"אף פעם לא הרגשתי סמל סקס"

יש הרבה דמיון בין שרון חזיז לעפרה חזה, הדמות ששימשה השראה למחזה "אלינור", שיועלה במסגרת פסטיבל קריאה "פותחים מסך" בבית ליסין (13-15 בחודש). "אני הרי זמרת שחורה ונאווה", אומרת חזיז. "כשהייתי נערה, חלמתי להיות עפרה חזה, חוץ מזה שאני הרוסה על השיר שלה 'גבריאל', שהיה השיר הראשון שניגנתי כשלקחתי גיטרה לידיים".

את "אלינור" כתבה נורית דגן (משה קפטן מביים), ומלבד חזיז, שתיכנס לדמותה של האלילה המנוחה, משתתפים בו גם עמוס לביא, גאולה נוני ונבו קמחי.

מה את יודעת על עפרה חזה?

"אני חושבת שאף-אחד מאיתנו לא ידע יותר מדי על עפרה חזה. היא מאוד התרחקה מאנשים. אני יודעת שהיא היתה אישה מאוד צנועה ומאוד מסורתית, ואני חושבת שזה גם מה שגמר את החיים שלה. היה לי נורא עצוב כששמעתי שהיא חולה ומאושפזת במצב קשה. נורא ריחמתי עליה. זה לא קרה למישהי שהתהוללה והיתה ידועה כמי שהיו לה המון גברים בחייה, אלא דווקא למי שהתייחסו אליה תמיד כאל אישה צנועה וחסודה.

"אני חושבת שאם היא היתה מגלה לעולם על המחלה שלה, זה היה יכול לעזור לבני נוער להבין איך להיזהר מהמחלה הזאת. נורא הטרידה אותי המחשבה שהיא פחדה בעצם לטפל בעצמה מחשש שאנשים יידעו על המחלה. היא יכלה אולי להרוויח עוד כמה שנים טובות. גם אני, כמו עפרה חזה, יודעת מה זה להגיע למסדרונות בית-החולים כשאת מוכרת וכל המבטים ננעצים בך, גם אני מכירה את החטטנות, אבל אילו הייתי במקומה, בגלל ההיפוכנדריה שלי, הייתי רצה לבית-חולים שיטפלו בי כמו שצריך".

הזמן, מסתבר, עושה לחזיז, 34, רק טוב. היא לבושה ג'ינס מחטבים וחולצת פוקסיה עם מחשוף נדיב, שמחמיאה לה. בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" היא מגלמת את יונת, אם חד-הורית, בקרוב ייצא הדיסק הרביעי שלה, כולו טקסטים ולחנים שכתבה, ולא מזמן יצאה לשוק קלטת ילדים משותפת לה ולדוד ד'אור, "חיות בפזמון של דוד ושרון". חוץ מזה, היא חולקת זוגיות מלאת אהבה עם שמוליק רוזנברג ומבלה עם בתה אנה, בת השנה ושבעה חודשים, בכל דקה פנויה וחולמת לעשות מחזמר ("כי זה הכי מתאים לי בעולם").

פעם היית סמל סקס והיום את מוציאה קלטת לילדים.

"פעם הייתי בת 23, והיום אני בת 34. אני חושבת שהגיל רק מוסיף, לי ולכל אישה. אף-פעם לא הרגשתי כמו פצצת מין ולא הייתי כזאת. תמיד הייתי זמרת פופ, עם אמירה. לא עברתי גם לפאזה של זמרת ילדים. אני עדיין עושה תקליטים ואני עדיין עושה פופ. זה שעשיתי אתמול קלטת לילדים זה לא אומר שמחר אני לא אעשה דיסק עם קליפים סקסיים. דימויים אף-פעם לא עניינו אותי. כל דבר שאני יוצרת, אני יוצרת אותו מתוך אהבה. האימהות, אגב, הפכה אותי לדעתי ליותר נשית משהייתי".

החלומות שלך מסתכמים רק בלעשות מחזמר?

