חלומות מתוקים

רואי גרשון, פליט היי-טק, מצא נחמה בשוקולד. בדירתו שבגבעתיים הוא בוחש, מערבב, ממיס וטועם את הנוזל החום. בסוף השבוע יציג את תוצרתו המתוקה בפסטיבל שוקולד מקומי

תהל בלומנפלד פורסם: 02.02.04 , 14:34

היה זה ברחוב מופטארד שבפריס. בינות לדוכני הגבינות הקשות, ערימות דגת הים שעדיין מביטה אליך בעיניים בורקות ומדפי הריבות שרק אתמול עוד היו פירות על העץ, התפשט לו ריח שהצליח לגבור על כל העירובובייה הקולינרית והאנושית שמילאה את הסימטה הצרה. הלכתי בעקבותיו. אי-אפשר היה שלא ללכת. ואז ראיתי אותה. את המזרקה, שמופלאה כמותה אפילו גדולי האמנים לא היו מצליחים לייצר. את המזרקה שבמקום מים משפריצה שוקולד. מיד נשכחו הגבינות והדגים המפתים כלא היו. עוד לא היתה אליפות-עולם בריחות משכרים אבל נדמה שלריחו של שוקולד מותך, נוזלי, סמיך, ברגעים האחרונים שלפני הפיכתו לפרלין, אין מתחרים.

רואי גרשון, בן 32, חי את הריח הזה יום-יום בדירתו שבגבעתיים, שם הוא מייצר פרלינים שעל פיתוחם הוא שוקד לילות כימים. בנטל נושאת גם אשתו. על השכנים לא נותר לי אלא לרחם. גם כן חיים - לנשום ימים שלמים את הריח המהביל ולהסתפק בסופו של יום בפרה אדומה מהסופר. עצוב.

מיום חמישי הקרוב ולמשך סוף-השבוע כולו יימלא גם קניון שבעת הכוכבים בהרצליה בריחו המשכר של השוקולד. במקום יתקיים "מותק של פסטיבל", פסטיבל שוקולד שבמסגרתו יתארחו בוטיקים של שוקולד ושוקולטיירים שיציעו שוקולד גורמה ויערכו הדגמות חיות של הכנתו. גם גרשון יהיה שם על מרכולתו וסיפור חייו המרתק.

הוא התחיל בתחום ההיי-טק, אבל החיפוש אחר האושר הוציא אותו מהמשרד והוביל אותו אל השוקולד. "עבדתי 9 שנים בתחום הזה. התחלתי בתור תוכניתן והגעתי לתפקידי ניהול בכירים במהלך השנים. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שלא טוב לי עם מה שאני עושה", הוא מספר.

"חיפשתי המון בעולם, נסעתי. מניו-זילנד דרך המזרח, מרכז אמריקה. בסופו של דבר הבנתי שאת האושר ואת התשובות צריך לחפש בפנים. הגעתי למסקנה שאני רוצה להפסיק עם הפלורסנטים ולמצוא משהו יצירתי יותר, שאוכל גם ליהנות ממנו וגם לגרום לאנשים אושר דרכו. את זה מצאתי בשוקולד".

כמו כל הרומנים הגדולים, גם זה שלפנינו התחיל ממש במקרה. "חיפשתי ודיברתי המון עם אנשים. לא הייתי בלחץ של למצוא עבודה, אלא קודם כל למצוא משהו כיף ואז להתפרנס ממנו. מצאתי קורס בנושא שוקולד ונמשכתי לזה מהדקה הראשונה. הייתי עובד בבית לילות, מפתח מתכונים. חברים ומשפחה טעמו והחמיאו ואז התחלתי למכור לאנשים. היום אני מייצר לבד ומוכר לבד ומאוד לא רוצה להפוך לתעשייה. אני רוצה להישאר קטן ומאושר, לא להתעסק בלנהל עסק ועובדים. אני רוצה לעשות שוקולד".

אתה טועם הרבה בתהליך הייצור?

"אין ברירה, חייבים לעשות בקרת איכות. אבל מאז שאני מתעסק בשוקולד יש לי פחות חשק לשוקולד, כי אני חי את זה וטועם ומריח כל היום. אני אוכל יותר אבל רוצה פחות. פעם הייתי רוצה שוקולד והולך לקנות. אני אוכל היום כחלק מהעבודה".

לצד גרשון ישתתפו בפסטיבל שוקולטיירים אחרים בהם מישי בלוג, שהשתלם בתחום בשווייץ ופתח בטבעון קונדיטוריה קטנה; ג'יימס צרפתי, שלמד בקורדון בלו בצרפת ובין יצירותיו פרה עשויה מ-60 ק"ג שוקולד; ואסטלה ולרונה, מורה לפסנתר לשעבר שהחליטה לעשות הסבה מקצועית לתחום. איש איש והשוקולד שלו.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו