הקרנבל בברזיל: אלימות בקצב הסמבה

זהירות, פאבלות

מקורו של הקרנבל ("שלום לבשר") בלטינית הוא בכלל בנצרות הקתולית. הקרנבל הקדים את תקופת הסיגוף בת ה-40 יום לפני חג הפסחא, שנערכה למען הזדהות עם סבלו של ישו, ובמהלכה נמנעו, בין היתר, מאכילת בשר.

אין מקום בברזיל הענקית שבו לא נחגג הקרנבל, אך ישנם כמה מוקדים עיקריים. המפורסם מכולם הוא הקרנבל של ריו דה-ז'נרו, העיר שזכתה בצדק לכינוי "העיר המופלאה". הקרנבל בריו הוא למעשה לא קרנבל רחוב, אלא יותר חגיגה של מסכות, תחפושות ומסיבות נוטפות סקס במועדונים. למרות שהקרנבל נחשב לחגם של העניים, שלמשך כמה ימים יכולים לשכוח מהצרות ולרקוד אל תוך האושר, המחירים לאירועים המרכזיים בריו גבוהים ויכולים להגיע למאות דולרים עבור כניסה למסיבות הנחשבות.

ריו מדהימה, אך רחוקה מלהיות עיר בטוחה. העוני הרב והצפיפות הנוראית (400 אלף תיירים מציפים את ריו בתקופה זו של השנה) מוציאים לרחוב כייסים ושודדים רבים, שאוהבים להיטפל לתיירים העשירים (כן, סטודנט נכבד שמרוויח 3,000 שקל בחודש. עבורם גם אתה עשיר). אין הרבה מה לעשות נגד התופעה הזו, אך ניתן לנקוט בכמה כללי זהירות בסיסיים.

את כל החפצים יקרי הערך (ולמי שלא הבין, גם מצלמה היא חפץ יקר ערך) מומלץ להשאיר במלון, בכספת או במקום מסתור אחר. את התכשיטים והשעונים צריך להשאיר בכלל בבית, בישראל. ברחוב כדאי להסתובב בלבוש של חשפנים, מה עוד שהחום והלחות הנוראיים מעודדים זאת. עם כמה כסף כדאי להסתובב ברחוב? פשוט מאוד: עם הסכום שמוכנים לאבד.

בריו חשוב מאוד לא לטייל לבד, ובעיקר לא להיכנס לסמטאות קטנות, שבהן בכל פינה עלולה לארוב חבורת רחוב לא סימפטית במיוחד. מומלץ מאוד להתרחק מהפאבלות, שכונות הפחונים שבהן מתגוררים מיליוני עניים.

מה עם המשטרה אתם שואלים? אז יש משטרה, ואפילו משטרת תיירים, אבל לא צריך לסמוך עליהם יותר מדי. חלקם מהשוטרים מושחתים (היו לא מעט מקרים ששוטרים השתילו סמים על תיירים) ורובם לא מסוגלים להתגבר על החבורות הפרועות, שנעות ברחוב עם נשק חם וסכינים חדות.

בתקופת הקרנבל בריו המחירים של המלונות, המוניות ואפילו של פחיות השתייה קופצים פי שלושה וארבעה, ובהתאם עולה גם פעילותם של השודדים בתקופה זו של השנה. לכן, אגב, לצד אותם אנשים שטוענים שבברזיל חובה לבקר רק בתקופת הקרנבל, ישנה האסכולה הטוענת שזו התקופה המגעילה ביותר בגלל האלימות, הצפיפות והמחירים המופקעים.

צור שיזף, סופר וטייל ותיק, מספר שבריו חוגגים התיירים את הקרנבל בשתי צורות עיקריות: במועדונים ובמצעד המנצחות. נשפי הקרנבל בריו, הנחגגים במלונות היוקרתיים ובמועדונים המובילים, נחשבים לפרובוקטיביים ביותר. הלבוש מינימלי, החגיגה מקסימלית. דווקא כאן פחות מסוכן, כי ישנם מאבטחים ששומרים לא רע.

גם במצעד המנצחות המרהיב - האירוע המרכזי שנועל את חגיגות הקרנבל - לא צריכות להיות בעיות בטיחות. 100 אלף איש יושבים/עומדים/רוקדים בטריבונות באיצטדיון סמבודרומו ומריעים לבתי-הספר לסמבה המצטיינים של אותה שנה. תתפלאו, אסור להציג כאן בעירום, אבל אם תהיו שם תזכו לראות את הבגדים הכי מינימליסטיים בהם נתקלתם בחייכם. מצעד המנצחות מאובטח היטב על-ידי כ-3,000 שוטרים הפרושים באיצטדיון ובסביבתו.

זהירות, חבורות

עולים צפונה ומגיעים למוקד השני של הקרנבל, סלבדור דה-באהיה, האפריקה של ברזיל. כאן, בניגוד לריו, זהו קרנבל רחוב. זה הקרנבל החם, הדחוס, החושני. יותר אותנטי, אבל גם יותר מסוכן. גם התיירים הם חלק אינטגרלי מהחגיגה, כשהם רוקדים ברחוב עם המקומיים, עם המשתתפים ועם כל מי שזז. גם אם ממש תנסו, אי-אפשר להימנע ממגע.

הלהיט הגדול במשך ארבעת ימי החגיגות הוא הטריוס אלקטריקוס, המוסיקה האלקטרונית הקצבית המושמעת ממשאיות ומתנגנת לה בכל הרחובות היפים בעיר העתיקה של סלבדור. תופעה מוכרת ומרגיזה היא החבורות שחוצות את ההמון תוך כדי ריקוד אלים (אבל ממש), שיכולות לפגוע, לכייס וגם להטריד מינית. כשנתקלים בהן, כדאי לתפוס מרחק.

יחד עם זאת, אי-אפשר להימנע מהסכנות האלה לחלוטין, וכל מי שרוצה להרגיש את הקרנבל האמיתי חייב להבין שזהו סיכון שהוא לוקח על עצמו. בתוך הצפיפות ובריקודים ההמוניים, כשנמצאים בתוך מערבולת החושים הזו עם אלפי חוגגים ושיכורים, אי-אפשר להימנע מהסכנות. גם למזל יש כאן חלק גדול.

בסלבדור נוהגים מטיילים רבים גם לשכור בתי דירות. אלה צריכים לקחת בחשבון, שבתקופת הקרנבל יש סיכוי לא רע שבאמצע הלילה יפגשו מול הפרצוף איש לא מוכר ולא נחמד במיוחד שירצה את כספם.

זהירות, בלאגן

ממשיכים להצפין ומגיעים למוקד השלישי: רסיפה. הגוש העירוני הזה לא ממש מעניין, אך אולינדה הסמוכה היא עיר קטנה ומקסימה. כאן, למרבה הצער, נפצעו שלשום הישראליות.

צור שיזף מספר, שהקרנבל באולינדה נחשב לטוב ביותר בברזיל, גם כי הוא משלב את חגיגות יום-ההולדת של העיר. כמו בסלבדור וביתר המקומות הצפוניים בברזיל, זהו קרנבל רחוב שמח במיוחד. הבעיה היא שרסיפה היא עיר מוכת עוני, ורבים מתושביה מגיעים לקרנבל באולינדה כדי להתפרק ולעשות בלגן.

כמה חודשים לפני הקרנבל עצמו מתאמנות להקות הרחוב באולינדה ורסיפה וסוחפות לחופים עשרות אלפי חוגגים. שיא הקרנבל באולינדה הוא ה-PREVO, מוסיקה אנרגטית עם ריקוד חושני מלווה ב... מטריות.

הקוקטייל המקומי, קפטה, זורם כמו מים במפלי הניאגרה וגורם לאנשים להתנועע ללא הפסקה.

זהירות, אינדיאנים

בתקופה זו נחגגים קרנבלים רבים גם במקומות אחרים בדרום-אמריקה וכן במרכז היבשת ובאירופה. קרנבל גדול אך מסוכן נחגג במספר ערים בבוליביה, בו חוגגים בעיקר אינדיאנים בשתייה כבדה ובלעיסת עלי קוקה. את התוצאות ההרסניות לא קשה לדמיין.

קרנבל יפהפה נערך בטרינידד, ומפורסם בו השימוש בחביות. כל ילד שם הוא פוטנציאל למיומנה. החוגגים יוצאים לרחוב ומתופפים באמנות על כל חבית אפשרית.

הקרנבל בקולומביה הוא הדומה ביותר לאחיו הגדול שבברזיל, עם סכנת שוד גדולה עוד יותר. צור שיזף: "פעם אחת התרחקתי 150 מטר ממרכז הקרנבל בברנקיה, קולומביה, ומיד קפצו עלי שבעה חבר'ה ושדדו אותי. במשטרה לא התרגשו מהתלונה שלי וסיכמו אותה בטענה: 'מה פתאום אתה מסתובב עם מצלמה?'"