מדינת ישראל צופה בתדהמה
נחרד מתוכנית ההתנתקות, מציע יואל בן נון לאחיו מתיישבי יש"ע לחדש את הקשר עם מפלגת העבודה, ולשרון לוותר על אמינותו לטובת עתיד המדינה
אנשי ארץ ישראל צופים בחרדה, בתימהון, בשבר (נוסף) של אמון, בתסכול עמוק ובחוסר אונים בנחשול הדוהר של "ההתנתקות" שיצר ראש הממשלה שרון, הלוחם הגדול על ארץ ישראל ולמען ההתיישבות, האחראי העיקרי למפת ההתיישבות על כל יישוביה המבודדים; האיש שעמד מאחורי רוב ניסיונות ההתנחלות על גבולות החוק, כולל המאחזים והגבעות בשנים האחרונות. עדיין לא ממש מאמינים, שהבולדוזר הגדול הפך כיוון ודוהר עכשיו אל נסיגה בלי מעצורים.
אנשי שלום עכשיו צופים כבר שנים בחרדה, בתימהון, בשבר אמון מתמשך, בתסכול עמוק ובחוסר אונים בנחשולי "ההתנחלות" שיצר שרון (שתיאורו מפורט לעיל), וברעיונות השונים שהוא מוביל (כמו הגדר והתוואי), וגם הם ממש לא מאמינים שהבולדוזר הפך כיוון. אלה ואלה אומרים בתימהון עמוק: אנחנו לא מבינים מה הוא רוצה. אלה גם אלה מאשימים זה את זה בעיוורון מוחלט ובאטימות.
אחינו "המתנחלים" או "השמאלנים" אינם עיוורים, גם לא אטומים, יהירים, רשעים, ולא חלילה בוגדים. מספיק! כולנו מחנכים כבר דור שני על שנאת אחים שמסכנת את עצם קיומנו יותר מכל תוכנית שלום או נסיגה, או התיישבות והתנחלות.
לאחי מתיישבי יש"ע:
מאז מלחמת ששת הימים, 9 ראשי ממשלה לא הלכו בדרך הנראית לנו, מתיישבי יש"ע, כהכרחית ונכונה. היו ביניהם אנשי שמאל וימין, קרובים למסורת ומרוחקים ממנה, אוהבי ההתיישבות ביש"ע ומתנגדיה. אף אחד מהם לא היה מוכן לקבוע את גבולות ישראל לפי מפת ההתיישבות, ולא לפי מפת האחיזה הצבאית. אי אפשר להפוך את כולם בהבל פה "לחלשים וחסרי בינה" או "לחסרי אמונה שורשית" ושאר ביטויי הבל.
גם אם יצליח הניסיון להפיל את ממשלתו של שרון לפני או בגלל תוכנית ההתנתקות, יחזור נתניהו ויבצע קרוב לוודאי מהלך דומה, גם אם יעשה זאת במו"מ עם ערפאת. ההבדל היחידי בין שרון לנתניהו הוא במהלך החד-צדדי. הסכם וואי הבא לא יקיף רק את חברון, ואל תבנו שום תוכנית על כך שהפלסטינים יכשילו תמיד כל ויתור ישראלי.
הערבים הם בני אדם רגילים, וגם הם לומדים משגיאות. שנים רבות מדי השלכנו את יהבנו על סירוב ערבי לכל הצעת הסכם ישראלית רשמית, והנה בא סאדאת – ואחר כך אוסלו. עכשיו באה ההתנתקות, בלי להתחשב בהסכמות ערביות.
על מתיישבי יש"ע לשכנע את הציבור בתוכנית חיובית שיש בה היגיון ותקווה. הדיבורים הנכונים על אמונה ונחישות הם טובים וחשובים, אבל בלי תוכנית מתקבלת על הדעת אין סיכוי לשכנע, ושיטת האיומים ושפת הכוח לא יועילו אצל שרון. אריק הוא גנרל, וכשהוא מתבונן "מגשר הפיקוד" הוא רואה מתיישבים ויישובים כמו יחידות צבא וחיילים.
