שתף קטע נבחר

שוקם הבית בו נכתבה 'התקווה'

במרתפו של בית הייסמן, מבתיה הראשונים של ראשון לציון, התגורר נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההימנון הלאומי. המבנה שוקם לאחרונה, לאחר שנים של עזובה. בעתיד הוא אולי יהפוך למוזיאון

בראשון לציון ממשיכים לשמר את העבר. בית הייסמן, מהבתים הראשונים של המושבה, בקרן הרחובות רוטשילד ונורדאו (סמוך לבית הכנסת הגדול), שוקם באחרונה בחלקו החיצוני ובעתיד יהפוך למוזיאון היסטורי.

 

עשרת מייסדי ראשון לציון, חברי ועד "חלוצי יסוד המעלה" התיישבו על האדמה בקיץ 1882. שלושת המייסדים הראשונים שבנו את ביתם היו לוי יצחק איזנבנד, יהודה ליב חנקין ושרגא פייבל הייסמן, שעל ביתו אנו מספרים כאן.

 

בית הייסמן היה בית איכרים טיפוסי של אותם ימים: מבנה דו קומתי מאבני כורכר מטויחות וגג רעפים. לבניין מרתף שתקרתו עשויה ממספר קשתות וקורות ברזל לחיזוק. בפינות הבית הונחו אבני גזית ששימשו כעמודי חיזוק. מדרגות חיצוניות הובילו לקומת המגורים הראשונה. לקומה השנייה הוליך גרם מדרגות פנימי והחצר היתה מוקפת בחומה.

 

הייסמן, שהיה סוחר בעיר מגוריו ניקולייב ברוסיה, נדבק ברעיון הציוני ועלה לארץ. את רכישת האדמה ובניית הבית בראשון לציון מימן בכספו. במושבה גם עבר הסבה מקצועית, הפך לאיכר ונטע מטעים.

 

חמש שנים חי הייסמן בראשון לציון. במהלך התקופה הסתכסכו האיכרים עם פקידי הברון והתקוממו נגד מרותם השרירותית. ב-1887 פרץ 'מרד' נגד הפקידים ובעקבותיו גורש מהמושבה אחד המייסדים, יוסף פיינברג. הייסמן 'לקח ללב' את האירוע והחליט לעזוב גם הוא. הוא מכר את ביתו ואת נחלתו לאהרון לייב אמצ'יסלבסקי, ועבר לירושלים. שם הצטרף לנקטורי קרתא וחי בבתי אונגרין (ליד מאה שערים). הוא נפטר בשיבה טובה ונקבר בהר הזיתים.

 

אימבר גר במרתף

 

מרתף הבית לא התאים לייעודו המקורי כאסם ולכן הושכר למגורי פועלים. בין הדיירים היה לא אחר ממחבר התקוה, נפתלי הרץ אימבר. אימבר הגיע לארץ כמזכירו של סר אוליפנט שהשתכן בכרמל. בגלל מחלת השחפת ממנה סבל, המליצו לו הרופאים לעבור לגור במקום קרוב יותר לים. כך התגלגל לראשון לציון.

 

במרתפו של הייסמן כתב אימבר את שני הבתים הראשונים של שיר הפועלים "תקוותנו", שהפך אחר כך להמנון הלאומי שלנו, "התקוה".

 

אימבר כתב "עוד לא אבדה תקותנו, התקוה הנושנה, לשוב לארץ אבותינו, עיר בה דוד חנה…" חבריו של אימבר, דוד יודלוביץ, ישראל בלקינד ומרדכי לובמן, שינו את הנוסח למה שאנו מכירים כיום: "עוד לא אבדה תקותנו, התקוה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים…". הלחן נלקח משיר איכרים רומני שזימר האיכר שמואל כהן וכך נולד "התקוה".

 

עד שנת 1977 היה הבית ברשות משפחת אמצ'יסלבסקי וגרו בו דיירים מוגנים. עיריית ראשון לציון, בעת כהונתו של חנניה גיפשטיין, רכשה בשנה זו את הבית לצורך שימור.

 

אחרי שנים רבות בהן עמד עזוב ומתפורר, שוקמה אשתקד המעטפת החיצונים שלו. בעתיד יש כוונה לשקם גם את פנים הבית, ולצרף אותו למתחם מוזיאון העיר. במרתף תוקם תערוכה על נפתלי הרץ אימבר ושתי הקומות מעל יהפכו לחדרי תצוגה. בינתיים מי שמזדמן לראשון לציון, ומבקר באזור המשומר שלה, יכול להתרשם מבחוץ מהבניין הישן שעבר מתיחת פנים.

 

מוזיאון ראשון לציון פתוח בימים א', ג', ד' ו-ה' בין השעות 09:00-14:00. ביום ב' פתוח בין השעות 09:00-13:00 ו- 16:00-19:00. טלפון: 9682435 - 03.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עיריית ראשל"צ
הבית לפני. סוחר שהפך לחקלאי
צילום: עיריית ראשל"צ
צילום: עיריית ראשל"צ
הבית אחרי. מבנה שיהפוך למוזיאון
צילום: עיריית ראשל"צ
נפתלי הרץ אימבר. מזכיר שהפך למשורר
מומלצים