אוכל

כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

רייס קארי

ליפנים, תאמינו או לא, יש גרסה מקומית לקארי. נשמע מוזר? זה לא הכל. הקארי, מסתבר, הוא המאכל הפופולרי ביותר ביפן, ביוקוהומה יש מוזיאון המוקדש רק לו - ומגישים אותו, איך לא, עם אורז דביק

איריס ז'ורלט, טוקיופורסם: 29.01.04 , 12:29

הוא מסתכל בי במבט חודר דרך משקפיו המבהיקות מנקיון. אני מחזירה לו מבט מלא יאוש. ההרצאה היום אכן משעממת להפליא. טאקאשי סאן ואני לומדים יחד בחוג לתקשורת של אוניברסיטת טמפל בטוקיו.

בהפסקה אני מפתה אותו לחתוך הביתה, ובדרך לאכול ביחד ארוחת ערב. טאקאשי סאן מזועזע מהיוזמה הנועזת שלי ומביע את רגשותיו ע'י אהההההההההההה יפני ממושך. כך היפנים מביעים תמיהה, פליאה וגם זעזוע. אני פורצת בצחוק מתגלגל. הוא מסמיק ואומר: "טוב נו, רק היום, אבל זו פעם אחרונה שאני עושה כזה דבר".

ידידי החדש הוא עיתונאי ותיק ב"יומיורי" אחד מעיתוני הבוקר הגדולים ביפן. הוא בא ל"טמפל" ללמוד תקשורת כדי לשפץ את האנגלית שלו והעשיר את הידע אודות תפישות מערביות בתקשורת. זה היה נראה בהתחלה כמו זיווג בלתי אפשרי: היפני הנמוך, החנוט בחליפות שאפילו סבא שלי כבר מזמן הפסיק ללבוש, ביישן מנומס ומדבר בשקט, ואני - המערבית הגבוהה ממנו לפחות בראש, המגיעה תמיד בג'ינס וכפכפים להרצאות, קולנית, דעתנית ובלתי מנומסת בעליל, במיוחד בהשוואה אליו.

עם הזמן פיתחנו ידידות אמיצה, ועכשיו אנחנו עומדים בפתח בנין האוניברסיטה, משקיפים על הסקוראדה דורי (רחוב מרכזי בטוקיו) הסואן. על פניו של טאקאשי מרוח מבט שכולו רגשות אשמה והוא ממלמל: אולי בכל זאת נחזור לשיעור ואני מתגלגלת מצחוק מושכת אותו בשרוול בפראות: בוא כבר, אני מתה מרעב, נלך לאכול רייס קארי.

למשמע שם המאכל הכל כך פופולרי טאקאשי סאן ישר נמס, פניו אורות. "אוי יש כאן מסעדת קארי נהדרת, ממש ליד תחנת שירוקאנה-טאקאנאווה" הוא נזכר פתאום.

אנחנו פוסעים במהירות ותוך כדי צעידה אני מעלה את הנושא האהוב עלי: מציאת שידוך לרווק המבוקש. הבחור כבר מזמן הגיע לפרקו - הוא בן שלושים וחמש, בעל דירה משלו, שלא כמו מרבית הצעירים בגילו הממשיכים להתגורר עם ההורים, לעיתים קרובות גם אחרי החתונה, ולהנות מרווחה כלכלית.

אין ספק כי ידידי ה'מסודר' יהווה מציאה היסטרית עבור אחת מחברותי המקומיות והרווקות. טאקאשי סאן שוב מסמיק: "איריס סאן, למה את כל כך נואשת לשדך אותי?". אני שוב פורצת בצחוק משוחרר, וישר ממציאה: "אצלנו, בארץ שממנה אני באה, זהו ערך תרבותי עליון לזווג זיווגים, ולכן מאוד חשוב לי שלא תישאר רווק ותקים משפחה". טאקאשי ממלמל משהוא על זה שהוא עסוק וטרוד בעבודתו ואני מניחה לנושא לפי שעה, עד הפעם הבאה.

