20 עצים על כל ישראלי

יש לא מעט עצים בארץ, אנחנו אפילו מסוגלים למנות פארק אחד או שניים, להגות שמות של כמה יערות, וגם להעלות באוב שדרה יפהפייה שראינו פעם באיזשהו מקום. אבל איכשהו עצים לא ממש חיים בתודעה שלנו, כי שום דבר בארץ המתפתחת הזאת הוא לא תחליף לאספלט הרותח מתחת לרגליים.

פה ושם, באיזה חג, אנחנו מתנייעים עם מזווה עמוס כדי לתת גם לעצים להתבשם בריח המנגל, וחוזרים בהרגשה שהיינו ביער. חתיכת חוויה זו היתה: קיבלנו מנה של טבע (5-4 שעות, ליתר דיוק), נשמנו אוויר צח (אם היינו חכמים והצבנו את המנגל כך שהעשן ידלוף לשכן), היה לנו שקט (חוץ מרדיו המעצבן של אותו שכן), ואפילו נזכרנו בעוד שם של עץ. העצים, ויש הרבה עצים בארץ, מספרים המון סיפורים. הנה קצת סטטיסיטיקה מתובלת בפרטים מעניינים, לכבוד ט"ו בשבט.

שטח באחריות קק"ל: 972 אלף דונם נטו, כולל שטחי תשתיות ושטחים ריקים המיועדים בעיקר לנטיעות (דונם, למי ששכח, זה 1,000 מטרים רבועים). שטח היער הנטוע: 850 אלף דונם, מהם 536 אלף דונם מחטניים, 267 אלף דונם שטחי יער רחב-עלים (למשל חרוב, או אורן קנרי), 28 דונם שטחי בוסתנים. בממוצע יש בארץ כ-50 עצים לדונם. בצפון הממוצע גבוה יותר, בדרום פחות.

מספר העצים הנטוע ביערות ישראל הוא 42.5 מיליון. עם כל התוספות של מטעים, פרדסים, נטיעות פרטיות, עירוניות וכדומה, ההערכה היא שמספר העצים בישראל הוא 120 מיליון. כלומר, על כל ישראלי יש 20 עצים.

במהלך 2002 היו בארץ 839 שריפות, מתוכן 567 שריפות ביער נטוע. השטח הכולל שניזוק בשריפות - 20 אלף דונם.

בני כמה העצים? 184 אלף דונם בארץ מאוכלסים בעצים בני שנה עד גיל עשר. 150 אלף דונם - בעצים בני עד 20 שנה. עצים עד גיל 30 תופסים 111 אלף דונם, מעל גיל 50 - 50 אלף דונם. כאלה שלא ידוע לגביהם, בעיקר מנטיעות לפני קום המדינה - 13 אלף דונם.

העצים הגבוהים ביותר בארץ הם האקליפטוסים בכניסה לשמורת החולה, שגובהם מגיע ל-40 מטר. את התחרות העיקרית בתחום מספקים עצי הברוש ביערות מנשה, בוואדי ליד קיבוץ עין השופט.

העצים הכי עתיקים, אם אפשר לקרוא להם כך, הם מאובני עצים במכתש הגדול, שחוקרים מעריכים אותם כבני 120 מיליון שנה. מעבר לכך יש לא מעט עצים עתיקים של ממש, למשל עץ אגוז המלך במרכז הכפר אבו-גוש, ליד המסגד, שגילו 200 שנה. אורן הגלעין בגן הבהאי בעכו, בשוליים המערביים, נושק ל-130 שנה. ירושלים מובילה בכמה אורני ירושלים בני כ-150 שנה, שניהם במושבה הגרמנית.

אלות אטלנטיות עתיקות: בת 450 שנה לערך בחניון האלה (קדש נפתלי), הנחשבת לעתיקה ביותר בישראל, אם כי יש אחת המוערכת כבת 600, בעמק האלה, דרומית למושב אדרת. אלות אטלנטיות בנות 150 שנה לא חסרות, למשל בבית הקברות המוסלמי באיבטין. אחרת נמצאת כ-100 מטר מהכניסה לקיבוץ גונן.

אלוני תבור: זה מתחיל בישישים בני כ-1,000 שנה, ליד הגושרים. ויש גם בני מאות שנים בחורשת טל ובכרכור. צעירים יותר, בני 200 שנה, גדלים ליד בית קשת.

היקף הגזע של פיקוס השקמה ברחוב מאזה 59 בתל אביב, שגילו מוערך ב-500 שנה - מעל 4 מטרים. גם שלושת הפיקוסים הוותיקים בגן יעקב, ליד הבימה, בעלי היקף דומה. החרוב המצוי ברחוב אילת 82 בנחלאות, ירושלים, מתגאה בהקף של 6 מטר. בתואר העץ הרחב ביותר בארץ זוכה כנראה הפיקוס ברחוב מינץ בנתניה, שהיקפו 8 מטר.

שורת העצים המרשימה ביותר מצויה ברחוב הדקלים בפרדס-חנה: כ-200 עצים, שתי שורות של וושינגטוניה חסונה וחוטית, לאורך כ-1.5 קילומטר. אחריה בדירוג השדרה של מקווה ישראל, הסמל הבולט של בית הספר.

מפורסמים: עצי הוושינגטוניה בגן המייסדים בחדרה נזרעו על ידי אנשי נילי - אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג. בבלפור 12, חיפה, יש עץ שניטע על ידי אלברט איינשטיין ב-1923. עץ הברוש הצריפי שניטע על-ידי בנימין זאב הרצל ב-1889, בעת פגישתו עם הקיסר וילהלם, נמצא במקווה ישראל, בואכם שער ירושלים.

החרוב הדרומי ביותר בארץ נמצא מעט מצפון לשדה בוקר. דליפת נפט כמעט חיסלה אותו, אבל הוא שרד בעקבות מבצע הצלה.

העץ עם השם הכי מוזר הוא טרכיקרפוס פורטון, שניטע ב-1887 בגן הברון.

נטיעות ראשונות בארץ התבצעו ב-1911, בבן-שמן, עם נטיעת יער הרצל.במהלך שנת 2002 הונבטו במשתלות קק"ל מיליון ו-710,000 עצים. השנה בה הופקה הכמות הגדולה ביותר של עץ בארץ היתה 1996 - 103 אלף טון.

המידע באדיבות אנשי קק"ל: עמיקם ריקלין, עמרי בונה, אבי גפני, יורם גולדרינג וישראל טאובר