דאגתי לכל העולם, ואת זהבה שכחתי
בזמן שזמרים ים תיכוניים אחרים תיקתקו מכוניות פאר ודירות נוצצות, מה שזהבה בן הצליחה להגיע אליו אחרי 15 שנות קריעה זה דירת שלושה חדרים צנועה בראשון לציון. הזמרת שמכרה מאות אלפי דיסקים והופיעה מדי ערב, טוענת: "לא ראיתי מכל זה כלום. ניצלו את התמימות שלי. בלילות הרטבתי את הכרית בדמעות על מה שעשו לי". והיא גם מסבירה מה פשר חיבתה הניכרת לגברברים צעירים
יגידו מה שיגידו על התקליט החדש שלה, 'זהבה בן', הפעם היא היתה מעורבת בעשייתו יותר מבכל תקליט אחר שלה. אפילו בבחירת השירים היא היתה הפוסקת האחרונה. עבר גם זמן, הרבה זמן במונחים שלה, מאז הדיסק הקודם - שנתיים וחצי - והיא התאפקה.
אלי בנאי היה האיש שגילה את זהבה בניסטי, בת למשפחה של 12 נפשות משיכון ד' בבאר שבע, והפך אותה לכוכבת. התקליטים הראשונים שלה, במיוחד 'טיפת מזל', מכרו המון. נוסחת ההצלחה היתה ברורה: שירים טורקיים, בכייניים, שמגרדים את הלב ומתורגמים תוך שנייה לעברית. בניסטי, שבינתיים כבר הספיקה להפוך לזהבה בן, רצה אז מהופעה להופעה. חתונות, בר מצוות, מועדונים, מכל הבא ליד.
הרבה כסף היא לא ראתה מזה. אפילו לא מעט. בזמן שזמרות אחרות במעמדה השוויצו בדירת צמרת, בן הסתפקה בהרבה פחות: דירת שלושה וחצי חדרים בראשון לציון, וגם זה אחרי כמה שנים טובות של קריירה. בניסיון של רגע היא החליפה לאיזו תקופה את האיש ששם אותה על המפה, אלי בנאי, באמרגן אחר, חיים סלוצקי, אבל חזרה לבסוף לבנאי.
לפני פחות משנה, בתעוזה בלתי אופיינית, הודיעה לבנאי, שנקלע בינתיים לקשיים כספיים, שהיא עוזבת. הבחור הטוב בפרק הזה בטלנובלה הוא ראובן פינטו, 15 שנה נגן שלה ובעל אולפן הקלטות מחדרה, שחס עליה והחליט לקחת אותה תחת חסותו. "כאב לי לראות מה שעושים לה", אומר פינטו. "היא בנאדם כל כך טוב וזמרת כל כך גדולה ולא רציתי שהיא תוותר".
זהבה, מה קרה שפתאום נעמדת על הרגליים?
"הילד שלי שינה משהו בחיים שלי. אני פשוט חייבת לדאוג לו ולפרנס אותו. פתאום התעוררתי והבנתי שהרבה דברים לא היו בסדר. מבלי לפגוע באלי, שהוא איש מקסים, כנראה שהניהול שלו לא היה נכון. אני מרגישה מאוד פגועה, כי לא מגיע לי מה שהוא עשה לי. כל השנים הייתי הכי פירית איתו והכי ישרה. אני לא אומרת את זה בשביל לפרגן לעצמי, אבל אני אישה שיש לה מוסר עבודה נורא גבוה.
"עבדתי איתו כמו חמור, לפעמים ארבע הופעות בלילה. כשעשיתי את הסרט 'טיפת מזל' הייתי עושה שלוש הופעות כל לילה, הולכת לישון בשלוש לפנות בוקר וקמה לצילומים בחמש בבוקר. היום אני לא לוקחת יותר מהופעה אחת בלילה, שתיים גג. גם לא כל יום. אצל אלי הייתי מופיעה המון, נקרעת חבל על הזמן, אבל כשאתה מסתכל בסוף של הסוף, אין לך כלום.
"התקליט 'טיפת מזל' מכר 200 אלף עותקים והשקיעו בו גרושים, אבל לפני שהגעתי לחברת תקליטים גדולה כמו אן.אם.סי לא ראיתי אגורה - ותסיק בעצמך מסקנות. גם היום אין לי ממש הרבה כסף. אלי לקח אותי בתור ילדה. לא ידעתי שמרוויחים מתקליטים, לא ידעתי כלום על תגמולים, על 'אשכולות' (תשלום זכויות למבצעים - י.ב), כלום. רק הופעות והופעות כל לילה, בלי כסף. דאגתי לכל העולם, ואת זהבה שכחתי".
