שתף קטע נבחר

גאולת העמק, נוסחת 2004

עמק לבן, ממש ליד שכונת עיר גנים בירושלים, עומד שומם: רק עצים ופרחים, מעיינות נובעים ועתיקות מתקופות שונות. בקרוב יגאלו אותו 10,000 יחידות דיור וגם כמה מחלפים וכבישים. ואם שאלתם "מה עושים?" לגילי סופר יש תשובה

חגים, חגים ועוד חגים. עוד לא יוצאת המימונה, וכבר מתחילים לדבר על יום העצמאות והפרסומות לשני סלעי קיומנו, הבשר והחומוס, כבר דופקות בראש כמו פטישי פלסטיק. שתי דקות הדומייה מזכירות שבין לבין סידרנו לעצמנו על לוח השנה שבוע שיושב כבד על הסרעפת, רגע לפני שחוזרים להעמיס על הקיבה. ויש גם פרח לשבוע הזה.

 

דם המכבים הוא לא רק שרטוט על המדבקות שיענדו התלמידים על דש הבגד הלבן רגע לפני שירוצו לחגוג. דם המכבים הוא גם פרח של ממש שעולה כעת בהרים. הפרחים עצמם הם צהבהבים, אך הם מפורסמים בשלב בו התפרחת עדיין סגורה ועטופה במעטפת קשקשים אדומה. אלמלא האגדה שהפרח פורח בכל מקום בו רוותה הארץ טיפת דם, אפשר היה לתאר את התפרחות הסגורות כמעוררות תיאבון. יהא היחס לאגדה אשר יהיה, את הפרח המוגן אסור לקטוף. אולי אלמלא היה מוגן, היה הרבה פחות נפוץ, והארץ היתה רווה קצת פחות דם וקצת יותר נחת. מקום אחד בו הארץ לא תרווה נחת הוא רכס לבן עליו לא צפוי להאריך ימים האדום הזה.

 

רכס לבן נמצא בסמוך לשכונות המגורים הירושלמית עיר גנים והוא המדרון הדרום-מזרחי של רכס אורה-עמינדב (על שם המושבים שעליו). שמו של הרכס, בגדה של נחל רפאים, כמו גם שמם של עין לבן ועמק לבן, לא ניתן לו על שם לבן בן בתואל אלא על שום צבעו - הוא עשוי קירטון חווארי לבן ורך. 

 

המקום עומד, מסכן, בשממונו. רק פרחים לרוב ועצים, ושרידי חקלאות עתיקה, טרסות עתיקות ומעיינות נובעים בהר. באו פרנסי הבירה ותכננו תוכנית לגאולת העמק: 10,460 יחידות דיור ועוד שניים שלושה כבישים שיחצוהו, מנהרות שתיים ומחלף אחד על מנת שתזרום התנועה היטב, וגם כביש הטבעת המערבי יגיע הנה וגם הרכבת המשודרגת.

 

תמונת הנוף של המשתכנים ברכס לבן תכלול גם את מכשול ההפרדה במדרונות היפים שממול. כן, הר גילה שממול, הבתים עם הגגות הלא אדומים, והמבנה עם הצריח והכיפות המעוגלות היו לפני שנת 67' מעבר לגבול. 'הגדר' כאן היא סיפור מורכב עוד יותר מבמקומות אחרים, ועל הנזק האקולוגי שלה כבר נכתב מספיק לשבוע אחד. 

 

להרגיש ירוק, להרגיש צעיר

 

אפשר היה למלא כתבה שלמה רק ברשימת הפרחים הפורחים עתה בהר. השבוע עדיין היו שם שתיים שלוש רקפות אחרונות שאיש לא סיפר להן שהחורף חלף. מלבדן משתוללים כאן פרחי סוף החורף. שיחי הלוטם בולטים בפריחתם הסגולה, נוריות ופרגים, לבנים וצהובים ודגנים, כולם כאן עכשיו. החבלבל, העכנאי והרכפה, השרעול וברקנים לרוב, וגם הכוכב הסגול-צהוב העונה לשם פעמונית. מקורי החסידה הקטנים והגדולים כבר סיימו לפרוח, וזו העונה שניתן לראות מדוע נקרא הצמח כך, וגם להידקר מזרעיהם המתברגים דרך הבגד.

 

על תוכנית מערב ירושלים, שהבנייה והסלילה הצפויות כאן הן חלק ממנה, כבר נכתב בכתבה על הר חרת ובכתבה על מצפה נפתוח (גם שם אגב, בטוחני, מאדים עתה דם המכבים). אין הרבה מה להוסיף מלבד שלמדתי השבוע מפי השמועה שהתכנית נחתמה לפני כשבועיים וכי היא צפויה להיות מופקדת להתנגדויות ממש בקרוב (בתכנונית זה נקרא 'שינוי 37 לתמ"מ 1').

 

לעת עתה, השביל היורד מתחנת הדלק שבצומת אורה, עובר באיזור שאפילו לא הושחת על ידי נטיעות מסיביות של מחטניים. בערוץ גם דרכי עפר וגם שבילי עזים למעדיפים ללכת קרוב יותר לפרחים.

