בצעד נדיר בתולדות המדינה, הוחלט באחרונה במשרד השיכון לפנות מבתיהן 160 משפחות בשכונת "נווה עמק" בירוחם. הסיבה: השכונה נבנתה בשעתו על אדמת חרסית, התופחת במגע עם מים, והבתים נסדקים בצורה קיצונית. רוחבם של חלק מהסדקים מגיע עד כדי חמישה סנטימטרים.
על-פי מה שסוכם, השכונה תפונה והדיירים יקבלו פיצוי כספי על-פי ערך דירות מקבילות בירוחם. ההערכה היא, כי הפיצוי לכלל הדיירים יעלה למדינה
כ- 15 מליון דולר. ככל הידוע, אין תקדים בארץ לפינוי שכונה בסדר גודל כזה.
ראש מועצת ירוחם, ברוך אלמקייס, עמד על כך שהדיירים יקבלו פיצוי כספי ולא דיור חלופי, "כיוון שאנחנו לא חיים בשנות ה-50 בהן כלאו את העולים בעיירות רחוקות מבלי יכולת לברוח. מי שרוצה יישאר ומי שרוצה יבנה את ביתו בכל מקום אחר". אלמקייס מוסיף, כי לשמחתו, סקר שנערך בין תושבי השכונה, גילה ש- 95 אחוז מהם מבקשים לרכוש או לבנות את בתיהם מחדש בירוחם ולא לעזוב את הישוב.
הקמת שכונת "נוה העמק" החלה בחיפזון בראשית 1990, עם גל העלייה ההמוני ממדינות חבר העמים. הבנייה נעשתה בחופזה בלי בדיקות קרקע נאותות. התוצאה, כאמור, היתה קטסטרופליתץ מתברר כי השכונה החדשה והיפה נבנתה בתוך ערוץ ואדי, שאליו מתנקזים מי הגשמים. כאשר הקרקע נרטבת האדמה "מתרוממת" ועימה גם קורות היסוד של הבתים.
בעיה נוספת: הקרקע מליחה מאוד והמלח מתפשט על קירות הבתים וגורם להתקלפותם המהירה. בתסכולם הרב שינו דיירי השכונה עד מהרה את שמה מ"נווה העמק" ל"נווה הסדק" ופתחו במאבק ציבורי ומשפטי ממושך.
איילה אביסרור מוועד התושבים, סיפרה כי לפני שנה הציעה הפרקליטות מטעם המדינה כי הדיירים יקבלו "ערך השבה", כלומר יקבלו את מה שהשקיעו בשעתו לרכישת הבתים. אולם ראש המועצה והדיירים התנגדו להצעה בנימוק שעם הסכום דאז לא ניתן לרכוש היום חדר בירוחם. מה גם שבגלל המחיר הנוח ויתרו בשעתו הדיירים על מענקים והטבות.
מנהל מחוז הדרום במשרד השיכון, מוטי קלרמן, אמר כי התושבים קיבלו באחרונה הצעה נדיבה לפנים משורת הדין שתחזיר להם את ערך הדירה בתוספת פיצוי למי שהרחיבו את ביתם והוסיפו תוספות דיור חוקיות.
קלרמן הוסיף, כי במשרד ובמועצה מגבשים הצעה למשפחות המפונות לרכוש מגרשים בירוחם ולבנות מחדש את בתיהם במסגרת פרויקט "בנה ביתך". למי שלא ירצו לבנות בית תוצענה דירות זהות לאלו של שכונת "נווה העמק" שהמשרד יבנה מהעבר השני של הכביש הראשי המוביל לשכונה.
ראש המועצה אלמקייס אמר, כי הוא שמח שהעיכובים שנמשכים כבר למעלה מעשור ושגרמו עוגמת נפש רבה לדיירים, יגיעו בקרוב לקיצם. הוא הודה לגורמים בפרקליטות ובמשרד השיכון שסייעו במציאת הפתרון.
