מדריך: מחלות של גברים - זיהוי, איבחון, טיפול ומניעה

• הגורמים הנפשיים - אם אתה תחרותי, נוטר טינה וכעוס, אם אתה חסר סבלנות ומתוח, אם אין לך חברים או תמיכה חברתית - אתה בצרות. הלחץ הפסיכולוגי גם עלול לגרום לך להפרשה מוגברת של כולסטרול מהכבד ולעלייה בלחץ הדם, שני גורמי סיכון נוספים למחלה.
  
• גורמי ההתנהגות - אתה אוכל בלי חשבון? מעשן? שיא הספורט בשבילך הוא לקפוץ על ספסלי האוהדים באיצטדיון? כל אלה עלולים להאיץ תהליכים של טרשת עורקים וחסימת כלי דם. באחרונה, אגב, נמצאו שני גורמים שעשויים לחזות את סיכוייך ללקות בהתקף לב ולסייע במניעתו: (C-reative protein) CRP והומוציסטאין. הראשון הוא חלבון, שרמות גבוהות שלו בדם מעידות על הצטברות סידן בעורקים הכליליים, מה שמהווה כאמור גורם סיכון להתקף לב. עם זאת בדיקת רמות CRP נעשית כיום בארץ רק במעבדות פרטיות, תמורת כ-60 שקל, משום שהרופאים חלוקים בדעותיהם על חד-משמעיותה של בדיקה זו. בדיקת רמות הומוציסטאין, לעומת זאת, כבר נמצאת בשימוש בארץ. מדובר בתוצר לוואי של פירוק חומצות אמינו, המצטבר בכלי הדם ומביא לחסימתם. כאשר מתגלות רמות גבוהות שלו, אפשר להוריד אותן באמצעות נטילת כדורי חומצה פולית בשילוב עם ויטמין B12. הבדיקה מחייבת הפניה מרופא ומחירה 250-100 שקל.
  

איך מאבחנים?

אם הרופא שבודק אותך מוצא לפחות שניים מהתסמינים הבאים, יש להניח שאתה לוקה בהתקף לב:

1. תלונות אופייניות: כאב בחזה או סביבו, קשיי נשימה, בחילות וכו'.
   
2. תרשים אק"ג, המעיד על שינויים בשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית, האופייניים להתקף לב.
   
3. הימצאותם של אנזימים מיוחדים המוזרמים לדם בעת נזק לשריר הלב: טרופונין ו-CPK MB
   

בשש השעות הראשונות מתחילת ההתקף אפשר להמס את הקריש החוסם באמצעות זריקות TPA או סטרפטוקינאז, אולם לרוב הטיפול המועדף הוא צנתור, שבמהלכו מוחדר חומר ניגוד לעורקים הכליליים בלב, ומודגם איזור ההיצרות. במהלך הצנתור ניתן גם להרחיב את כלי הדם החסום באמצעות בלון ותומך (סטנט). במקרים של אוטם נרחב מבצעים ניתוח מעקפים.

די בקלות, למען האמת. אם תיגמל מעישון, תמעיט באכילת מזונות עתירי שומן, תעסוק מדי יום בפעילות גופנית אירובית במשך כ30- דקות ותקפיד על מעקב רפואי שגרתי, הסיכון שלבך יבגוד בך יקטן. אם אתה כבר סובל מיתר לחץ דם או מסוכרת, עליך לנסות ולאזן אותם. כדאי גם שתשפר את אופן ההתמודדות שלך עם לחץ, באמצעות יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך או כל פעילות אחרת שמרגיעה אותך.

צנתור ב-20 שניות

המילה האחרונה בתחום אבחון מחלות לב היא הצנתור הווירטואלי. מדובר בבדיקת TC עם חומר ניגוד, המספקת בתוך 20 שניות בלבד מידע מקיף ומדויק על חסימות כלי דם בגוף, מיקומן וחומרתן. הבדיקה, שעתידה להחליף את הצנתור האבחוני, נעשית ללא הרדמה, אינה דורשת אשפוז ומאפשרת חזרה מיידית לשגרת החיים.

הצנתור הווירטואלי מבוצע כיום במסגרת מחקרית, ללא תשלום, ועל פי שיקול דעתו של הקרדיולוג במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). הוא מיועד בראש ובראשונה לחולים עם תלונות אופייניות למחלת עורקים כלילית, שלא התגלתה בבדיקות בלתי פולשניות אחרות, לחולים הסובלים מכאבי חזה, ולמעקב אחר חולים שכבר טופלו בהרחבה באמצעות בלון, תומכן, או שעברו ניתוח מעקפים. נוסף על כך הבדיקה יכולה לשמש כבדיקת סקר לאנשים בריאים, המעוניינים לברר את מצב העורקים הכליליים בגופם. המכשיר מאפשר גם הדגמה ואבחון של כלי דם נוספים פרט לכלי הדם הלבביים, ובכלל זה עורקי הכבד, הכליות, המעי, הראש ועורקי הצוואר.

הבשורה הטובה: בזכות אבחון מדויק וטיפול מהיר סיכוייך למות מהתקף לב קטנו בשנים האחרונות ב-50%. גם זה משהו, לא?!

• בדיקה רקטלית - כאמור אם אתה בן 50 או יותר, זו צריכה להיות שגרה שנתית. אבל גם אם אתה צעיר יותר וסובל מהפרעות במתן שתן, כדאי שתעבור בדיקה זו, שבמהלכה יחדיר הרופא את אצבעו לפי הטבעת בניסיון לאבחן הגדלה או שינוי במרקם הבלוטה.
  
