילם אותו עושה את זה.

"נכון. מייקל עושה גם דברים מוזרים. להרבה סלבריטאים יש קטעים מוזרים. פעמיים נתתי לו שטיפה הגונה. צעקתי עליו: 'אתה חייב לשנות את ההתנהגות שלך עם ילדים או שתגמור בבית-סוהר, לא בגלל שאתה אשם אלא בגלל שהעולם יחשוד בך'. הוא הסתכל עליי בעיניים גדולות, לא מבין. אמרתי לו: 'תתבגר כבר, אתה לא פיטר פן'. אבל הוא לא יכול להתבגר, הוא ילד בגוף של אדם בן 45".

למה בוער בך הרצון להגן עליו?

"בגלל שאני בטוח שהוא לא אשם. ובגלל שבאמריקה הכל מזויף. למה אליזבת טיילור לא באה למסיבה שמייקל ערך לפני כמה ימים? כל אחד מפחד על התדמית שלו, פוחד שיצלמו אותו ליד מישהו שאולי, חס וחלילה, עשה משהו לא טוב. אני לא כזה. אני, בלב שלי, נשארתי ישראלי, ואני יודע להיות חבר אמיתי, ברע ובטוב".

"הביון האמריקני גייס אותי"

גלר (56) נראה נפלא. כמעט כמו בתמונות העבר שלו, כשהחל את הקריירה בתור דוגמן תחתונים. "זה נכון", הוא מאשר, "היום אני שוקל כמו בגיל 20. כולנו במשפחה צמחונים וכולנו מתעמלים. הרבה אנשים זוכרים אותי כבד, מהתקופה שזללתי. זו היתה תקופת האגו-טריפ שלי. לא ידעתי איך להתמודד עם ההצלחה והתמכרתי לבולימיה.

"אלטון ג'ון, ג'ון לנון ואלביס פרסלי היו חברים שלי. חלק מהם היו מכורים לסמים ואני הייתי מכור להקאות. היתה לי קדילאק ענקית והיו בה חבילות של שקיות הקאה, כדי שאוכל להקיא תוך כדי נסיעה. יום אחד הגעתי הביתה והייתי כל-כך חלש שלא יכולתי לצאת מהמכונית. הודעתי לחנה שאני מפסיק עם זה. היא לקחה אותי לרופא והוא אמר לי: 'מזל שבאת, אם היית מחכה עוד שנה – היית מת'. רק בזכות כוח הרצון שלי הצלחתי לצאת מזה".

באמצע שנות ה-70' התפרסמו, לדבריו, בכתב-העת היוקרתי "נייצ'ר", תוצאות של מבדקים שנערכו לו במשך שלוש שנים באינספור מעבדות בארצות-הברית, ומאז הוא מרגיש שכבר אינו חייב להוכיח שהוא אינו קוסם.

"אף פעם לא סיפרתי את זה לפני כן", הוא מתלהב, "אבל בשנות ה-70 גייסו אותי לסי-איי-אי. הם דאגו בגלל שנודע להם שהק-ג-ב הרוסי עורך בחינות לאנשים בעלי כוחות על-טבעיים, ולהם לא היה אף אחד כזה. אחד המדענים שלהם סיפר שהוא קיבל מכתב ממדען ישראלי מהטכניון, שסיפר שהוא ראה בחור צעיר שיודע לכופף כפיות ולקרוא מחשבות. "הוא הגיע לראות אותי ב'זורבה' ביפו. איזו השפלה זו היתה. אני, שהופעתי באולמות של 3,000 איש, הידרדרתי למועדונים הקטנים בגלל אנשים שאמרו שאני רק קוסם. היום אני מודה לכל האנשים הקטנים האלה. הם אמרו שיש לי משחה בידיים ומשדרים בשיניים, אבל בזכותם האמת יצאה לאור.

"העבירו אותי ממעבדה למעבדה, הרגשתי כמו שפן נסיונות. אפילו לקחו אותי למעבדה שמייצרת פצצת אטום, כדי לבדוק אם אני יכול להניע אותה בעזרת מחשבות. אחרי שסוף-סוף נתנו גושפנקא לכוחות העל-טבעיים שלי, עבדתי בשבילם בחיפוש נפט ובגילוי מתכות". בעתיד הקרוב מתכנן גלר סיבוב הופעות בארץ. "אבל כבר לא מעניין אותי לכופף כפיות", הוא מגלה. "אני רוצה לעשות ערב רוחני, לספר על החיים שלי, לתת לאנשים תקווה. אני רוצה להגיד לכולם: תתאזרו בעוד קצת סבלנות. השלום יבוא בקרוב ואז ישראל תהיה גן העדן של העולם'".

שלום בקרוב? כמה קרוב?

"תוך חמש שנים. אני בעד לתת לפלשתינים מדינה ושיעזבו אותנו בשקט. וצריך מנהיג חזק שיעשה את זה".

גלר מסרב להתנבא מי יהיה ראש הממשלה הבא, אבל הוא בטוח שהכלכלה תפרח ותשגשג אחרי שייחתם הסכם. "ואם אני לא אראה שקם כאן מנהיג רציני שמוחק את השנאה ועושה שלום, אז אולי ארוץ בעצמי לראשות הממשלה". אתה רציני? "אם יבחרו בי, אני לא אגיד לא". צנוע, אמרנו?"