דגול, לא מובן, עם דלקת אוזניים

מאה שנים לאחר מותו של אוסקר ווילד, הסופר, המשורר והמחזאי המופלא, והוא עדיין ממשיך לייצר חדשות.
ביום חמישי יציינו ברחבי העולם את שנת המאה למותו, ורגע לפני החגיגות מצאו מדענים דרום אפריקנים הוכחות לכך שווילד לא מת ממחלת הסיפיליס (עגבת) כפי שגרסו הביוגרפים שלו, אלא ממשהו פחות מרעיש: דלקת אוזניים.
בביוגרפיות השונות של מי שכתב בין השאר את "חשיבותה של רצינות" ו"בעל אידיאלי", מותו מיוחס לדלקת קרום המוח שהתפתחה ממחלת מין. אולם דוקטור אשלי רובינס מאוניברסיטת דרום אפריקה, הודיע השבוע כי "ווילד סבל ממחלה כרונית של האוזן התיכונה, שבסופו של דבר הרגה אותו כשהתפשטה למוח". לדברי רובינס, לשמועה על העגבת מעולם לא נמצאו סימוכין, אך כיוון שהיא הלמה את דמותו השערורייתית של ווילד, המחלה התקבעה במשך השנים כסיבת מותו.
מן המחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי "Lancet Medical Journal", עולה כי ווילד סבל כפי הנראה מסוג קטלני במיוחד של דלקת ששמה קולסטאוטומה.

בולים, הצגות ומכתבים

במסגרת ארועי המאה למותו, תנפיק רשות הדואר האירי בול לזכרו של ווילד, ומחזותיו יועלו ברחבי אירלנד. כמו כן, ספר חדש ובו אסופה של אלף וחמש מאות מכתבים שכתב ווילד, רואה אור בימים אלה. הספר, "The Complete Letters of Oscar Wilde", מציג את ווילד כמי שמחפש הכרה חברתית ופרסום באורח נואש כמעט, ובעיקר חושף את הפן האנושי והפחות מוכר של אחד מגדולי הסופרים של המאה ה -19.
"אני נקרע לגזרים על-ידי החברה. אני מנפנף ביד עטויה בכפפה ובמקל משנהב והם כולם מריעים לי. חדרים מעוטרים בפרחים לבנים מחכים לי בכל מקום, יש לי משרת שחור, שהוא בעצם העבד שלי", הוא מתאר באחד המכתבים את חייו כסופר מפורסם. במקום אחר כתב: "להיות דגול פירושו להיות בלתי מובן".