שתף קטע נבחר

בזכות השיתוף

הזמן פועל לרעת חברות המוזיקה ותוכנות שיתוף הקבצים ינצחו. רוב הגולשים ישלמו עבור שירותים באינטרנט אך המחירים יהיו נמוכים במיוחד. ראיון עם פרופ' אלי נועם, מומחה למדיניות כלכלית של אמצעי תקשורת, שביקר השבוע בארץ כאורח של אוניברסיטת חיפה

תוכנות שיתוף הקבצים ינצחו, אך נתרגל לשלם על שירותים מקוונים ברשת. מצד שני, מחירי השירותים ירדו עד קרוב לאפס. אלה התחזיות של פרופ' אלי נועם, מומחה לכלכלה ולמדיניות כלכלית של אמצעי תקשורת.

 

נועם, 58, ביקר השבוע באוניברסיטת חיפה כאורח בכנס "ערך המידע בסביבות מקוונות", שאורגן על ידי המרכז לחקר חברת המידע בשיתוף עם המכון ליישומים בינתחומיים של מדעי המחשב על שם קרן קיסריה. הוא עזב את ישראל לפני 49 שנים יחד עם הוריו, השלים את השכלתו האקדמית באוניברסיטת הארוורד ומאז 1976 הוא חוקר ומלמד בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה. בעברו יותר מ-20 ספרים ו-400 מאמרים אקדמיים, ואת דעותיו על רגולציה, אינטרנט וטכנולוגיה אפשר לקרוא גם בניו יורק טיימס ובפייננשל טיימס.

 

מאחר ושליטתו בשפה העברית רופפת השיחה בינינו התנהלה בשתי השפות: אני שואל את השאלות בעברית והוא עונה באנגלית עד שבשלב מסוים הראיון התנהל על טהרת האנגלית. "ביקרתי בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בחודש שעבר ומה שהפתיע אותי יותר מכל זו האדישות של מנהלי חברות המוזיקה הגדולות בעולם", אומר נועם, "הם ישבו בפאנל ולא התווכחו או העלו רעיונות חדשים. מסקנתי היא שתעשיית המוזיקה עדיין מצויה בהכחשה של מהפכת האינטרנט ומאמינה בטקטיקה של מאבקים משפטיים במקום להוביל מהלך נחוץ של שינוי המודל העסקי".

 

נועם מאמין כי הזמן לא פועל לטובת חברות המוזיקה הגדולות. ככל שישתהו באימוץ האינטרנט כך יגדל הסיכון מבחינתן להופעת מודלים חדשים מתחרים להפצת מוזיקה באמצעות האינטרנט. למשל, חברת מוזיקה שתגייס אמנים באמצעות הון סיכון ותפיץ שירים באיכות גבוהה באמצעות תוכנות שיתוף קבצים. סנוניות ראשונות כבר מתחילות להופיע. מודל אפשרי אחר להפצת מוזיקה עשוי להיות קהילת בלוג או "ויקי" (wiki –אתר ידע הנכתב ונערך על ידי כל משתתפיו) של חובבי מוזיקה, בה יציעו מוזיקאים את שיריהם להורדה בתשלום – קהילת הגולשים תדרג את השירים והמבוקשים ביותר יהפכו לרבי מכר. הבסיס המשותף לכל היוזמות האלה הוא השותפות של המוזיקאים עם הגולשים בניגוד למאבק ראש בראש שמנהלת היום התעשייה מול חובבי המוזיקה.

 

המאבק המשפטי יכשל

 

נועם לא סבור כי הגשת תביעות משפטיות נגד מאות, אלפים ואף עשרות אלפי משתפי קבצים בארה"ב וברחבי העולם תביא לתוצאות המקוונות מבחינת חברות המוזיקה. "גולשים אמריקנים מורידים חצי מיליון סרטי וידאו וכמה מיליוני שירים מדי יום. מישהו באמת מאמין שאפשר לעצור את זה? הקמפיינים נגד הפיראטיות פורטים על נימים מוסריים ומשווים הורדת שירים לגניבה, אך לא מדובר בבעיה מוסרית של הגולשים אלא בבעיה עסקית של חברות המוזיקה. כאשר אני מעתיק שיר אני לא גוזל אותו ממך – עותק נשאר בידיך.

 

"מדהים היה לראות בדאבוס כמה מעט סימפטיה נשמרה לחברות המוזיקה. אנשים חושבים שזו תעשיה קפואה ולא משתנה. כיום, תעשיית המוזיקה היא קרטל של חמש חברות הנאבקות על יכולתן לשלוט במחירי השוק. אני צופה שהתעשייה תמשיך להתדרדר עד להופעת מתחרים שיכריחו אותה ללחום על חייה".

 

האם אפל עשויה להיות מתחרה כזו?

 

"לא. אפל עובדת ביחד עם תעשיית המוזיקה, אך העובדה שהמודל המתבקש של iTunes, חנות להורדת שירים בתשלום, נהגה על ידי מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, ולא על ידי חברות המוזיקה, מעידה על המצב העגום של התעשייה. גם המחיר שטבעה אפל – 99 סנט לשיר – ירד עם הזמן עד קרוב לאפס בגלל הטבע הפתוח של האינטרנט והתחרות הצפויה. סכום של 10 סנט לשיר נשמע הגיוני יותר".

 

כיצד חברות המוזיקה יעמדו במחירים כל כך נמוכים?

