ב.מ.וו R1200GS - מחיר השלמות

בנקודת זמן כלשהי, סוף שנות ה-70, קם מישהו במשרדי הנהלת ב.מ.וו והחליט לעשות מעשה - אופנועי החברה, כבר אז עם מוניטין יוצא דופן של איכות ואמינות, ירדו לשטח. דיונות חול, ליתר דיוק. יצרנית הרכב הציגה מעט מאוחר יותר אופנוע דו-שימושי "אמיתי".

מדובר היה ב-GS הראשון, בן בכור למשפחה שתהפוך לאחת המוכרות והמוערכות בהיסטוריה הדו-גלגלית. והאופנוע הראשון הזה יועד באופן מקורי לכביש, אך גם לשטח. מעין קומבינציה כמעט בלתי אפשרית עד אז של תיור-כביש ומירוץ-שטח.

התוצאות אגב, לא איחרו לבוא. האופנוע יוצא הדופן בעל הזרוע החד-צדית, עם מרווח גחון מכובד מאד, מנוע עתיר מומנט וכאמור אמינות אין קץ, הביא ליצרן שורה של ניצחונות מכובדים, מרשימים ובעיקר רווחיים בפריז-דקאר. העובדה כי מדובר היה בג'מוס גדול וכבד, שכדי לרדת עמו לשטח צריך היה להצטייד בזרועות אדירות שריר העיבה מעט על החגיגה.

לאחר שנים לא מעטות, ב-93' ליתר דיוק, הציגה ב.מ.וו מנוע בוקסר חדש לגמרי, ועמו גרסה מודרנית ל-GS - ה-R1100GS. שש שנים מאוחר יותר, לאחר סדרה אינסופית של הפקת לקחים, הוצג דור מתקדם עוד יותר לאותו אופנוע, עם מספר שיפורים ותוספת נפח. כעת מציגה ב.מ.וו שוב דור חדש, עם ה-R1200GS.

ומה בעצם שונה כאן? ב.מ.וו, שלא במפתיע, טוענת כי מדובר באופנוע חדש לגמרי, ומציגה לשם כך רשימה ארוכה מאד של שיפורים-שינויים. המנוע גדול, קל, חסכוני ובכל זאת חזק. תיבת ההילוכים חדשה, ואילו מערכת המתלים עברה מקצה שיפורים מקיף. אלא שכל אלה בטלים כמעט לעומת שיפור משמעותי גדול במיוחד - השלת 30 ק"ג ממשקל האופנוע, עם נתון מכובד של פחות מ-200 ק"ג ללא נוזלים.

ללא ספק GS

אותה דיאטה לא ניכרת אגב במבט ראשון. ממדי האופנוע החדש עדיין עצומים, צמד צילינדרים בולטים עדיין שם והחרטום הגבוה עם כנף "המקור" לא מאפשרים לטעות בזהותו. צריך להביט קצת יותר בעיון כדי לגלות כי מיכל הדלק קטן וצר יותר, הזרוע הקדמית הוקטנה משמעותית ואילו תת השלדה המרכזית מינימליסטית ו"נקייה" למראה. יחידת הזנב החדשה זוכה ליחידת תאורה נמוכה, צמד מאותתים קטנים, סבל יעיל וזרוע חד צדית יפהפייה.

לפנים, מול עיני הרוכב, ממוקם לוח מחוונים חדש ומרשים, המציע כמות מידע אדירה ובעיקר סידור נכון, קל ונוח לקריאה. החלפת תצוגה במדי המרחק מבלי להוריד את היד מהכידון למשל, היא רעיון לא פחות מגאוני. מאד אהבנו גם את ספירת המרחק לאחור. עם זאת, על מנגנון כיבוי איתות אוטומטי "עצמאי" מדי, היינו מוותרים.

מחמאות נוספות אפשר לשלח לכיוון מיגון לוח מחוונים ומתגים, נגישות יוצאת דופן לכיול זווית יחידות התאורה, משטח מיוחד למטען כאשר המושב האחורי מפורק ואיכות גימור יוצאת דופן. רק למה לעזאזל היו צריכים להשתמש שם בכזו כמות אזיקונים לאבטחת חוטים?

גם ספורטיבי, גם בשטח, גם בעיר

ישיבה ראשונית על ה-GS זקופה ונוחה כצפוי. האופנוע נראה אמנם גדול, אך מיכל הדלק הצר מאחור ומרכז כובד נמוך מקנים תחושת קלילות יחסית. בעיר, למרות הממדים, ניתן לנוע בזריזות מפתיעה. המנוע מסתדר היטב גם בסל"ד אפסי, ומרגיש סופר-חלק יחסית לתצורת הבוקסר. המצמד הוא מהטובים שבנמצא, ואילו החלפת ההילוכים, למעט נקישה מיותרת בשילוב לראשון, היא באיכות (כמעט) יפנית. המתלים לעומת זאת, הפגינו קשיחות יחסית.

