שתף קטע נבחר

יום בים

הזפת כבר שם, החול עדיין שם, לכלבים עדיין מותר, לאנשים בינתיים עוד קר. שי גינות יצאה לשוטט בחוף, רגע לפני שהוא מתמלא

רגע לפני שיוצפו החופים בהמונים, לסיכום העונה השקטה, יצאתי לשוטט בחוף. חשבתי על הרוח והמים שבכל יום מוחקים את עקבותיהם של מי שהלכו פה. בכל יום מתפנה המקום, כדי שאנשים אחרים יטביעו בו את חותמם הזמני.


עקבות בחול

ים וחול
 

התמעטות החול ניכרת ברצועת החוף שבין הרצליה לנתניה. שוברי הגלים והמרינות של תל אביב והרצליה עוצרים את החולות שזרמי הים מסיעים צפונה. בקרוב נלך שם רק על אבנים.


זפת וצדפים
 

לבד מהחול נושא איתו הים גם את הזפת. שלא כעקבות, הזפת אינה נעלמת. בדרכה היא נדבקת לבעלי חיים ימיים ולנעליים, אלא שאת בעלי החיים היא ממיתה. הזפת אינה חומר טבעי. זהו זיהום שמקורו בנפט ששופכים כלי השיט לים. הוא צף על המים, מתגבש לגושים, מגיע אל החוף ומשם אל הנעליים והבגדים.


 צל

 

לפנות ערב, במבט משפת המצוק של חוף בית ינאי, נראים ההולכים על החוף בעיקר בזכות הצל הארוך. תוך זמן קצר, עם שקיעת השמש, יעלם הצל. לא תמיד שוקעת השמש בים. לקראת הקיץ יתרבו הימים בהם היא תשקע מעבר לעננים. מראה אחר, אור אחר, צבע אחר. אני אוספת אותם כמו אספן בולים וממיינת.


כלבים בחוף
 

גם בעלי החיים מתחלקים איתנו במרחב הצר. הפקחים אומרים "אסור מותר מותר אסור". עד שתיפתח העונה באופן רשמי, המילה 'אסור' מופיעה רק על השלטים. בינתיים, גם להם מותר לרוץ.


עין במים
 

מליוני אנשים יושבים מדי יום בחופי ימים ואגמים בעולם. כל אחד רואה את המראות שלו. אני מצרפת תמונה לתמונה, יוצרת 'סנדוויץ' של מראות ומחשבות, מזכרת מיום מהורהר בשפת הים. 

 

שי גינות היא צלמת, מנחת סדנאות התבוננות וצילום, ומחברת סדרת הספרים 'לגעת באור', 'מקום בלב - ירושלים' ו'חופשית ברוח'. ספרה החדש,'נופי נפש', יצא לאור לאחרונה. לאתר הבית שלה לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כל אחד והים שלו. סיכום עונתי
צילום: שי גינות
מומלצים