• בדיקת PSA - זהו חלבון שרמותיו בדם עלולות לעלות בעקבות הופעתו של גידול סרטני בערמונית, ולכן הוא משמש אחד הסמנים לקיומה של המחלה (אבל גם הגדלה שפירה של הערמונית גורמת לעלייה ברמותיו, אז אין טעם להיבהל). גם בדיקה זו מומלצת לבני 50 ויותר אחת ל-12-6 חודשים וכן לצעירים יותר, שסובלים מאחד התסמינים שהזכרנו קודם.
  
• בדיקת שתן - כאן ינסו לראות אם יש לך דם בשתן.
  
• בדיקת נוזל הערמונית - הפעם מחפשים תאים חריגים, ובשביל זה יצטרכו לשאוב מגופך את הנוזל. וזה פחות נורא מאיך שזה נשמע.
  
• אולטרסאונד רקטלי - הפעם, במקום בדיקה ידנית, יביט הרופא במצב הבלוטה שלך באמצעות מכשיר אולטרסאונד, המוחדר לפי הטבעת. התמונה המתקבלת תאפשר לו לראות שינויים בגודל ובמרקם.
  
• ביופסיה - את הבדיקה המהימנה ביותר יעשו לך אם עלה חשד לגידול סרטני. היא נעשית בהרדמה מקומית, ובמהלכה לוקח הרופא דגימה מרקמת הערמונית לצורך בדיקה מיקרוסקופית.
  

• בשלב הראשון סיכוייך להחלים עומדים על 90%. הטיפול המקובל בשלב זה הוא הסרה כירורגית של הערמונית (פרוסטטקטומיה), משולבת בהקרנות. הניתוח יחייב אותך להתאשפז לשבוע.
  
• אם כבר הופיעו גרורות, נהוג לטפל באמצעות מניפולציה הורמונלית, כלומר שילוב של כימותרפיה עם טיפולים להורדת רמות הטסטוסטרון, הורמון גברי שבלעדיו לא יכול הגידול הסרטני בערמונית להתקיים. לשם כך יינתנו לך תרופות הורמונליות. בעבר היה נהוג לבצע ניתוח להסרת האשכים, אבל בגלל תופעות הלוואי הרבות נמנעים מכך כיום. עם זאת גם לטיפול ההורמונלי עלולות להיות תופעות כאלה, ובהן צמיחת שדיים, בעיות בתפקוד הכבד ושלשולים.
  
• אם הטיפול ההורמונלי נכשל, ייתכן שימליצו לך על טיפולים כימותרפיים, המבוססים על תרופה אחת או יותר. טיפול זה מושתת על הזרקת תרופות נוגדות סרטן ישירות לווריד, במטרה לעצור את תאי הגידול בשלבים שונים של התפתחותם. לטיפול זה יש אמנם תופעות לוואי כמו בחילות קשות, שלשולים, הזעות, רעד, תשישות ונשירת שיער, אבל הוא הוכח כיעיל.
  
• לעתים הטיפול המועדף הוא בהקרנות, הניתנות כטיפול חיצוני או באמצעות השתלת גלולות רדיואקטיביות של יוד, זהב או אירידיום בבלוטת הערמונית. יתרונה של השיטה השנייה הוא בהשפעתה המקומית, המפחיתה את תופעות הלוואי. עם זאת עליך לזכור שהיא ניתנת רק בשלבי המחלה הראשונים.
  

• בדיקת דם סמוי בצואה - לא אצל כולם זה קורה, אבל רוב הגידולים, ממאירים או שפירים, עשירים בכלי דם, ולעתים פעולת המעי פוגעת בהם וגורמת לדימום מזערי. מדובר בכמות שאינך יכול להבחין בה בעצמך, אולם בדיקה ביתית פשוטה ובלתי פולשנית, או בדיקת צואה במעבדה יגלו זאת. אם התקבלה תשובה חיובית, יש לפנות לרופא להמשך מעקב.
  
• קולונוסקופיה - בדיקה רקטלית נוספת, אלא שהיא אינה נעשית באופן ידני אלא באמצעות סיב אופטי, שבקצהו מצלמה וכלי דגימה זעירים. כדי לבצע אותה תזדקק קודם לחוקן ואחר כך להזרקה של חומר ניגוד, שתנועתו תאפשר להדגים את מרקם המעי וצורתו על גבי צג. אם צריך, ינצל הרופא את ההזדמנות גם כדי לקחת דגימה של תאים מהמעי, ולעתים יינתן האבחון כבר בשלב זה.
  
• בדיקת דם - באמצעותה ידע הרופא אם רמות הברזל בדמך נמוכות או שאתה סובל מאנמיה, שגם הם, כאמור, מסימני הגידול.
  
• קולונוסקופיה וירטואלית - בדיקה זו, המבוססת על CT תוך שימוש בחומר ניגוד, מספקת לרופא תמונה מדויקת ומפורטת של המעי שלך בלי לבצע פעולה חודרנית. עם זאת היא מהווה רק בדיקה ראשונית, ובמקרה שיתגלה פוליפ, תצטרך בכל זאת לעבור קולונוסקופיה רגילה. הקולונוסקופיה הווירטואלית, אגב, מבוצעת כמעט רק באופן פרטי, והיא תעלה לך כ-1,500 שקל.
  

הבשורה הטובה: בארבעה מחמשת שלביו סרטן המעי הגס הוא בר ריפוי, מה שמבהיר את חשיבות הגילוי המוקדם שלו.