שתף קטע נבחר

איטליה: הפארק של פינוקיו

בעיירה הטוסקנית קולודי מחכים לכם ג'פטו, שמשון ויובב, ושאר החברים של בובת העץ הסוררת. עשרות אמנים בחרו מוטיבים מרכזיים מהסיפור ותירגמו אותם לפסלים, ציורים ומוזאיקות. על דיסני לא שמעו כאן

בוקר טוב עולם. מה שלום כולם? אני יורד מן החוטים. אני כבר ילד אמיתי.

 

לא מזהים? לכו לכתבה אחרת (מה, לא ראיתם טלוויזיה באייטיז?). פינוקיו, אלא מי. הילד-בובה שבגללו אינסוף פעמים שמענו ואחר-כך גם השמענו את האיום: 'אם תשקר, האף שלך יגדל!'

 

קרלו לורנציני, שחי במאה ה-19, היה עיתונאי וסופר איטלקי שנוי במחלוקת, שנמאס לו לכתוב למבוגרים "כי קשה לרצות אותם". הוא החל לתרגם ספרי ילדים ובמקביל כתב לעצמו את עלילות פינוקיו, דמות אגואיסטית ועצלה שהעקרון המנחה אותה הוא לעשות כיף. לורנציני תיאר איך הבובה הסוררת הופכת לילד בוגר שמבין ומתחשב ברגשות האחרים.

 

ב-1881 שלח לורנציני את הפרק הראשון של פינוקיו לחבר שלו, שערך עיתון ברומא, 'ג'ורנל דה במביני', והציע לו להשתטות קצת ולפרסם את הסיפור. הילדים התלהבו ופרקים נוספים הוזמנו. בשנתיים הבאות פורסמו הפרקים באופן שוטף בעיתון, ובפרק 16, כשפינוקיו נתלה על עץ ונראה כי זה סופו, הקוראים הגיבו בזעם והבהירו כי לא יתנו לו למות.

 

ב-1883 כל הפרקים פלוס כמה תוספות הפכו לספר 'הרפתקאותיו של פינוקיו', שזכה להצלחה גדולה. לורנציני השתמש בפסבדונים קרלו קולודי, על שם העיירה בה נולדה אמו המשרתת. על-פי האגדה, קולודי כתב את פינוקיו במטבח המסעדה בה דודו שימש כשף.

 

בלי רכבות הרים

 

העיירה הטוסקנית קולודי ממוקמת 60 ק"מ צפונית-מערבית לפירנצה. ב-1951, כמעט 70 שנה אחרי פרסום הספר, הוחלט בעיירה להקים פארק שיוקדש לסופר ולבובה - פארק פינוקיו. אם אתם חושבים על פארק דיסני טיפוסי, עם רכבות הרים, מתקנים מפחידים וצרחות של ילדים ומבוגרים, תשכחו מזה.

 

פארק פינוקיו הוא פארק שקט, פארק מן העבר, השם דגש רב על עיצוב ואסתטיקה. עשרות פסלים ואמנים נענו לבקשה לתרגם את הסיפור של פינוקיו ליצירות אמנות, ולבסוף יצרו הזוכים פארק שמספר את הסיפור דרך פסלים, מוזאיקות ופסיפסים צבעוניים המתארים סצנות מובחרות. בפארק מתקיימים גם מופעי בובות (באיטלקית).

 

ב-1892 פורסמה הגירסה הראשונה של פינוקיו באנגלית וזכתה להצלחה גדולה. ב-1940 הפך פינוקיו לדמות מצוירת של וולט דיסני, שדאג שכל העולם יכיר את הילד. חשוב לציין שפינוקיו האיטלקי, כלומר האמיתי, הוא סיפור הרבה יותר קודר ואפל מפינוקיו המיופייף של דיסני, זה שרובנו מכירים. קולודי מלמד בספרו את פינוקיו לציית לכללי המוסר הנוצרי בדרך נוקשה, על סף האכזריות. פינוקיו נכלא, נכבל בשרשראות, רגליו נצרבו, הוא נתלה, איימו על חייו, שלחו לו אוזני חמור. פתאום אף ארוך לא נשמע כל-כך נורא.

 

קולודי, אגב, ניסה לאחר פינוקיו לכתוב סיפורים נוספים המבוססים על דמויות חדשות, אך נכשל בגדול לשחזר את היסטריית בובת העץ. 

 

לפגוש את ג'פטו

 

הפסל הראשון בו נתקלים בפארק עתיר הצמחיה הוא של אמיליו גרקו. פסל הברונזה הזה, בגובה 5 מטרים, מתאר את הפיכתו של פינוקיו ממריונטה לילד. בהמשך תיתקלו בפיסולים של דמויות מוכרות מהסיפור - השוטר עם השפם הענק, השועל והחתול (שמשון ויובב בשבילכם), הפיה הטובה, ועוד. פסל ענק של הלווייתן ממוקם בבריכת מים בפארק, כשניתן להיכנס לפיו של היונק העצום ולפגוש את ג'פטו במעבה הבטן. בפארק יש גם מוזיאון וחנות עם אינספור מוצרי פינוקיו, אזור פיקניקים ומסעדה בצורת לוויתן.

 

פארק פינוקיו פתוח כל יום מ-8:30 בבוקר עד השקיעה. מפירנצה נוסעים בכביש מספר 11 ועוקבים אחר השילוט לפארק. כרטיס כניסה: 8.5 אירו.

 

ואם כבר הגעתם לקולודי, תדעו שהעיירה היפה, על שביליה הצרים ובתי האבן הקטנים שלה, בהחלט שווה סיור. האטרקציה הנוספת בה היא וילה גרזוני, אליה באים בשביל הגנים המרהיבים. תראו כאן מזרקות, חבצלות מים, שטיחי פרחים, דשא כמו בסרטים. ואם תיתקלו בחוטם עץ מוארך צף במים, תדעו לאן להחזיר אותו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פארק פינוקיו. אוכלים בתוך הלוויתן
מומלצים