היום עני - מחר אתה
אך לפני שנות דור היתה ישראל הסולידרית שבחברות. היום, בשעת מיתון עמוק, היא מעלה דווקא את מחירו של הלחם האחיד. שלוש הערות על עוני, עושר ופנסיה שנפדית בז'יטונים
אין כנראה שיעור ומידה לאטימות ולברוטאליות של הממשלה. עליית המחירים הדרקונית של הלחם לסוגיו ובפרט זה האחיד (לחם עוני), היתה אך סמלית. המהלך האלים הזה שכל כולו ניתוק, מאפיין היטב את ההנהגה הכלכלית הנוכחית. הרי נדרשות מידות יוצאות דופן של ציניות וחוצפה להחליט על עלייה כה דרסטית במחירו של הבסיסי שבמצרכים בשעה של מיתוק עמוק ומתמשך, שחיקות שכר, אבטלה גואה וקיצוץ חד בתמיכות הציבוריות.
הממשלה הנוכחית היא הימנית שבממשלות. היא מבטאת גישה לאומנית מחד ותמיכה בעושר המופלג מאידך. בבסיס המהלך של ייקור הלחם מסתתרת הנחה צינית, לפיה אפשר להכות בעניים עד בלי די, הם ממילא יוסיפו לתמוך בנו פוליטית.
עוני
העוני בישראל הוא ביסודו של דבר מנגנון של אלימות שיטתית, מכוונת וממוסדת, שמפעילה המדינה כלפי היסודות המוחלשים בתוכה.
על-פי דו"ח העוני האחרון שפירסם המוסד לביטוח לאומי, חמישית מהאוכלוסייה ענייה. דו"ח נוסף של בנק ישראל מלמד שמספר העניים בישראל בעשור וחצי האחרון קפץ פי שלושה. משמעותם של שני הנתונים הללו היא שהעניים אינם אשמים בעוניים כפי שטוענת הממשלה, אלא העוני הוא מדיניות מכוונת הנגרמת על-ידי קיצוצי שכר, עליות מחירים, חיסול הקצבאות ופגיעה אנושה במערך השירותים החברתיים – בריאות, חינוך ודיור, שאמורים היו להבטיח רצפת קיום שמתחתיה אסור ליפול. אם הקהילה המשפטית מחפשת משמעות ומהות מקיפה לחוק כבוד האדם וחירותו, הרי שזו קודם כל יכולת הקיום.
האוצר ותועמלניו מאוהבים במנטרה של עצמם ולפיה העוני בישראל הוא תולדה של דפוסי חיים שבחרו לעצמם החרדים והערבים. בולשיט. "צאו לעבוד", צאו לעבוד". בסדר ביבי, בסדר, הבנו. כל הנתונים מלמדים כי העוני חדל מזמן להיות נחלתם של קבוצות שוליים והוא מתרחב דווקא בקרב האוכלוסייה היהודית העמלה, זו המשכימה קום לעמל יומה, אולם אין בצדו שכר המאפשר חיים בכבוד. פעמים אין בצד העבודה שכר כלל, כפי שחווים עבדי המדינה בשלטון המקומי. ויש גם קבוצה גדולה המחפשת לה משלח יד, אך אינה מוצאת. היום עני - מחר אתה.
עושר
העוני הוא הצד השני של העושר. ככל שממדי העוני הופכים מבהילים יותר, כך הופך העושר למופלג יותר. שכבה צרה מרוויחה היטב מהגדלת אי-השוויון.
העוני יוצר אנשים חלשים, נעדרי פרספקטיבה בשל המרדף השרדני והחרדתי אחר הקיום בו הם נתונים. הוא מבטיח את כניעותן והתבטלותן של שכבות רחבות באוכלוסייה, בחסדיהם של פילנטרופים ואבירי בתי תמחוי למיניהם. העוני מטשטש, מסמא ומנמיך. העני עלול לראות במנצלו את מיטיבו, והוא מתקשה להיחלץ ממאבק ההישרדות ולפענח את חוקי המשחק.
זיקנה
בימים אלה מקבלים החוסכים לפנסיה את דף הדיווח השנתי לשנה החולפת (2003). השנה, בניגוד לשנים עברו, תושמט מהדיווח השורה התחתונה והקריטית שלו – סכום הפנסיה שיקבל החוסך לעת זיקנה. זוהי עדות ראשונה לשינוי הדרמטי והרגרסיבי שבוצע בקרנות הפנסיה. "הרפורמה" של נתניהו.
עד השנה הלוו קופות הפנסיה את כספי החוסכים לממשלה, וזו מצדה התחייבה להשיבם לחוסכים, צמודים למדד ובריבית גבוהה יחסית. החל מהשנה הממשלה איננה ערבה כלל לחסכונות לפנסיה. חמור מזאת, כספי החוסכים עוברים ישירות להשקעה בבורסה בתנאי שוק. זהו אפוא מקור הגאות בבורסה בחודשים האחרונים. כסף גדול וחדש נכנס. כספי הפנסיה. מה יוותר ממנו לבעליו וכמה נמוכה תהיה ריצפת הקיום עליה יתייצבו החוסכים בזיקנתם? אולי אלת המזל או נערת הגלגל יודעות.
מומלצים
