יש סקס אחר

"אני שוכב עם הומואים, אבל אני לא הומו". ההצהרה הזו היא לא וידוי חושפני של נער שזהותו המינית טרם התגבשה, אלא כותרת אחת ההרצאות בכנס "סקס אחר 4" , שיתקיים בימים ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב. בין ההרצאות בכנס: הומואים בקולנוע, משכב זכר בשיח הרבני, צעדים לקראת בניית קהילה לסבית פלסטינית, הומו-אירוטיות אצל ש"י עגנון ונסיונות התאבדות אצל מתבגרים צעירים מהקהילה. בסיום הכנס תיערך הקרנת סרטי סטודנטים קווירים מכל הזמנים.

זו הפעם הרביעית שבה מתקיים הכנס ללימודים הומולסביים ותיאוריה קווירית באוניברסיטה. "השנה הוא יתמקד בצומת המפגשים שבין מיניות, אתניות, לאומיות ומעמד", מרחיב ד"ר אייל גרוס מהפקולטה למשפטים ואחד ממארגני הכנס. "השנה גם נקיים מושבים מיוחדים על נושא הנוער והקהילה, בשיתוף ארגון הנוער הגאה, ומושב שידון בזיקנה – שתי אוכלוסיות שבדרך כלל מדברים עליהן פחות. השנה תהיה גם הפעם ראשונה שיתקיים בכנס מושב על טרנסקסואליות".

"זה לא כנס אקדמי מנותק שעוסק ב'נשים בימי הביניים'", אומרת טל ארבל, אחת מהמארגנות. "יותר מכך, אנחנו חושבים שאין טעם לקיים כנס כזה אם הוא לא מוציא מתוכו איזושהי הצהרה פוליטית, שאנחנו כולנו שותפים לה. מחקר בתחומים הומו-לסביים וקווירים מחוייב לתת דין וחשבון על בעיות חברתיות בחברה הישראלית. על גזענות, על פערים חברתיים, על אי הצדק המתמשך שבכיבוש - ואנחנו רואים את עצמנו מחוייבים לתת דין וחשבון אינטלקטואלי על התנאים החברתיים והפוליטיים שבהם הכנס מתקיים".

"יש דוברים פלסטינים ישראלים בכנס ולצערי לא פלסטינים מהשטחים", היא מוסיפה. "היה חשוב לנו שיהיה איזון מגדרי, שיהיו נשים, אולי אפילו יש יותר נשים מגברים. חשוב היה שיהיו דוברים מזרחיים. זה נושא שאנחנו מקדמים זו השנה השנייה, בשיתוף ארגון 'אחותי' – ארגון של נשים מזרחיות שמקדמות את האג'נדה שלהן. התייעצנו ופנינו במיוחד לאנשים שחשבנו שיכולים למצוא עניין ושיכולים מאוד לקדם את זה, משום שהיה לנו חשוב שזה לא יהיה כנס שבו אין ייצוג לשכבות מסויימות, והוא גם כנס שבמובן האקדמי הוא כנס לא סטנדרטי: משתתפים בו גם אנשים מאוד מבוססים באקדמיה וגם אנשים בראשית דרכם שבאים מכל המוסדות האקדמיים בישראל ומתעסקים בנושאים שונים מאוד".

המצב המדיני, הכלכלי והכיבוש

"האג'נדה הפוליטית שלנו תבוא לידי ביטוי בין היתר גם בשולחן העגול על גלובליזציה", מוסיף ד"ר גרוס, "וחשוב לנו מאוד לדבר על הנושאים האלו, בייחוד בתקופה הזאת, לאור המצב הכלכלי, המצב המדיני ומצב הכיבוש. היא תבוא לידי ביטוי גם במושב הראשון 'קמפ, צבא ומה שביניהם', וגם בהרצאות השונות. נושאים נוספים שנתעסק איתם במיוחד הם הקשר בין מזרחיות למיניות, בין היתר במושב 'מחסומים לאומיים, מחסומים אתניים'. גם הרצאת האורח מחו"ל תבחן את הנושא, ותעסוק במיניות בהודו, בייחוד בהקשר פוסט קולוניאליסטי של העולם השלישי".

מירב אמיר, מאסטרנטית במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, מציינת כי "תחום המחקר ההומולסבי והקווירי הוא דיסציפלינה אקדמית מאוד צעירה, שנמצאת בשלבי התהוות – גם בחו"ל וגם בישראל. עדיין אי אפשר לקרוא לזה מבחינה אקדמית 'תחום', אלא זה יותר ניצנים ראשונים של מחקר. ולכן החשיבות של הכנס היא במידה רבה באפשרות לאפשר לקהילה של חוקרים צעירים לקיים דיון בתחומים האלו, שעד עכשיו הופיעו כבנים חורגים לתחומים אחרים – כמו מחקר פמיניסטי, פסיכולוגיה, ספרות, משפטים וכו'. בכנס הזה, לשם שינוי, אנשים שחוקרים את התחום יכולים לקבל את מרכז הבמה ולא להיות סרח עודף לכנס אקדמי מדיסציפלינה אחרת".

במרכז הכנס עומדת התיאוריה הקווירית, שבקצרה אפשר לתארה ככזו שמפרידה בין הזהות הביולוגית לבין הזהות המינית. "הפמיניזם או לימודי הנשים למשל בוחנים את החברה ואת העולם מתוך הכרה, שחוסר השוויון בין גברים לנשים יוצר הרבה מאוד מהמבנים שאנחנו מכירים", משווה אמיר, "באותו אופן, לימודי המיניות טוענים שהקטגוריות המיניות – כמו למשל הומוסקסואל והטרוסקסואל – הם אחד מהיסודות המארגנים את החברה ואת התרבות".

בכנס תרצה אמיר על סרטו התיעודי של רן קוצר "סיבת המוות – הומופוביה". "בסופו של דבר", היא אומרת, "אני חושבת שבסרט יש רצון ליצור את הזהות ההומואית שנמצאת מחוץ לארון ומתקיימת רק במקומות 'מכובדים' שהיא זהות מאוד 'הטרואית' במהות שלה, כאיזור שאמור לשמש מפלט מפני האלימות הזאת. אם רק כולם ייצאו מהארון וכולם יתנהגו כמו בני אדם בוגרים ולא יברחו אל הפינות ויסתירו את זהותם – אז הם לא ייחשפו לאלימות הזאת. כך שבעצם בסרט הם עושים את מה שהם באים להאשים אחרים כעושים, ומגלגלים עליהם את האשמה. הנסיון הזה לנקות את הזהות ההומואית מהאיזורים שבהם מתרחשת האלימות הזאת, עושה את אותה פעולה ומצדיק בדיעבד את האלימות".

גרוס ידבר בכנס על משפטה של חן אלקובי שהורשעה בהתחזות לגבר בשם "קובי", רכשה את אמונן של נערות וקיימה עמן יחסי מין. "השאלה שאני שואל היא על עצם הרעיון שאחת ההאשמות במשפט הזה הייתה של התחזות לאדם אחר והתפקיד שהמשפט ממלא כאן", הוא מפרט, "בנסיון להכפיף איזשהו סדר על מציאות שהיא יחסית מטושטשת, הומוסקסואליות/הטרוסקסואליות. היה כאן נסיון להכניס סדר, כאילו שברגע שקובי הציג את עצמו כגבר, הוא עירער את הסדר הזה. כאן יש הנחה על איזושהי טבעיות של סדר משולב של מין ביולוגי, תפקיד מגדרי ונטייה מינית. תוך שימוש בתיאוריה קווירית אני מעלה סימני שאלה לגבי זה".