והנה אנחנו כבר בפתח המסעדה. שלא תטעו לחשוב שאנחנו הולכים הערב לסעוד את ליבנו בקארי תאילנדי, או הודי. מדובר בגרסה יפנית למהדרין, המהווה לכל הדעות את האוכל הפופולרי ביותר ביפן. כן כן, אתם שומעים טוב. לא סושי, לא טמפורה וגם לא יקיטורי, מה שהיפנים אוכלים יותר מכל הוא רייס קארי מקומי.

לא מאמינים? כנסו לסופר יפני, תגיעו למחלקת הקארי ותראו כמה מותגים סוגים ומינים של איסטנט קארי קיימים בשוק, כולל אחד מיוחד לילדים.

היפנים הגדילו לעשות והקימו מוזיאון מיוחד לרייס קארי שלהם הממוקם בעיר יוקוהאמה. ברחובות טוקיו יש אינספור מסעדות מתמחות. כמו רוב האוכל היפני, הוא לא חריף במיוחד ושונה בתצורה מחבריו הסיאמי וההודי. מדובר בצלחת שטוחה חצוייה לשניים בתכולתה: בחצי אחד מין עיסה חומה שהיא הקארי ובשני (איך לא) אורז לבן.

ברובם המכריע של המקרים היפנים יבשלו את הקארי משקית, לרוב יוסיפו ירקות כמו תפוחי אדמה גזר או חצילים, ויאכלו כמובן בלווית אורז לבן ודביק מהמכונה.

אז איך הוא הגיע בכלל ליפן?

קודם נבדיל בין קארי לקארי. המילה קארי, פירושה רוטב - והיא מתייחסת למשפחת תבשילים-רטבים גדולה וצבעונית. קארי, היא גם תערובת של תבלינים שמהווה חלק כמעט בלתי נפרד מהתבשילים האלו. ובקיצור - קארי ועוד קארי שווה קארי.

מקור הקארי הוא, כפי הנראה הודו. על פי האגדה הראשון לבשל קארי היה בודהה, והמטרה הקדומה: שימור נעורים ואריכות ימים. ליפן הוא הגיע בעידן מיג'י (1869), היפנים הניחו אותו מיד על אורז מאודה, וכך הוא הפך לרייס קארי.

הוא צבר תאוצה עם השנים והפך פופולרי יותר ויותר עד שהפך לחלק אינטגראלי מהתפריט היפני. מהפך חשוב היה המסחור והשיווק כמוצר מהיר הכנה (אבקה, נוזל בואקום או מוצק - בצורה של חפיסת שוקולד).

כיום כמעט ולא מכינים קארי ביתי ללא התוספת הקנוייה, היפנים אומרים שקשה לשחזר את הטעם של המוצר התעשייתי והוא חיוני להצלחת התבשיל. התבשיל מככב בבתי ספר יפנים שמגישים ארוחת צהריים ואהוב במיוחד על ילדים.

במסעדות המתמחות משלבים את הקארי עם עוד מאכלים יפנים כמו טון קאצו (שניצל מחזיר), עוף מטוגן במעטפת פריכה, או סתם אומלט חביב. והמחיר: זול מאוד בהשוואה ליפן, נע סביב ה-500 ין (כעשרים שקל).

רוצים לאכול רייס קארי יפני?

תקנו בחנות המביאה מוצרים מהמזרח שקית אבקת קארי יפני כי בלעדיה אי אפשר. ומה עם הרווק היפני שלנו? עדכונים - בהמשך.

חומרים:

1 שקית קארי מתוצרת יפן (B&S, או כל מותג אחר)

1/2 ק"ג בשק בקר, ירכי עוף ללא עצם, או חזיר - חתוך לקוביות בגודל 3X3

1 בצל גדול, פרוס

2 גזרים, פרוסים

4 תפוחי אדמה, חתוכים לרבעים

3 שיני שום, כתושות

1 כף ג'ינג'ר, מגורר

1 עלה דפנה

1 כף אבקת מרק (אפשר להשתמש באבקה סינית ללא חומרים משמרים)