הסיפור שלך ממש מזכיר את הסרט. בשניהם יש קשר בעייתי בין אמרגן ובחורה עם קול זהב.
"חוץ מלהרביץ, הכל דומה".
היו רגעים שנשברת?
"היו רגעים שאפילו חשבתי להפסיק לשיר. אני לא אשקר לך ואגיד שלא היו לילות שבכיתי. בטח הרטבתי את הכרית. זה נורא כואב שפוגעים במישהו ומנצלים אותו. אפילו עכשיו, כשאני מדברת איתך, קשה לי, אני נחנקת. אני לא יודעת אם הקהל, או המשפחה והאנשים הקרובים, היו נותנים לי לפרוש. היו גם פעמים שלא בא לי להופיע. ראובן (פינטו) והנגנים היו מתחננים ומנסים לשכנע אותי לבוא להופעות".
את בכלל מסוגלת להפסיק לשיר?
"אני יכולה לראות את עצמי בלי לשיר, אבל בפנים יהיה לי נורא קשה. אני אשתגע. לשיר זה בנשמה שלך. אם הייתי צריכה לבחור עכשיו, לא הייתי בוחרת להיות זמרת, אולי רופאה. גם אבא שלי, זכרונו לברכה, שהיה מוזיקאי, היה אומר לי שזה עולם נורא אכזר וצריך להיזהר.
"כל השנים האלה היו באמת שנים מפוספסות. אבל אני אישה כל כך חזקה, שכל כך מאמינה בעצמה, שיהיה בסדר. תבין, אני לא צריכה ארמון זהב, אני לא צריכה וילה, אני לא צריכה פנטהאוז, אני בחורה נורא פשוטה. היום אני עירנית לכל דבר. לא פראיירית. החיים זה בית ספר. כל הזמן לומדים ולומדים. האמת שמאז שילדתי את הבן שלי, שיהיה בריא, אני יותר פתוחה, יותר עם ראש על הכתפיים, רואה דברים יותר בזכוכית מגדלת. היום אני מרגישה שזהבה נולדה מחדש".
את ובנאי בקשר?
"לא. אני לא מדברת איתו. פשוט אין לנו על מה לדבר אחרי מה שהוא עשה לי, אבל אם הוא יתקשר אני אשמח. היה קשה לו לקבל את זה שאני לא רוצה לעבוד איתו, אבל מה לעשות, הייתי חייבת לעשות את זה. הוא יודע שהייתי הכי ישרה איתו בעולם, הכי פירית, הכי אמיתית".
במה מתבטאת האמיתיות שלך?
"אני לא חס וחלילה מפרגנת לעצמי, אבל אני יודעת שאני בנאדם טוב. אני בנאדם שנורא אוהב לעזור, נורא אוהבת לפרגן לאחרים. מעבר להכל, אני בנאדם נורא פשוט, בכל המובנים. אני מנקה, אני מבשלת, אני מגדלת ילד, אני אמא, אני בנאדם לכל דבר. אני לא מפונקת, אני זורמת. לא נולדתי עם כפית זהב. באתי מבית שלא היה בו הכל, אבל הכי חשוב שהיו בו הרבה אהבה, הרבה חמימות, הרבה פשטות. אין עלי בכלל דאווין".
הבן שלך מוזיקלי כמוך?
"הוא כל הזמן שר בחדר שלו. אני אומרת לעצמי שיהיה הכל, רק לא זמר, שאלוהים ישמור. הוא ילד מדהים. אתה לא מתאר לך איזו אהבה יש לו אלי. אני באה מהופעות, ואתה רואה את החיבוק, את הנשיקות, וזה שווה את כל העולם. זה מה שעושה אותי הכי מאושרת בעולם. אני חושבת שהילד הזה שינה לי את החיים מקצה לקצה. הכל בשבילו והכל למענו".
כשחתמה לפני כשש שנים על חוזה באן.אם.סי עברה בן, לזמן קצר, לחסותו של חיים סלוצקי, מהבולטים במפיקים המקומיים. אבל גם שם משהו התפקשש. "גם אצל סלוצקי לא הייתי מרוצה", היא אומרת. "גם אצלו לא ליקקתי דבש. כל האמרגנים מבטיחים הרים וגבעות, אבל כשאתה שלהם, הם לא נותנים לך כלום. סלוצקי לא היה בא אף פעם להופעות או מתקשר. היה שולח מישהו מהמשרד. תראה, לא הכרתי אותו, אבל כשהתחלנו לעבוד חשבתי שהכל בלוף, פשוט אמרתי לו שאני רוצה ללכת. ראיתי שאין הרים ואין גבעות.
