סקופ לגלובס: נמשיך לחסל מתחרים

"נמשיך לחסל מתחרים שלנו, אבל אנחנו שמחים שיש תחרות", אומר אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, לאתר "גלובס". זו אמירה לא מוצלחת מבחינת יחסי הציבור של החברה, אבל 10 נקודות על הכנות.

עוד אומר סקופ:

1. "אם הקוד הפתוח ינצח זה יהיה סוף הרווחים מתוכנות. אם יהיו רווחים הם יהיו מהשירותים הנלווים אליהן. זה יהיה סוף תעשיית ההיי-טק בעולם"

שני חלקי הפיסקה סותרים זה את זה - אם יהיו רווחים משירותים ותמיכה, למה יקיץ הקץ על תעשיית ההיי טק בעולם? מאחר שעולם העסקים חפץ חיים, שינוי יסודי של המודלים העסקיים המקובלים סביר יותר מהתממשות תרחיש יום הדין. 

2. "הקוד הפתוח הוא אידיאל נחמד ויפה, כמו האידיאלים הסוציאליסטיים, אבל הוא לא הוכיח את עצמו. מה שכן הוכיח, הן המצאות שעשו כסף ולא שחולקו חינם".

ההתייחסות לקוד הפתוח כאל אידיאל סוציאלי שואבת מראיית עולם מיושנת המתאימה לעידן רייגן בארה"ב. חברות כמו אורקל, סאן ו-IBM אינן פחות קפיטליסטיות ממיקרוסופט ובכל זאת הן זיהו יתרון בניצול (חלקי) של תוכנות קוד פתוח. קשה לטעון שלינוקס, אפאצ'י, MySQL, TCP IP, OpenSSL, Sendmail, HTTP, PERL "לא הוכיחו את עצמם".

3. "אחת מהפרשות הנגררות מסוגיית הקוד הפתוח היא הסכסוך בין מיקרוסופט למשרד האוצר. החשכ"ל החליט לא לחדש את החוזה עם מיקרוסופט ולהפיץ חינם במשרדי הממשלה את מערכת ההפעלה הפתוחה. הסכסוך נגמר בקול חלוש. הממשלה שינתה את החוזה עם מיקרוסופט מחוזה שכירות לרכישה. סקופ אומר, שהפרשה התרחשה בעיקר בתקשורת".

הממשלה לא שינתה את החוזה עם מיקרוסופט מחוזה שכירות לרכישה מאחר והחוזה המקורי כלל אפשרות של Buy And Out. יציאה מהחוזה באמצעות רכישה הייתה האלטרנטיבה היחידה להמשך השכירות. למרות שהחוזה של מיקרוסופט עם הממשלה קטן יחסית, הוא יוקרתי ובחברה היו מאוד מעוניינים שלא לאבד אותו ולהימנע מהרעש התקשורתי. סקופ מנסה להציג זאת כבחירה בין שתי אפשרויות: שכירה או רכישה, אך המודל העסקי של מיקרוסופט מבוסס ברובו על האפשרות הראשונה. טעו גם המומחים שטענו כי מדובר בצעד טקטי בלבד, שמטרתו לגרום למיקרוסופט להוריד מחירים. מבחינת החברה, מדובר במשבר. (מקור: גלובס. נדרשת הרשמה אך הקריאה חינם).