88,000 תאונות בשנה אחת!

שימו לב למספרים הבאים. בשנת 2003 אירעו בישראל לטענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 88,000 תאונות דרכים. מתוכן, רק 17,745 תאונות נקראות "תיקי תאונות דרכים". שאר 71,000 תאונות נקראות "כללי עם נפגעים". נשים מעורבות פחות בתאונות,

המהירות נמצאת רק במקום השביעי, במחצית מהתאונות לא נעברה כל עבירת תנועה, ויש עוד...

על נשים, גברים ומהירות

ואחת ההוכחות הבולטות לכך ששוביניזם ראוי ויעבור מהעולם, היא הנתון הסטטיסטי הבא: מבין כלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים, 78% היו גברים, לעומת 22% בלבד שהיו בנות המין היפה. אגב, אחוז הנשים בתאונות קטלניות עמד בשנת 2003 על 10% בלבד. וכן, 90% האחרים היו מהמין השני.

מיתוס שחוק נוסף שמנותץ (שוב), הוא הקשר בין תאונות דרכים לנהיגה במהירות מופרזת. לפי הלמ"ס, השואבים אגב את מקורותיהם מדיווחי משטרת התנועה, 6% בלבד מכלל התאונות נגרמו ב-2003 בגלל מהירות מופרזת (מעל החוק, או ביחס לתנאי הדרך). ומה זה אומר על המהירות כגורם? שהיא ממוקמת שביעית בלבד (מתוך 10) בדירוג הגורמים לתאונות דרכים. לפי משטרת ישראל, רק להזכיר.

אי-ציות לרמזור לעומת זאת, גרם ל-13% מסך התאונות, מעט יותר מאי-מתן זכות קדימה לרכב (12%), סטייה מנתיב (10%) ואי-שמירת מרחק, אף היא ב-10% מהמקרים. וכן, אנחנו יודעים שהרבה יותר קשה לאכוף עבירות שכאלה, וקל הרבה יותר לכוון את הממל"ז אל לוחית רישוי של רכב בכביש דו מסלולי מהיר, רחב, סלול ומסומן היטב. אגב, מתוך כלל התאונות עם נפגעים שנרשמו בישראל, ב-48% מהמקרים לא עברו הנהגים המעורבים כל עבירת תנועה. מישהו הזכיר תשתית, או יכולת נהיגה?

מבוגרים לא נותנים זכות קדימה

ואם כבר עוסקים בניתוח העבירות שמבצעים נהגי ישראל בזמן (או כגורם) התאונה, מעניין לבדוק כיצד משפיע הגיל על העבירה. למשל, אצל נהגים צעירים (עד גיל 18), עבירת המהירות נפוצה ביותר (16.3%), לפני אי שמירת מרחק (11.3%). אצל מבוגרים (55-64) לעומת זאת, העבירה השכיחה היא דווקא אי-מתן זכות קדימה (16.7%). אגב, אלה האחרונים חוטאים במיוחד גם באי-ציות לרמזור - 15.4%.

להיות הולך רגל, גם אם אתה חוצה במעבר החציה, זו איננה חויה בטוחה. מלבד נהגים שמונעים מהולכי רגל את זכותם הבסיסית לחצות כביש בשלום, מציגה הלמ"ס נתון מדאיג - 57% מכלל הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים, נפגעו במהלך חציה במעבר המיועד לכך. יתרה מזאת, 23% מהולכי הרגל שנהרגו בעת חציית כביש, נהרגו על מעבר החציה.

הסכנה - משאיות ואופנועים

מבט לפילוח סוגי הרכב השונים המעורבים בתאונות מגלה תמונה קשה בכל הנוגע למעורבות משאיות כבדות ואופנועים. כלי הרכב הדו-גלגליים למשל מעורבים ב-6.5% מהתאונות הקטלניות, כמעט פי 2 מחלקם (3.9%) במצבת כלי הרכב. גם נתון הנסועה השנתי של האופנועים אינו משפר את התמונה, 1.7% בלבד, נמוך משמעותית ממעורבותם בתאונות קשות. גם חלקם הכללי בתאונות - 7.3%, מייצג נתון גבוה פי 4.3 מחלקם בנסועה השנתית.

המצב בקרב משאיות כבדות, במשקל 16 טון ומעלה, גרוע לא פחות. קבוצה זו היתה מעורבת ב-6.1% מהתאונות הקטלניות ו-1.5% מסך התאונות, זאת כאשר הם מהווים רק 0.9% בלבד ממצבת כלי הרכב בישראל. כלומר - משאית כבדה מעורבת כמעט בפי שבעה(!) תאונות קטלניות מחלקה במצבת כלי הרכב.

יש מקום לאופטימיות?

נתון אחד שבכל זאת מצליח לעודד במקצת, נוכח שפע הנתונים הקשים, הוא הדיווח על ירידה במספר התאונות. אלו הצטמצמו ב-4% לעומת שנת 2002, כאשר חלקן של התאונות הקטלניות ירד בשמונה אחוזים, התאונות הקשות באחוז בודד והתאונות הקלות בארבעה אחוזים.

אלא שחוקרים לא מעטים, בכל העולם אגב, מתקשים להסביר מדוע בשנה מסוימת נרשמת ירידה במספר התאונות וההרוגים, ואילו בשנה שאחרי עליה. זאת למרות שיפור בבטיחות אותה מציעים יצרני הרכב, ואפילו שיפור בתשתית. כך למשל נרשמה עד לפני ימים אחדים עליה בולטת של 16% בסך ההרוגים מאז תחילת השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת למרות מסעות ההפחדה, האיומים, הגברת פעילות המשטרה ועוד.

כי דבר אחד שלא עושים כאן, ומומחים תמימי דעים באשר לסיכויי הצלחתו, הוא שינוי דרמטי בדרך חינוך האזרח לנהיגה נכונה, בטוחה וטובה. חבל.