מחוץ לעיר מתפקד ה-GS טוב עוד יותר. המושב המעולה מספק תמיכה ארוכת טווח, ואילו מיגון הרוח - לאחר כיוון זווית המשקף - מצוין גם במהירות גבוהה. המתלים הנוקשים בעיר הופכים טובים בהרבה גם בכבישים משובשים יחסית, ומונעים תנודות מוגזמות. ולמי שמתעניין במהירות אירופית, שיוט של 5,000 סל"ד יביא עמו מעל 140 קמ"ש, עם תצרוכת דלק טובה אפילו מ-18 ק"מ לליטר.

ואם לוחצים עליו יותר? למרות החזות המסורבלת, ה-GS אינו נרתע מפעילות נמרצת, כל עוד לא תבקשו ממנו לרדוף אחר סופרבייקס מודרניים אלא תסתפקו במאלכת תיור מהירה. אחיזת הכביש מצוינת, ההיגוי מדויק, ואפילו תנודות החרטום המטרידות נעלמו, לאחר הגבהת הזנב בעזרת עומס קפיץ גבוה יותר.

המנוע שהרשים עד כה המשיך להפתיע, בעיקר כאשר שמרו עליו בתחום יעיל - 3,000 עד 6,500 סל"ד. שם יש די והותר כוח. באותה הזדמנות של רכיבה נמרצת, גילינו גם ידידות מופלאה עם מערכת הבלמים. למרות מערכת הבלימה המשולבת שכוללת ABS דור חדש, עוצמת הבלימה מרשימה מאד, מבלי לוותר על רגש. אפילו להעדר כמעט מוחלט של שקיעת חרטום בבלימה, הצלחנו להתרגל...

ובשטח? אחרי שהצלחנו להתגבר על מחסום פסיכולוגי וחשש מצרות פיננסיות, גילנו שאפשר, מותר, לא נורא. ה-GS יודע דבר או שניים על התמודדות עם קרקע לא סלולה. ביטול ה-ABS נדרש כאן, אך כל שצריך מרגע זה ואילך הוא בעיקר לזכור מה אתם מחזיקים ביד, ולא לשכוח כמה אתם יודעים על רכיבת שטח - או לא.

המתלים הקשים, המשקל והגודל הפיזי מונעים אמנם תנועה מהירה באמת, אבל העבירות גבוהה מאד ומפתיעה לטובה, גם מעבר לשבילים מהודקים היטב, בעיקר תודות למנוע החזק. מבנה מיכל הדלק מאפשר עמידה נוחה והעברות משקל קלות יחסית. בעצם, כל עוד שומרים על כללים בסיסיים ברורים, ל-GS אין בעיות מיוחדות.

סיכום

לא טעיתם. מאד אהבנו את ה-GS החדש. הוא איכותי ורב-גוני, עושה כמעט הכל באופן מושלם. מטולה לאילת וחזרה ברכיבה אחת (בהנחה שמישהו רוצה לעשות זאת לתענוג)? אין בעיה. אפילו הגב לא יסבול קשות. רכיבה מהירה על כביש איכותי? למה לא.

ומה לגבי כביש מפותל עם מספר חברים הבוחרים דווקא באופנועי ספורט חזקים ומהירים? מישהו ימצא עצמו מופתע מאד... שטח? משקל מופחת ומנוע טוב מתמיד מאפשרים לו להיות בן לוויה טוב מאד, הדורש בעיקר היכרות עם מגבלות הגודל וניסיון (או כשרון) הרוכב.

והשלמות הזו הופכת את תג המחיר לכמעט מתקבל על הדעת. רק כמעט, כי 135,000 שקל זה הרבה מאד כסף. המון כסף. נכון, ה-GS מציע כנראה את החיבור המוצלח ביותר בין מספר יכולות נפרדות, אבל בכל זאת. מצד שני, צריך לזכור שגם היום, זמן לא קצר לאחר שרכבנו עליו מספר ימים, אנחנו עדיין מתקשים להוריד את החיוך. כל מה שצריך, כאמור, הם יחסים קצת יותר טובים עם מנהל הבנק, או לעשות הסבה מקצועית...

בעד: מנוע, התנהגות כביש, עבירות, נוחות, שימושיות, אופי

נגד: מחיר, מחיר, מחיר