צעד קדימה, צעד אחורה
איסור גורף על שיבוט אדם הוא בעייתי: אין בו כדי למנוע את המשך הפרת החוק ואינו יכול להתבסס על חוסר ידע. כפי שלא מציבים אדם חסר הבנה בכדורגל שישמש שופט במשחק על סמך "דעותיו ואמונותיו", כך לא פוסקים בנושא טכנולוגי ומדעי מבלי להתמצא בו
גם לרקדנים כושלים מזדמן מדי פעם צעד נכון, בדיוק לפי קצב המוזיקה. חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) 1999 היה צעד ממוזל של מדינת ישראל -בעידן שבו המשפט לא מצליח להדביק את החידושים הטכנולוגיים, החוק הזה היה הגיוני וגמיש מספיק. הוא אסר על שיבוט בני אדם, אבל רק לתקופה מוגבלת של חמש שנים, מתוך הבנה שהתנאים עשויים להשתנות בצורה דרסטית במשך חמש שנים. הוא שמר על אתיקה של נושא רגיש, ועם זאת לא היווה פסיקה נחרצת, אלא תלויית זמן ומקום.
עכשיו תארו לעצמכם שהרקדן השלומיאל מחליט לשכוח את הצעד הנכון היחידי שלו ולהתחיל לרקוד שוב, עם כל הטעויות. זה בדיוק מה שקרה לחוק הזה, ולוועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה, בשבועיים האחרונים. ההצבעה שנועדה לקבוע אם האיסור על שיבוט יהפוך קבוע, הפכה לפיאסקו בגלל היעדרותם של רוב חברי הוועדה, שמצאו להם עיסוקים חשובים יותר לענות בהם. היחידה שהגיעה, יו"ר הוועדה ח"כ מלי פולישוק-בלוך, קבעה איסור היסטורי לגמרי לבדה. רק לאחר התערבות הכנסת, חזר העניין לדיון נוסף בוועדה. חבריה נזכרו שבעצם איכפת להם מאוד, ואז התהפכה ההחלטה והמורטוריום אושר לחמש שנים נוספות.
צריך לזכור שהצעד הנכון התקבל, במידה רבה, ברוח פסיקה של אנשי הוועדה המייעצת לענייני ביו-אתיקה של האקדמיה הישראלית למדעים, בראשות הפרופ' מישל רבל. את הצעד השגוי, לעומת זאת, ביצעו נבחרי ציבור, לא ברור מהו הידע עליו התבססו, ומה שאמרה פולישוק-בלוך בראיון שפורסם ב-ynet בעניין זה מטריד במיוחד:
"העניין המוסרי האתי הזה בכלל לא שייך לרמת הידע אלא לאמונה שלך, למצפון שלך, לאידאות שלך, וגם אם זה אדם לא משכיל או שרחוק מרפואה בכלל זכותו שתהיה לו דעה".
הבעייתיות באיסור גורף על שיבוט
הדברים האלה מטרידים, כי דעות הן עניין לגיטימי, אבל אינן יכולות להתבסס על חוסר ידע. כפי שלא מציבים אדם חסר הבנה בכדורגל שישמש שופט במשחק על סמך "דעותיו ואמונותיו", כך לא פוסקים בנושא טכנולוגי מבלי להתמצא בו. שיפוט אינטואיטיבי של הדיוט יכול להיות נכון כשמדברים על מוסר, אבל לא כשמדברים על ביו-אתיקה, תחום שמערב פילוסופיה, משפט וטכנולוגיה.
יש בעיה נוספת עם האיסור הגורף - הוא לא מונע את המשך הפרת החוק. עיניכם הרואות שאותם תמהונים ממשיכים לנפנף בדגל השיבוט, ומי יודע כמה עושים זאת בסתר. אם כי גם אלה לא מצליחים לספק הצדקות רציניות לעניין. הרעיון לחלק עובר לשניים כדי שחצי אחד ישמש כ"מחסן חלקי חילוף" ל"אחיו", הוא סתום ותמוה. הלא באופן תיאורטי אפשר לחלק לשניים גם עובר שנוצר בהפריית מבחנה. התהליך הזה לא אפקטיבי כרגע, פשוט מפני שאיש לא הצליח לגדל איבר שלם מעובר בן מספר ימים. ואגב, המחקר בגידול איברים מתאי גזע עובריים מצוי היום, מבחינת בשלותו, בערך באותה נקודת זמן כמו מחקר השיבוט של אורגניזמים שלמים. אם וכאשר יצליח, ייצא כל האוויר מהתפישה של "מחסן חלקי חילוף".
הפרזה בחשיבות השיבוט
הדיון בשיבוט דורש מהמתדיינים לזנוח את המיתוסים, הדעות הקדומות והתפישות המוטעות מסרטי המדע הבדיוני. הוא דורש הבנה של תכלית הטכנולוגיה ושימושיה. צריך לזכור שאיסור השיבוט ברוב מדינות העולם נסמך על "ההצהרה האוניברסלית על גנום האדם וזכויות האדם" של אונסק"ו מ-1997, ומביע בעיקר הסתייגות מהשימוש בטכנולוגיה לא בשלה ולא בטוחה על בני אדם. אבל מה יקרה אם וכאשר היא תהפוך בטוחה? מי באמת יזדקק לה ויהיה מוכן לשלם עליה? האם אפשר יהיה לנצל אותה לרעה, ואם כן, איך ניתן למנוע זאת בצורה מושכלת? על השאלות האלה יש להשיב בעזרת מומחים, ולא על סמך אינטואיציה.
ובאופן אבסורדי, נדמה שרוב המומחים שאינם פוסלים את רעיון השיבוט על הסף, מסכימים שהחשיבות המיוחסת לטכנולוגיה הזו מופרזת לחלוטין. קהל היעד העיקרי של שיבוט אדם שלם הוא ככל הנראה זוגות עקרים (או חד-מיניים) שאינם יכולים להיעזר בתרומת זרע (ביצית צריך בכל מקרה), וכמה כאלה כבר יש? אפילו במדינת ההפריות הקרויה ישראל, מדובר אולי בעשרות מעטות כל שנה. בתסריט העתידני השפוי, השיבוט יהיה רק אופציה אחת, ולא הכי אטרקטיבית, מבין כמה אפשרויות להגדלת המשפחה.
אגב תסריטים עתידניים, בישיבת הוועדה מנובמבר 2003, שבה דנו בנושא מזון מהונדס, קבעה פולישוק: "המילה מהונדס מפחידה. לפני שבוע דיברנו פה, בחדר הזה, על שיבוט בני אדם. בתפיסה אנחנו מדברים על אותו דבר". עולה הרושם שהמילה "מהונדס" פשוט אומרת הרבה יותר מדי לפולישוק-בלוך, ולא משנה כמה ידונו בוועדות הכנסת בנושא הזה. מילא. העיקר שוועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה הצליחה לחזור על צעד הריקוד המוצלח האחד שלה.
לפנייה לכתב/ת 
אביבה משמרי
