חתונה מיוקרת

1.  הקייטרינג והבר האלכוהולי

נ' ובחירת ליבו ר' עומדים להתחתן בקרוב. חודשים עסקו, כמו כל זוג צעיר בבדיקות מעמיקות, עברו מגן אירועים אחד לאחר, טעמו סוגי קייטרינג והתעמקו בהזמנות. "העולם הזה מלא בשרלטנים" אומר נ' "והכי חשוב לקרוא את האותיות הקטנות".

ההיתקלות הראשונה של הזוג הייתה עם חברת הקייטרינג שסגרה עם השניים על התאריך המבוקש והתקשרה אחרי כמה ימים בבהלה להודיע שהתאריך תפוס. "מזל שזה היה מספיק זמן קודם" אומר נ' "והקדמנו את החתונה בשבוע כדי לעמוד בלוח הזמנים שלהם."

לזכות החברה יאמר כי התנצלו מעומק ליבם ואף הבטיחו הנחה נאה עם שינוי התאריך.

ההיתקלות השנייה והמרגיזה באמת היתה מול החברה המספקת שירותי בר. "בר אלכוהולי" הבטיח איש המכירות ונ' ור' שידעו כי חתונה ללא אלכוהול אינה חתונה, שמחו לקבל את ההצעה. רק אחר כך התברר כי "בר אלכוהולי" הוא מושג מעורפל למדי.

"בירות בחתונה זה דבר אלמנטרי נכון?" שואל נ' "ורד בול? ובריזרים? היית מצפה לראות קודם את אלה בבר אלכוהולי, לא?" מסתבר שלא בהכרח. בעלי החברה מודעים היטב לעובדה שיש דברים "חמים" ומבוקשים יותר, וכאלה שפחות. דווקא על הדברים שנראים לכאורה אלמנטריים, מתבקש הזוג הצעיר בנונשלנטיות לשלם בנוסף לסיכום הבסיסי עוד סכומי כסף לא קטנים.

"רוצים בירות בבר האלכוהולי שלכם?" אומר נ' "שלמו עוד 150 שקל לארגז. רוצים רד בול? אין בעייה ב-200 שקל לארגז יספקו לכם גם את זה. אלכוהול כבד כמו וודקה ודומיה יסופקו כחלק מהדיל אלא שאנחנו (וגם בעלי הבר) יודעים מה אנשים רוצים באמת, ועל כך, מסתבר, צריך לשלם"

עומדים להתחתן? אל תניחו כי אתם יודעים מה עומד בדיוק מאחורי המושגים. "קראו את האותיות הקטנות" ממליץ נ' "זה נכון תמיד, על אחת כמה וכמה בעולם החתונות. תחסכו לעצמכם המון כסף ובעיקר עגמת נפש. ושיהיה במזל."

(טלי חרותי-סובר)

2. השמלה

כל אחת מדמיינת את עצמה כיצד תיראה בשמלת הכלה ביום המאושר בחייה (כך אומרים...), אבל אף אחת לא מדמיינת את המחיר שיגבו ממנה עבורה. 

אשה שחפצה בשמלה נאה קונה אחת כזו בחנות של מותג מוכר תמורת כמה מאות שקלים. אם היא רוצה להשתולל ולהיות מיוחדת היא הולכת לחנות מעצבים ומשלמת עבור שמלה שתשכב בארון שלה רוב ימות השנה בין אלף ל-3,000 שקל. אבל אם את מתחתנת - 6,000 שקל זה המינימום כיום עבור שמלה לערב אחד שתצטרכי להחזיר תוך שבוע לסלון.

לא ברור למה, אבל הרוב המכריע של הכלות עושות את זה, מרוקנות את הארנק של ההורים, שמשלמים משהו כמו 500 שקל לשעה עבור השמלה עליה חלמה ביתם. ולא שמדובר בתענוג גדול: צריך לכתת רגליים בין כמה סלונים לשמלות, למצוא את השמלה המיוחלת, ואז להיכנס למדידות, ולחזור לסלון לעוד מדידה לפני החתונה. 

ומה עם יום החתונה? צריך להגיע שוב לתופרת, להתלבש יחד עם עוד כלה או שתיים, ולהיפרד מכמה אלפי שקלים. ועוד לא דיברנו על הספר...

3. הספר

אבל לפני השמלה צריך ללכת לספר, שיעצב לכן תסרוקת מהממת, שתשאיר את כל האורחים המומים ושופעי מחמאות. אז מתקשרים חודש או חודשיים מראש ומזמינים תור אצל הספר שבחרתם.

אלא שבתמימותכן, אתן אומרות לו שזו צריכה להיות תסרוקת מיוחדת, כי זה "בשביל החתונה שלי". וכאן מתחילה הבעיה: כי מהרגע שאתן אומרות את המשפט הזה, מחיר התספורת עולה פלאים. כי הספר, כמו המאפר והתקליטן, מעלים אוטומטית את המחיר ברגע שהם שומעים שמדובר בחתן וכלה.

בעלי המקצוע האלו פשוט יודעים שכשמתחתנים לא חוסכים בכלום, וכולם רוצים שיהיה להם הכי טוב והכי מיוחד, וכסף זה בכלל דבר שולי. ובעצם, מה זה 800 או אלף שקל לתספורת לעומת הוצאה כוללת על חתונה שמגיעה בדרך כלל ליותר מ-100 אלף שקל. 

אז הם מרשים לעצמם לגבות עמלת חתונה מיוחדת, ואנחנו משלמים - כי אף אחד לא מרים קול צעקה.  

4. ומה עם האורחים?

זהו. היום הגדול שלכם הגיע. אתם מתחתנים. גן האירועים כבר מוכן, שילמתם כבר לספר על התסרוקת המהממת, ואת - את נראית כמו מלכה עם השמלה שעוד לא ראו כמוה. גם אנשי הקייטרינג כבר הציבו את כל המזון על השולחנות (תמורת 50 דולר למנה....). כל מה שצריך הוא לחכות לאורחים שיגיעו.

הבעיה היא שלאורחים חתונה היא לעתים קנס כספי לא קטן. כי זוג צריך להביא לפחות 500 שקל (כדי לכסות את המנות היקרות להחריד...), ואם זה חברים או משפחה מביאים יותר, כי אלו הציפיות. על מתנות, אגב, אין מה לדבר. רק כסף רוצה הזוג הצעיר - ובצדק. הוא הוציא כל כך הרבה על הפקת החתונה, ומישהו צריך לכסות את ההוצאה הזו.

וכך, במקום להתפנק בארוחה זוגית טובה ואינטימית במסעדה טובה, אנו נאלצים לשלם קצת יותר תמורת ארוחה המונית שלא תמיד נאהב,  עם אנשים שאת רובם אנו לא מכירים, ועם מוסיקה רועשת בדרך כלל. למה? כי ככה כולם עושים.

(שלומי דונר)