רק דבר אחד יכול אולי לעצור את שרון: שינוי המאזן הפוליטי. הריני מציע, ולא בפעם הראשונה, לחדש את הקשר הרעיוני הפוליטי עם מפלגת העבודה. הליכוד האכיל אותנו מרורים גם בסיני וגם ביש"ע. המנהיג הישראלי היחיד שחתר להסכם אי-לוחמה עם מצרים מבלי לעקור את יישובי סיני היה יצחק רבין ז"ל. המנהיג הישראלי היחיד שהגיע להסכם ביניים עם הפלסטינים תוך התעקשות כצור סלע שלא להזיז ולא לעקור אף יישוב יהודי מעל אדמתו, היה יצחק רבין ז"ל.
בפעם הראשונה נאבקנו בו פוליטית עד שנפל, נבחר מנחם בגין ז"ל והחזיר את כל סיני, בעוד שרון מחריב את ימית. בפעם השנייה נאבקנו בו בסגנון מר ונוקב, ובלשון של שנאה (הדדית), עד שנרצח על-ידי פושע. קיבלנו את נתניהו, שפינה את חברון, ועכשיו את שרון, שמתכוון להחריב את כל יישובי חבל עזה.
אכן, יש דין ויש דיין. עד שלא ילכו כל מנהיגי יש"ע ורבניה לבקש מחילה וכפרה מלפני ה' ליד קבר יצחק רבין, תמשיך מידת הדין להיות מתוחה כלפינו. איך זה ששום דמות רבנית לא מוכנה לקום ולומר דברים פשוטים, שכל לומד תנ"ך מבין מיד את משמעותם?
לאחי אנשי השמאל:
עד מתי תבדילו בין יהודים לערבים בזכות האנושית הבסיסית לגור בביתם בכבוד? עד מתי תאחזו אמת מוסר כפולה זו? לעקור כפר פלסטיני, להחריבו ולגרש את תושביו - זהו פשע נגד המוסר האנושי הבסיסי ביותר. אותו המעשה עצמו כלפי יהודים, הוא בעיניכם רק עוד "פרוייקט ציוני" של הזזת אנשים ממקום למקום. עצמו את עיניכם שימו כפר פלסטיני במקום יישוב יהודי, וחשבו פעם נוספת - האמנם עמדתכם מוסרית?
ומדוע תקבלו את האקסיומה הגזענית האומרת כי לא יתכן שבמדינה פלסטינית יהיו יישובים ישראליים (בתנאי שלום, כמובן) ואילו מדינת ישראל ברור שיהיו בה הרבה יישובים ערביים, שרואים את עצמם פלסטינים?
ולאדוני ראש הממשלה:
אמרתי בשעתו ליצחק רבין ז"ל את הדברים הבאים: מיכאיל גורבצו'ב הוביל מהלך היסטורי לבנייה מחדש (פרסטרויקה) של הקומוניזם הסובייטי, אבל התהליך שחולל היה חזק ממנו, וגרף אותו ואת המשטר כולו. אף אתה מוביל תהליך היסטורי, וחושב שתוכל לשלוט בו. אבל התהליך עלול להתגלות כחזק יותר ממך, ואתה עלול להיות קורבנו. לא חשבתי כמובן על רצח, אלא על מפולת פוליטית. הנמשל היה חזק יותר מן הדמיון שלי.
אף אתה, אריאל שרון, בוטח בכוחך להוביל מהלך שאתה תשלוט בו ותשים לו גבולות וסייגים. אבל כמו בלבנון, נסיגה בשלבים עלולה להביא אותנו אל קווי 67', ובמצב חמור הרבה יותר מזה ששרר לפני ששת הימים. אתה חושב שההתנתקות באה במקום מפת הדרכים ובמקום הסכם, אבל הלחץ הבינלאומי והטרור (והמו"מ) רק יתחילו מהמקום שבו אתה תיעצר, וייתכן מאוד שיורשיך יצטרכו להתמודד עם מציאות קשה שתיווצר בשטח בעקבות המהלך שלך.
אנא, חשוב שנית. אל תפתח סכר שאיש מאתנו לא יוכל לסוגרו. עצור את המהלך. אמינותך פחות חשובה מעתידה של מדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