"היום המילה אמרגן מפחידה אותי, לא רוצה לשמוע מזה. אני שמחה שראובן איתי, ומנהל אותי נכון, ואני סומכת עליו. הוא נותן את הנשמה בשבילי. חיפשתי מישהו שלא יעבוד עלי, שלא ירמה אותי".
בן, כבר בת 35, מגדלת את בנה היחיד בן, אוטוטו בן חמש, שנולד מנישואיה לאסף רוזן. בכלל, עושה רושם שגם עם אהבות היא לא ממש מצליחה להמריא. "אני רוצה להתחתן עוד פעם, אבל אם לא יתמזל מזלי, אז לא. היום, כשאני גרושה, אני חושבת שאני צריכה לחשוב טוב טוב לפני שאני מתחתנת. צריך לבחור את הבנאדם שאני באמת חושבת שאני אוכל לחיות איתו כל החיים.
"האמת שגם בנישואים לא חשבתי להתגרש. בסך הכל יצאתי עם בעלי שבעה חודשים. לא הכרתי אותו מספיק. הכל היה מהר כזה. הרגשתי ספקות עוד לפני החתונה, גם בגלל הניגודים, אפילו נפרדנו לפני שקבענו תאריך, אבל פתאום הוא בא לי בהצעה. גם לא הייתי רואה אותו הרבה. הוא היה יוצא בבוקר לעבודה, חוזר בשש בערב, ואז כבר הייתי יוצאת להופעות. לא לקח הרבה זמן לגלות שטעיתי. היינו נשואים שנתיים וזהו. התגרשנו כשבן היה בן חצי שנה. ממש צ'יק צ'ק. אני לא מצטערת על דבר אחד, על הילד. זה הדבר הכי יקר שיש לי בחיים".
מה קורה כשאת מתאהבת?
"אני בשביל האהבה שלי מוכנה לעשות הכל. בדברים האלה אני הכי תמימה, אבל היום אני רוצה שגם הצד השני יעשה הכל בשבילי".
הרומן המתוקשר האחרון של בן היה עם דוד (דדה) מלכה. 13 שנים מפרידות ביניהם. כשנפגשו, היא היתה בת 31, הוא גירד את ה-18 מלמעלה. "זה לא שדדה לא נתן מעצמו", היא אומרת, "הוא באמת אהב אותי, שלוש שנים היינו יחד, אבל זה נגמר, בצורה מאוד יפה".
את מתאהבת בעיקר בצעירים?
"אני חושבת שאין גיל לאהבה. כשאוהבים, זורמים. יכול להיות גבר בן 40 שיתנהג כמו ילד. גבר זה כמו ילד. כל הזמן צריך לפנק אותו, כל הזמן צריך להקדיש לו. גם אני עדיין מרגישה ילדה, לא בת 35. אני גם לא נראית 35. לא יודעת, אולי צעירים מתאהבים בי כי אני לא נראית בגיל שלי".
את מסתפקת בילד אחד?
"אל תשכח שגם יש לי קריירה. ללכת להופעות, לחזור מאוחר בארבע או בחמש בבוקר ולקום בשבע בבוקר לקחת את הילד לגן, זה לא קל. זה לא פשוט כשזה ילד אחד, אז איך אתה רוצה שאני אגדל הרבה ילדים. אני מאוד רוצה עוד ילדים. האמת שגם הבן שלי משגע אותי, הוא רוצה אח, ולוחץ, אבל כל דבר בזמן שלו".
בן עדיין קשורה מאוד למשפחה שהשאירה בבאר שבע. לאביה המנוח שמעון ולאמה עליזה נולדו עשרה ילדים. אחת מהם מתה בגיל 26, בשנתה. אח אחר השתחרר לא מזמן מהכלא. "האמת שיצאתי נורא מוקדם מהבית. כל הזמן הייתי במסגרות, לא בגלל המצב הכלכלי, פשוט כי רציתי. אני מבקרת המון בבאר שבע, תמיד עוזרת כמה שאני יכולה, במיוחד לאמא. בגלל שהיא חולה בסוכר היא נורא רזתה, היא גם כבר לא הולכת הרבה, בגלל הבעיות ברגליים. כשמאשפזים אותה לזריקות, לטיפולים, אני לא חושבת על כלום. מניעה את האוטו ונוסעת לשם".
למה הכל על הכתפיים שלך?
