איפה הכסף?
פיטר סטיבנס, המעצב של רובר, נראה עצוב למדי בז'נבה. כולם שואלים אותו על הסבכה הקדמית, והוא בכלל מודאג מי יביא את הכסף להמשך קיום החברה
"כן, אני יודע, שמעתי וראיתי", נאנח פיטר סטיבנס, ראש מחלקת העיצוב של רובר, כאשר אני שואל לגבי הדמיון של חזית ה-V8 החדשה לזו של האודי A6, או ליתר דיוק על שימוש כמעט זהה בסבכה הקדמית. "אני חשבתי יותר על הרובר 3.0 ליטר של פעם. המכונית שזכתה להצלחה גדולה באנגליה. בכל מקרה, היום קל יותר לייצר גריל כזה שיעמוד בתבנית הבטיחות, ובגלל שיש את הידע רואים אותו יותר".
רוצים יותר "סטריט ווייז"
האם אלה הפנים החדשות של רובר? "לא, בהחלט לא", עונה סטיבנס. "אלו יכולים להיות הפנים של סדרת דגמי רובר עם מנועים חזקים יותר. אולי דגמי הביצועים של רובר". אבל נודניק שכמוני לא יכול שלא לתהות האם לא בדיוק לשם מכוונים דגמי ה-MG. "ממש לא", מתעקש סטיבנס. "כשתסע במכונית הזו תרגיש תחושה אחרת לגמרי מאשר בגרסת ה-V8 של MG. המכונית הזו יותר רגועה, מתונה, כמו כוח לוחש".
לקח לסטיבנס והצוות שלו קצת יותר מחצי שנה כדי להביא את המכונית הזו לייצור. "אנחנו עובדים עליה מאוגוסט ובהחלט עשינו אותה מהר מאוד". אבל משהו בכל זאת מציק לי. הנה רובר שוב מציגה סדרת דגמים חדשה שמבוססת על אותן מכוניות בדיוק. וזה מציק יותר כאשר סטיבנס אומר שגם את נוסחת ה"סטריט ווייז" - כאילו שטח - הוא רוצה להביא ליותר מכוניות.
האם לא הגיע הזמן שרובר תעשה מכונית חדשה? אתם הרי זקוקים נואשות למכונית מרכז שדה שתחליף את ה-45 הנושנה. "אתה צודק", אומר סטיבנס בהגינות, כהרגלו. "אבל אין לנו כסף. מחליפת ה-45 כבר מעוצבת ואפילו התכנון הושלם, אבל גם אם אנחנו משתמשים באותה פלטפורמה עדיין עולה לנו 300 מיליון יורו לפתח זאת ואין לנו כסף. צריך להבין שרק כדי להחזיק את המבחר הנוכחי בתקינה שכל הזמן משתנה עולה לנו 25 מיליון יורו בשנה. וזה רק כדי לעמוד ולהתקיים".
ומה עם פרוטון?
האם העסקה עם פרוטון יכולה לשפר משהו? "לא ממש. שם מדובר יותר על פיתוח מנועים, במיוחד דיזל ועוד מכללים לטווח ארוך יותר". בכל מקרה, לפי סטיבנס השוני בין יורשת ה-45 ל-75 גדול: בסיס הגלגלים שונה וכך גם מערך המתלים אינו זהה. מתחת לעור רק החלק הקדמי דומה כדי לעמוד במבחני ריסוק. "אנחנו יכולים להביא אותה לייצור תוך 18 חודשים, אם יהיה לנו כסף". אז איפה הכסף?
לפנייה לכתב/ת 
