שתף קטע נבחר

"מייצגת את ישראל, לא את שרון"

מה עושה הצ'לנית קרני פוסטל, יקירת הרוק האלטרנטיבי בארץ שמעולם לא צפתה בתחרות האירוויזיון, לצדו של דוד ד'אור? מייצגת את המדינה, ונהנית מהחוויה

קרני פוסטל מסרבת להתייחס בציניות לאירוויזיון הקרוב, בו תלווה בנגינה וקולות את דוד ד'אור. "בשבילי כל האירוע הזה הוא חוויה, כיף אחד גדול", היא מתעקשת. נדמה שההתייחסות המשועשעת הזו של פוסטל, מנערות הרוק היותר אלטרנטיביות שצמחו לנו, מסמלת משהו. אם בעבר התחרות נחשבה לבזויה ומוקצה בעיני האליטה המוזיקלית המקומית, שלא סבלה את הבנאליות של השירים ואת הפופולריות של התחרות, כיום היא הפכה לאירוע שקל יותר להתייחס אליו באגביות חביבה. חלפו הימים שבהם ארז טל ואברי גלעד היו מתעללים בתחרות בשידור חי בגל"צ. אולי זה בגלל הפיכתו הרשמית של האירוויזיון, מאז זכייתה של דנה אינטרנשיונל, לאירוע מלא גאווה, ואולי זה בגלל שבסך הכל זו תחרות שאיש, חוץ מצביקה פיק, כבר לא לוקח אותה ברצינות.

 

הבחירה להשתתף באירוויזיון, מדגישה קרני, לא נובעת מהצורך להתפשר, אלא מרצון אמיתי לחוות ולהיחשף לעולם מוזיקלי חדש. "זה מה שנקרא להתבגר ולהתפתח, לא?", היא אומרת. זה לא שהיא לא מתפשרת בבחירות בקריירה המוזיקלית שלה, כחלק מהצורך להתפרנס, אבל האירוויזיון, היא מתעקשת, זו לא פשרה.  

 

"מבחינתי - זו חוויה להתעסק בכל מה שקשור בתחרות, כמו ההעמדה, השמלה, השואו והאנשים - כל המסביב", אומרת פוסטל, "אני משתדלת ללמוד מכל דבר שאני מעורבת בו". ופוסטל מעורבת בתחומים רבים. היא החלה בגיל 15 באחד מהרכבי הרוק האלטרנטיבים ביותר שידענו DXM, הפכה לנגנית צ'לו מבוקשת, הוציאה שני אלבומים בהרכב "ביקיני", אלבום סולו אחד, כתבה מוזיקה למחול, תיאטרון וסרטים וכיום היא מפיקה יחד עם ורד קלפטר אלבום אוסף משיריו של המשורר מירון איזקסון. 

 

ולמרות זאת, דומה שהשתתפות באירוויזיון היא בהחלט חריגה בנוף המוזיקלי שלה. "לא היו לי התלבטויות כשדוד (ד'אור) התקשר ואמר לי שהוא צריך אותי", היא מספרת, "אני יודעת שאני שם לא רק כמוזיקאית, אלא גם כגימיק, אבל זה חלק מהמשחק".

 

"מאוד חשוב לי לזכות"

 

פוסטל היא לא חובבת אירוויזיונים גדולה, ולמעשה, מעולם לא צפתה בתחרות. גם שירי האירוויזיון הם לא בדיוק כוס הסאוור שלה, למרות שהיא מעידה על עצמה כעל מי ששומעת סגנונות מוזיקלים רבים, שונים מאוד מהמוזיקה שהיא עושה בעצמה ("זה שאני יודעת לעשות רק משהו אחד מסוים, זה לא אומר שאני לא אוהבת דברים אחרים", היא מסבירה).

 

אבל זה לא מפריע לה להתרגש, להתכונן ולצפות. "מאוד חשוב לי לזכות", היא מודה ומהמרת על מקום 1-5. גם סביבתה הקרובה נרגשת לא פחות. בעלה ושני ילדיה יחברו אליה לחלק מהמסע בן 12 הימים לטורקיה. בבית הקפה התל-אביבי שבו היא שותה וממלצרת לעתים, נערכים להקרנה מיוחדת וחגיגית של האירוע. 

 

החשיבות הלאומית שנהוג לייחס בישראל לתחרות, לא מפריעה לה יותר מדי. "אני יודעת שאני נוסעת לייצג את ישראל", היא אומרת, "מה לעשות - אני ישראלית. אני חיה פה ולא הייתי גרה בשום מקור אחר, כי זה הבית שלי, אבל אין לי בעיה לומר שישראל היא מקום רע לחיות בו. אני מייצגת את ישראל, לא את שרון".

 

מלבד ענייני הכיבוש, אחד הדברים שמצליחים להרגיז אותה באמת, זה תופעת "כוכב נולד". "מבחינתי, זה בידור נטו ולא אמנות", היא אומרת, "בדיוק כמו 'קחי אותי שרון' שמרגיז אותי באותה מידה. יש להם קצת כישרון, ברור, אבל איפה העבודה הקשה, איפה הלימוד, איפה ההשקעה? לוקחים אנשים ועושים מהם כוכבים ברגע".

 

את האירוויזיון שמה פוסטל במקום אחר. "עובדים נורא קשה לקראת התחרות, אולי אני פחות, כי התפקיד שלי פחות משמעותי בהעמדה ובהפקה, אבל כולם לוקחים את זה מאוד ברצינות, ואני בטוחה שתהיה לי חוויה נהדרת".


פורסם לראשונה 05/05/2004 13:45

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עטיפת התקליט
נוסעת עם ד'אור. פוסטל
צילום: עטיפת התקליט
לאתר ההטבות
מומלצים