"פעם החלום שלי היה להיות רואה ואיננה נראית. הייתי הולכת ברחוב ומשדרת לכולם, אל תתקרבו אלי. יש אנשים שפירשו את זה כסנוביזם, אבל פשוט הייתי נורא נבוכה. אפילו לרדת למכולת התביישתי. יש אצלי את השוני הגדול הזה בין הפתיחות שאני מעבירה על הבמה לבין איך שאני בחיים. אני חושבת שבקטע הזה אני מזדהה עם עפרה חזה, ששידרה לי תמיד שהיא מאוד זקוקה להכרה ולאהבה, אבל אם כל זה היה יכול להיות בלי שהיא תהיה מפורסמת, הקומבינה הבלתי-אפשרית הזאת, זה רק היה עושה לה טוב. רק בשנתיים האחרונות אני מתחילה להשתחרר מהרצון לחיות בתוך בועה. רק בגיל 30 התחלתי להתבגר. לפני זה היה לי מאוד חשוב מה אומרים עלי, מה יהיה, מה יגידו. הייתי חרדתית והיפוכונדרית".

ממה פחדת?

"ממה לא? פחדתי מהעולם. בשנה שיצא התקליט שלי 'קח אותי לשם', היו לי 14 הופעות בחודש. הכל היה נורא אינטנסיבי והייתי מתעלפת כל יום. הייתי באה הביתה, רואה טלוויזיה ומתעלפת. הלכתי לפסיכולוגית והיא נתנה לי תרגילים לאיך לא לפחד מהעולם. אני זוכרת שהיא שלחה אותי לשבת לאכול לבד במקדונלד'ס בחנוכה. כל היום הייתי עסוקה במה כואב לי. היו לי כאבי ראש מטורפים, כאבים בכליות, סבלתי מסחרחורות. עד שפגשתי בדורית אפרתי-קורן, פסיכולוגית קלינית ורפלקסולוגית שהצילה את חיי. לאט לאט השתחררתי מהכאבים. למדתי לשלוט בתת-מודע ולרפא את עצמי, כי בסך הכל אני בנאדם מאושר ואופטימיסט. מה שריפא אותי סופית זה ההריון".

איך את מסכמת את האימהות?

"אין על זה. אתמול חשבתי על זה שהמילה אהבה לא מספיקה כדי לתאר אהבה של אמא. אני נטרפת, אני משתגעת מאנה. אני מוצאת את עצמי עושה דברים מוזרים. נהנית להריח לה את הגרביים כשהיא חוזרת מהגן. את מכירה את זה שיש להם ריח של קקי נורא חזק? אז מצד אחד אני נגעלת ומצד שני אני לוקחת עוד שאיפה קטנה. כל מה שהיא אומרת, ממלא אותי אושר אמיתי. אז יש לי את החיוכים הכי אמיתיים שלי בחיים. עכשיו זה השלב שהיא מחליפה מילים. במקום דובי, היא אומרת בודי, והכי מצחיק שיש לה חברה שקוראים לה טומי, והיא קוראת לה מוטי. בכלל, זה נורא כיף לעשות ילד מאהבה. אני נורא שמחה שחיכיתי לבנאדם כמו שמוליק, שהוא הכי בעולם ושאני אוהבת אותו. אבל מעבר לזה, אני מקנאה באנה שהוא אבא שלה, ולא שאני לא הרוסה על אבא שלי, אבל אני מקנאה בה. הוא פשוט אבא מדהים".

טוב, היה לו ממי ללמוד.

"בהחלט, מהאהבה בין אבא שלו ברנרדו ז"ל ואמא שלו, סטלה. אהבה כזאת לא ראיתי בחיים. פבלו, שמוליק ואני פשוט התפעלנו מהם כזוג. חמי, שרק עכשיו קמנו מהשבעה עליו, היה רופא, ואני הייתי מתקשרת אליו על כל כאב בטן שהיה לי. הפחדים שלי תמיד קשורים לבריאות. הוא היה כל-כך סובלני אלי. הוא היה עונה לי כל פעם באהבה על אותן שאלות בדיוק, ובודק אותי".