 

"חשוב לזכור כי עלות הייצור של עותקים דיגיטליים נמוכה בהרבה מתקליטורים, אך אין ספק שהחברות יאלצו להפחית בעלויות, לפטר עובדים ולשלם שכר נמוך יותר למנהלים. גם האמנים יצטרכו לתרום את חלקם: לממן חלק גדול יותר מההפקה ולהתבסס יותר על תשלום מהופעות. חשוב לציין כי ירידת המחירים לא מאפיינת רק את את תחום המוזיקה: כל מחירי השירותים המקוונים צפויים לרדת בחדות עד לרמה של קצת יותר ממחיר עלות".

 

האם צפוי גורל דומה לאולפני הסרטים?

 

"המצב של תעשיית הסרטים שונה מזה של תעשיית המוזיקה או כל תחום אחר. טאלנטים (כלומר, כוכבים) שורדים יותר בתחום הקולנוע לעומת המוזיקה: 10-15 שנים לעומת חמש שנים לכל היותר. מדונה ופול מקרטני הם יוצאי הדופן. בעוד שחברות המוזיקה לא יוכלו להמשיך לשלוט בשוק באמצעות הטאלנטים החתומים אצלן כיום, המצב של תעשיית הקולנוע טוב בהרבה – המתחרים לא יצוצו כל כך מהר. תהליך הפקת סרטים הוא יקר מאוד והאינטרנט לא תורם הרבה להוזלתו. עם זאת, המחירים צפויים לרדת גם באינטרנט עד לדולר אחד. מדוע, למשל, אפשר לקנות ספרים במחירים שונים ואילו מחירם של כל הסרטים זהה? למה לא לשלם דולר אחד על סרט דל תקציב ושבעה דולרים על סרט רב כוכבים? אני בטוח שגם חובבי הקולנוע יאמצו מודל תמחור כזה.

 

עם זאת, אולפני הסרטים ילמדו איך לנצל את האינטרנט לטובתם. התעשייה הזו תמיד הייתה חכמה וידעה לגוון את מקורות ההכנסה שלה. למשל, יש חנויות להשכרת סרטים אך אין חנויות להשכרת מוזיקה. הוליווד לחמה בטלוויזיה במשך 50 שנה ובווידאו במשך 20 שנה ובסופו של דבר שני האמצעים האלה הפכו למקורות הכנסה. כך צפוי לקרות גם לשיתוף הקבצים. למעשה, תוכנות שיתוף הקבצים הן אחד הדברים הטובים ביותר שקרו להוליווד בראייה לטווח ארוך. תוכנות אלה למעשה מושכות גולשים להתחבר לפס רחב ובונות קהל גדול של משתמשים לקראת היווצרות מסה קריטית ממנה ייהנו בהוליווד".

 

מדוע בכלל לשלם? הרי אפשר להוריד הכל חינם.

 

"טענה נפוצה גורסת כי אי אפשר להתחרות בחינם. זה לא נכון. אם אני מוכר סרט עבור שבעה דולרים ואפשר להורידו מהרשת חינם, ייתכן שאנשים יעדיפו להוריד חינם, אך אם המחיר הוא דולר אחד סרט באיכות גבוהה, רוב האנשים יעדיפו לשלם. כל מי שהוריד סרטים פיראטיים מהרשת יודע שהעניין כרוך בלא מעט כאב ראש. לעתים קרובות מדובר בחוויה לא חיובית, ומה שנראה על המסך מזכיר יותר ציור של פיקאסו מאשר סרט".

 

בדרך לערוצי טלוויזיה כלל עולמיים

 

פרופ' נועם מעריך כי שירותי שיתוף הקבצים העתידיים צפויים להתפתח לכדי ערוצי טלוויזיה ווידאו כלל עולמיים, ויקשו מאוד על ניסיונם של משטרים שונים לחסום שידור של תכנים שאינם נוחים להם. הוא מעריך כי טבע האדם והשוק החופשי של התכנים יוביל להקצנה בשידורים: תוכניות סקס ואלימות אינטראקטיביות, שיזכירו את המתואר בסרטי הבמאי דיוויד קרוננברג. ולמרות זאת, הרגולציה לא סיימה את דרכה, לפי הערכתו.

 

"יש אנשים הטוענים כי אי אפשר לפקח על תכנים ברשת. זה לא נכון. למשל, לא ייתכן שמדינה תשלים עם הפצה חופשית של פורנוגרפיית ילדים ברשת, בעוד היא אוסרת על הפצת תכנים כאלה בתחומה. החוק צריך להאכף כדי להבטיח את הסדר, גם אם ההצלחה לא תהיה 100 אחוז. תמיד יהיו משתמשים מתקדמים שיצליחו לאכוף את הרגולציה. הדברים האלה אינם חלים על תעשיית המוזיקה, אשר לא נהנית מקונצנזוס חברתי רחב".

 

אם האינטרנט יאפשר לנו ליהנות משירים וסרטים במחירים זולים במיוחד, מה לגבי שיחות טלפון?

 

"תחום ה-VOIP (טלפוניה באינטרנט) ייאלץ חברות טלפון להוזיל מאוד את מחיריהן כי הן יעמדו בתחרות עם חברות VOIP מכל העולם. למשל, חברת Vonage מציעה כבר היום שירות VOIP לשיחות ללא הגבלה ברחבי ארה"ב במחיר קבוע של 35 דולר בחודש. מצד שני, חברות הטלפוניה לא חייבות לשבת בחיבוק ידיים ולראות את ה-VOIP כאיום בלבד אלא להשתמש בטכנולוגיה לטובתן. למשל, פרנס טלקום תוכל לספק שירותי טלפון בגרמניה ודויטשה טלקום תוכל להציע שירותים דומים בצרפת".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים