אין אמא כזאת
את עקרת הבית המאושרת, עם הילדים החסונים והחייכנים והבעל האוהב, שמופיעים במאמרו של גיל רונן, ריקי כהן לא מוצאת. לא בקרב חברותיה, ולא אצל אמא שלה
מכל הטקסט האמוציונלי ומעורר המחלוקת של גיל רונן, "לאן נעלמה אמא", תפסה את לבי במיוחד פסקה אחת: "אמרו את האמת, מי לדעתכם יותר מאושרת ושלווה – מנהלת בנק שלא הקימה משפחה כי העבודה תמיד היתה במקום הראשון, והיא חוזרת כל ערב אל דירה ריקה, או עקרת בית עם ארבעה ילדים חזקים, חייכנים ומוצלחים ובעל מפנק, גאה ואוהב?"
בשורות האלה מתמצה תפיסת העולם של הכותב, שרוצה את אמא בחזרה. לא אמא מציאותית, לא אמא שנאבקת בקשיים אמיתיים, בעול התובעני והסיזיפי שבהשתעבדות לצורכי בני משפחתה, אלא אמא מהחלומות, אחת שלא קיימת. ובינינו, גם בעבר היא לא התקיימה, אלא שאז היא לא דיברה על זה.
את עקרת הבית המאושרת עם הילדים החסונים והחייכנים והבעל האוהב (איפה ראית את זה, בפוסטר בקופת חולים?) אני לא מוצאת באף אחת מהחברות שלי, מהחברות של החברות שלי, מהאמהות שמשתתפות בפורומים ברשת – וגם לא באמא שלי, שהייתה עקרת בית ואם בשנות השבעים, והקדישה את עצמה למשפחה. את כמות התסכול הלא מילולי שספגתי ממנה לקח לי די הרבה שנים והמון כסף כדי לנקז על ספת השרינק. יתכן שאמא לעולם לא הייתה מצליחה לפתח קריירה מזהירה, אבל אולי היא הייתה מנסה והייתה מרוויחה כך עצמאות כלכלית מסוימת, וגם את הערך העצמי שלה, ובעקיפין גם משדרת אותו אלינו. ככה מגדלים ילדים חזקים.
כל האמהות שאני פוגשת, בין אם הן נשים עובדות במשרות בכירות או זוטרות, בין אם הן "בהפסקה מעבודה" או עקרות בית מבחירה, נאבקות בקשיים יום יומיים שאין להם דבר עם הפיקציה המגוחכת שעליה מפנטז גיל רונן. אצל כולן המציאות אינה גן של שושנים. אלה שעובדות מתמרנות בין הלחצים הכבדים בשוק העבודה הנוכחי לבין הצורך להיות מודל אימהי תחרותי. הכל תחרותי היום. אלה שאינן עובדות מנסות באופן נואש לשמור על זהותן העצמית, המיטשטשת מול הצרכים האינסופיים של ילדיהן, ועל ערך עצמי מול בעל מפרנס יחיד, שמוצא סיפוק וערך בהתמודדות שאינה כוללת חיתולים וגרבר. ועוד לא דיברתי על זה שפשוט אין לאמא כזאת מספיק כסף כדי להשיג פיצוי על כל התסכול הזה.
הסטריאוטיפים הקלישאתיים של גיל רונן לא עובדים בחיים שלהן. אשה שעיקר הביטוי העצמי שלה בחייה מתחלק בין החלפת חיתול לצחצוח הבית לא בהכרח תפתח גישה מלאת שמחת חיים וחום לסביבה. למעשה, עם כל העומס והעדר החלון האישי שלה, פרטיות ומרחב, והעדר העצמאות הכלכלית, סביר יותר שתהיה ממורמרת, חנוקה, ויתכן שגם תתגרש בסופו של דבר.
זה לא דבר חדש שאנשים המחזיקים בתפיסות שמרניות, מיושנות ושוביניסטיות רואים את העולם, ובעיקר את האחר דרך חלוקה לשחור ולבן, טוב ורע, מנוכר ואמיתי, מזויף וכן. זה אולי פשוט יותר, אבל כשמאווררים את דמות האם העכשווית, בעיקר מול האמא שהייתה לנו, כדאי להסתכל על זה בצורה קצת יותר מורכבת.
מומלצים
