עוברים מדיבורים למעשים

הדו"ח השנתי שפרסם הבוקר (ב') הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, שונה מתשעת הדו"חות שקדמו לו. הפעם מבחינים כבר במעשים.

בשנים האחרונות התרגלנו לדו"חות שהתריעו בקול גדול על חגיגות השכר בגופים הציבוריים, אבל תרמו מעט מאוד, אם בכלל, לצמצום מימדיהן. עכשיו, כאמור, הסיפור שונה לחלוטין. בשנה האחרונה עבר הממונה על השכר מדיבורים למעשים, והסנונית הראשונה המבשרת על העידן החדש היא דרך טיפולו בשכר השערורייתי של עובדי בנק ישראל.

לפני שנתיים ניצל רכלבסקי את מסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדו"ח השנתי, ויצא בהתקפה חסרת תקדים על השכר הגבוה ותנאי השכר הנדיבים של בכירי בנק ישראל. "חייבים לעשות סדר בבנק ישראל, כדי להבטיח שהסכמי השכר עם עובדי הבנק ישונו", אמר אז הממונה על השכר, ונתקל בהנהוני ראש ספקניים של הכתבים הכלכליים.

כמה ימים לאחר מכן העריך סגנו הבכיר של רכלבסקי, שמואל נחמני, כי האוצר יצליח בסופו של דבר לאכוף על עובדי בנק ישראל את חוק יסודות התקציב בנושא השכר, ושוב היו כאלה שנדו לו בראשם.

הליך שימוע בכתב לעובדי הבנק

אבל עכשיו הגיע תור המעשים. בסוף החודש שעבר שיגר רכלבסקי מכתב ארוך ומפורט לנגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, שבו הוא מנה אחת לאחת את כל הטבות השכר החריגות של עובדי הבנק.

אבל הקטע החשוב במכתב הוא המסר העולה ממנו: "מנתוני השכר של בנק ישראל בשנים האחרונות עולה לכאורה כי רמות השכר ותנאי העבודה המשולמים לעובדי הבנק אינם מתיישבים עם מדיניות השכר של הממשלה בשירות הציבורי", כתב רכלבסקי במכתבו, "לצערי, הניסיון להידברות עם נציגי הבנק לא עלה יפה ולכן החלטתי לקיים הליך של בדיקה, ובמידת הצורך, בהעדר הסכמה, תתקבל על ידי החלטה מכוח סמכותי לפי החוק".

משמעות המהלך די ברורה: הממונה על השכר הודיע לנגיד בנק ישראל כי בכוונתו לפתוח בהליך של שימוע בכתב לעובדי הבנק, שבסופו הוא מתכוון לדרוש מהם להחזיר סכומי כסף שקיבלו, ככל הנראה, שלא כדין. הנגיד, מצידו, הזדרז לשלוח לרכלבסקי מכתב תגובה, שבו הוא הודיע על כוונת הבנק לפנות לבג"ץ בסוגיית סמכותו של הממונה על השכר בנוגע לשכרם של עובדי בנק ישראל.

אלא שבסוגיה זו, מי שניצב על קרקע יציבה הוא דווקא הממונה על השכר. פרקליטות המדינה הביעה לאחרונה תמיכה בלתי מסויגת בעמדתו וגורסת כי כל הסכמי השכר שהנהיג בנק ישראל החל משנת 1985, ואשר לא אושרו על ידי הממונה על השכר, בטלים לכאורה, בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב.

תקדים העבר של רכלבסקי

על רצינותו ונחישותו של הממונה על השכר בנושא זה אפשר ללמוד מהפרק הקודם במאבקו בשכרם של עובדי בנק ישראל. לפני קרוב לשנה החליט רכלבסקי לבטל את הסכמי ההתייעלות שנעשו בבנק ישראל החל משנת 1994.

הנהלת הבנק חויבה גם לדרוש מהעובדים להחזיר סכומי כסף שקיבלו במהלך השנים שלא כדין. כתוצאה מכך נדרש כל עובד בבנק ישראל להחזיר סכומי כסף שנעו בין כ- 10,000 שקל לכ- 60 אלף שקל. חברי הנהלת הבנק נדרשו אף להחזיר סכומים גדולים יותר.

נושא זה נמצא בימים אלה בדיון בבית משפט, אולם בפועל חסכה ההחלטה של רכלבסקי עד כה לבנק ישראל סכום כולל של כ-20 מיליון שקל. אם תביעתו להחזר כספים רטרואקטיבי תתקבל בבית המשפט, ייאלצו העובדים להחזיר לקופת הבנק עשרות מיליוני שקלים נוספים.

דו"ח השכר המתפרסם היום הוא הדו"ח האחרון של רכלבסקי. הממונה הבא יצטרך להמשיך את המאבק בחריגות השכר ובתנאי השכר המופרזים בשירות הציבורי. יהיה עליו להרחיב את המאבק מעבר לבנק ישראל, גם לחזיתות נוספות, ורשימת היעדים ידועה וברורה: רשות הנמלים, התעשייה האווירית, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, האוניברסיטאות, קופות החולים וגופים ציבוריים נוספים.