שתף קטע נבחר

פשר הקשר

תארו לעצמכם איזה רעש היה בשדה לו כל פרח היה צועק "בואו אלי, אבקה וצוף לי בשפע". במקום במלים מדברים הפרחים עם החרקים בצבעים, בריחות ובצורות

דבורה מרחפת בין הפרחים בקצב אם טי וי. ספידית. למזלי, כשהיא נוחתת לביקור אצל המרוה המשולשת, היא מורידה מעט את הקצב, מאפשרת לי לצלם. אני מעלה את מהירות התגובה שלי, מנסה להתאים את עצמי אליה. לשתינו יש הרבה מה לעשות בשדה האביבי ושתינו צריכות לדייק בעבודה. 


דבורה על מרווה משולשת
 

לא כל חרק יכול להכנס לתוך המרוה וללגום מן הצוף. צריך קש מתאים לשתיה. תקשורת כזו בין פרח לחרק אינה מובנת מאליה. זמן רב נדרש בעולם הטבע להתפתחות היחסים בין 'עם' הצמחים ל'עם' בעלי החיים. 

 

הפרחים והחרקים בשדה הם אלו ששימרו את תכונות התקשורת ביניהם וזכו ביתרון על פני אחרים. מבט מקרוב אל כותרתו של מקור החסידה חושף את שבילי הצוף, סימון בולט של מסלולי נחיתה המכוונים את החרק אל מקורות הצוף.


מקור חסידה
 

חרקים לא שוהים זמן רב ב'מסעדה'. אולי גם הם יודעים שכשהבטן מלאה קשה לשמור על ערנות ושיש מי שאורב ומחכה להזדמנות לסעוד אותם. היפרוחית (עכביש) יושבת על החרצית מוסווית בצבעה הצהוב ומחכה שהאוכל יבוא אליה: חרק שיגיע לאסוף את אבקת הפרח יתפש, בעוד היא עצמה מוסווית גם מטורפיה.


יפרוחית על חרצית

 

זבוב הרחף ,לעומתה, בולט בצבעי שחור צהוב על רקע התכלת של העולש. מה הוא משדר לעולם בצבעיו? האם הוא ארסי? האם הוא מתחזה לצרעה שכל אחד יודע שלא כדאי להתקרב אליה?

 

התקשורת בצבעים בין הפרחים לבעלי החיים עשירה מאוד. לתקשורת מילולית אין כאן יתרון. תארו לעצמכם איזה רעש היה בשדה ואיזה בזבוז אנרגיה לו כל פרח היה צועק "בואו אלי, אבקה וצוף לי בשפע". הפרחים ששרדו הם אלו שמשדרים בצבעים, צורות, וריחות.


עולש וזבוב רחף

 

עלי הכותרת דומים לשלטי פרסומת, אלא שכאן משסיימו את תפקידם, מישהו ניזון מהם וממחזר אותם. אלו צוותי עבודה יש להקים כדי למצוא את דרך להפקת שלטי פרסומת מתכלים...


נוריות

 

על פרח הלוטם מתפלשות חיפושיות באבקת הפרחים. לשם מה הן מתכנסות? ומה הן עושות יחד? האם יש משמעות לשעת התכנסות? האם יש קשר בין התופעה לתופעת ההתכנסות של הציפורים לפני השינה? או אולי לתופעת התרחבות הערים אצלינו?


חיפושיות על לוטם
 

הרבה יותר שאלות מתשובות. יתכן שמה שלא ברור היום, יסתמן מחר כפתרון אולטימטיבי. בטבע מגוון האפשרויות הוא שם המשחק, וכוחו של הפרט בהנעת התהליך הוא עצום. 

 

שי גינות היא צלמת, מנחת סדנאות התבוננות וצילום, ומחברת סדרת הספרים 'לגעת באור', 'מקום בלב - ירושלים' ו'חופשית ברוח'. ספרה החדש,'נופי נפש', יצא לאור בימים אלה. לאתר הבית שלה לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
זבוב רחף על פרח לוטם. לא מובן מאליו
צילום: שי גינות
מומלצים