 

מעיין נובע באמצע המדרון. תעלה מובילה את המים אל בריכה שנבנתה כאן לא מכבר, בריכה לא קטנה שעומקה כמטר וחצי. הגוון הירוק של המים גורם להרהורים שניים לגבי כוונת הטבילה, ולגבי מה שעושות השנים לבן האדם. כך גם הגוון הירוק של הג'יפ שחונה שם. שוטרי משמר הגבול מספרים שלמעיין קוראים מעיין האגוזים, ואלו אכן מלבלבים עתה בירוק בהיר. השוטרים עסוקים בניסיונות לאתור את בעלי הבגדים, התיקים, התעודות, והכסף שנמצאו כאן לפני שעה קלה. כשאני מתפשט הם מבקשים שאוודא שאין גופות במים. אין גופות במים.

 

ירוקים או לא ירוקים, טבילה כזו גורמת להרגיש צעיר בכמה וכמה שנים (מי שצריך ממש 'בריכה אולימפית' יכול למצוא מעבר לנחל רפאים, במרחק כרבע שעה הליכה, את עין חניה). בסביבת המעיין שרידי כפר חקלאי מהתקופה הרומית ועד סוף התקופה הביזנטית, גת, מערות קבורה ומערת קולומבריום, וציפורים שבאות לשתות ממי העין.  

 

עמק לבן עצמו נמצא בקצהו העליון של נחל סייפן, גיא אחד מזרחה לואדי שזכה לכינוי נחל לבן. סביב המעיין הקטן שבמעלה הסייפן התפתחה צמחיית מים יפה. נוכח הטרסות המרשימות, אי אפשר להימנע מן המחשבה שמה שקורה היום בסטף יכול היה לקרות גם כאן, לו היו בוחרים להתחיל פה בשחזור החקלאות העתיקה. פה ושם בטרסות נותרה צמחייה שמעידה שהחקלאות העתיקה היא לא כל כך עתיקה, הגפנים המזדחלות ועצי הפרי אינם בני אלפיים שנה.

 

העמק הקטן מטופח בשנים האחרונות על ידי אנשי עיר גנים. באתר האינטרנט שלהם הסברים על ההיסטוריה של המקום, הארכיאולוגיה, מסלולי טיול, מפות ותצלומים וכמובן גם מידע על המאבק להצלת העמק. תיאורטית עוד ניתן לבטל את תוכנית מערב ירושלים. תיאורטית.

 

אהבת הארץ נקנית בהליכה

 

למנגנון התגובות שבתחתית הכתבות כאן, חיים משל עצמו. בשבוע שעבר (מעבר להערות הרגילות על תכונותיו של הכותב) עלתה ממנו שוב ושוב אותה שאלה: "מה עושים?". התשובה פשוטה למדי: סנדוויצ'ים. עושים סנדוויצ'ים. לא טוב לצאת לטיול בלי סנדוויצ'ים. זו לא התחכמות: שיחות סלון מעולם לא שינו דבר, והתבוננות בתמונות הנוף במסך המחשב גם בה אין ממש. מי שרוצה לחולל שינוי כלשהו, שיגיע, יכיר את המקום, ימולל את העלים ויכיר את ריחם, יחפש את הצליל של פכפוך המים. המקום שווה ביקור גם ללא קשר לתוכניות בנייה. אהבת הארץ נקנית בהליכה לאורכה ולרחבה, לא בעמידה בעצרות זיכרון עם מדבקות דם המכבים על החזה.

 

מי שרוצה לעשות יותר יכול להגיע לכאן ביום העצמאות, כי אז יהיה בעמק גם הפנניג חגיגי, עם תחנות יצירה, באולינג, הליכה על חבל וכיוצא באלו, וכן במה מרכזית שתעמוד בדיוק במקום בו מתוכנן מחלף. זו לא הפגנה, אבל הפגנת נוכחות שם לא תזיק לעניין. במהלך היום יתקיימו סיורים מודרכים בעמק. מי שרוצה ממש ממש לעשות משהו, יכול להשתתף במבצע ניקוי מדרונות נחל סייפן. בתפר שבין הבתים לטבע נותר מדרון של פסולת בנייה, וביום שישי בעוד שבועיים (7 במאי), מתגייסים אנשי השכונה להמשך מבצע הניקיון.

 

איך מגיעים (לאו דווקא הדרך הקצרה אך ללא ספק היפה יותר): יורדים במחלף הראל ועוקבים אחר השילוט לבית החולים הדסה עין כרם - בכיכר הסטף שמאלה, יורדים עם הכביש לאורך הר חרת עד צומת כרם שגם הוא כבר כיכר, פונים ימינה לכביש 386 ושמאלה בפנייה הראשונה. עוברים את בית החולים וממשיכים עד לצומת ה-T הוא צומת אורה.

 

אל העמק מגיעה גם דרך העפר שבהמשך לכביש משואה, ומדרגות מובילות אליו ממול לבית האבות של קריית מנחם (רחוב דהומיי 1). אוטובוסים: 19,27 (צומת אורה), 20,13 (כביש משואה). אם אתם כבר בשכונה, מומלץ להציץ גם אל הפרוייקט הארכיאולוגי מאחורי מתנ"ס קרית מנחם (דהומיי 7). חוות גתות נחשפה שם בשנים האחרונות תחת הזבל וגם אתר רוגם מתקופת חזקיהו המלך.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עמק לבן. שווה ביקור גם בלי תוכניות בניה
צילום: גילי סופר
בריכה ירוקה. אין גופות במים
צילום: גילי סופר
מכבים אדומים. לא רק מדבקה על דש הבגד
צילום: גילי סופר
מומלצים