"לא מבקשים ממני לתת, הכל מרצוני. תמיד תמכתי, תמיד עזרתי, כי אמא זה אמא. אמא שלי היא האור שלי".
מה עם האח שהסתבך?
"עכשיו הוא בסדר. בוא לא נדבר על זה".
יחסיה הסבוכים של זהבה עם האחות התאומה אתי לוי זכו במהלך השנים לסיקור גדול בעיתונים. פעם הן החברות הכי טובות, ושנייה אחר כך לא מחליפות מילה חודשים ארוכים. גם היום הן לא בדיוק מדברות, למרות שבן טורחת לנסות לשכנע שהן כן. "אנחנו לא ברוגז. זו אחותי וזה משהו שהוא חלק ממני. אני בחיים לא יכולה לריב איתה. אני נורא אוהבת אותה, נורא קשורה אליה. בחיים גם לא כעסתי עליה. תמיד פירגנתי לה, תמיד שרתי איתה, תמיד עזרתי. אין לי מושג למה היא כועסת עלי. אני לא עשיתי לה כלום. תאומים זה כנראה קשר באמת מיוחד ומסובך".
הפוליטיקאים, במיוחד אלה מהשמאל, אימצו את בן לחיקם יותר מפעם. פעם היא הצטרפה לדנה ברגר ב'שיר לשלום' כתשדיר בחירות למרצ, ולא מזמן חזרה עם משלחת השמאל מז'נבה. "נסעתי רק לשיר", היא מצטדקת. "גם אם הליכוד יבקש ממני תשדיר אני אעשה להם. אין לי בעיה. פוליטיקה נורא רחוקה ממני. אני גם לא מדברת על זה. מי אמר שאני חייבת להצביע מרצ כדי לשיר להם? בחיים לא הצבעתי להם. אני בעד שלום, כמו כולם, אבל אני בכלל באה ממשפחה שתמיד היו ליכודניקים".
התקליט החדש, שבו כתבו ישי אמיר, שמעון בוסקילה, העיתונאית שוש מולא, שמואל אלבז, יוסי גיספן ואחרים, עבר כמה גלגולים. אחת מגירסאותיו אפילו נגנזה. כל היוצרים, מתוך אהבתם לבן, נתנו לה את השירים במתנה. בן: "התקליט לא נגנז, פשוט היו שירים שהוצאתי והכנסתי במקומם חדשים. קיבלתי מלא שירים יותר יפים, יותר שמחים, יותר קצביים, אז הכנסתי. פשוט רציתי תקליט יותר שמח".
אומרים שלא הכנסת שירים של פוליקר ועידן רייכל.
"פנינו לעידן רייכל ולפוליקר, אבל הם פשוט היו עסוקים ולא היה להם זמן. יש לי שיר של פוליקר ואני אשתמש בו לתקליט הבא. כשאני שומעת שיר, ישר אני יודעת אם הוא טוב או לא. זה הכישרון שלי. עכשיו יש לי הרבה רעיונות לעוד הרבה פרויקטים".
למה יש לך תדמית של בנאדם עצוב?
"מי שלא מכיר אותי כל הזמן חושב שאני עצובה, שקטה כזאת, אבל מי שבאמת מכיר את זהבה מקרוב יודע שאני בנאדם נורא שמח. יש לי את הקטע של סגורה, ובגלל זה טועים, אבל הילד נורא שינה אותי. נולדתי מחדש".
אלי בנאי: "אולי היא לא זוכרת איפה הכסף"
תגובת אלי בנאי: "מבחינתי כל שקל שזהבה עבדה בשבילו היא קיבלה לפי כל הסיכומים, עד הרגע האחרון. כל ההסכמים שהיו בינינו כובדו, והיא לא יכולה לבוא בטענות. אולי נוהל החיים שלה לא מסודר והיא לא זוכרת איפה הכסף. מבחינתי אני יוצא הכי נקי. כל החיים כיבדתי אותה ואני אמשיך לכבד אותה. היא בשבילי עדיין הזמרת מספר אחת בעולם. אני הרי טיפחתי וגידלתי".
אז למה היא עזבה אותך?
"היינו 15 שנה ביחד וזה מספיק. הבנתי שזה סוף פסוק מבחינתה. רענון זה תמיד חיובי. ההרגשה שלי היא שהיא עוד תחזור אלי. היא יצירה שלי".
תגובת חיים סלוצקי: "הטענות של זהבה ממש לא נכונות. היא קיבלה אצלי טיפול מקצועי צמוד ברמה שהיא לא רגילה אליו. היא עזבה לפי בקשתי, לא לפי בקשתה".
לפנייה לכתב/ת 
