אוכלים בציבור
מיני סנדוויצ'ים בלחמניות תוצרת בית, נקניקיות עטופות בבצק ושזיפים עטופים בבש מעושן. איילת בן-יוסף מציעה ארוחה שאפשר לאכול בידיים - במיוחד לארועים בבית
ביום שישי בערב השכנים שלנו ערכו מסיבה. באופן עקרוני אין לי עם זה שום בעיה זכותו של אדם לערוך מסיבות בביתו כאוות נפשו. החוק (אותו למדתי היטב על בשרי) גורס שבערבי חג ושבת מותר לחגוג עד השעה 1:00 בלילה לפני שאפשר לעשות עניינים ולהביא את המשטרה. השכנים שלנו החליטו לבטא את השמחה שלהם דווקא בצורה של ערב שירה בציבור.
אם יש משהו שאני (וגם מוטי, לשמחתי) שונאים - זה שירה בציבור. למעשה יש משהו יותר מעצבן משירה בציבור - קריוקי, אבל לזה נגיע בהמשך.
וכך בשעה תשע בערב, בדיוק כשמוטי ואני סיימנו את ארוחת הערב הסולידית שלנו - פרצו השכנים וחבריהם בשירה אדירה, בניצוחו של אחת מאושיות השירה בציבור בארץ, בתוספת מערכת הגברה איימתנית, שכמוה טרם נראתה בשכונה הצנועה שלנו. חצי שעה מאוחר יותר, כשהתאוששנו מההלם הבנו שהסיפור הזה לא הולך להסתיים בדקות הקרובות. סגרנו היטב את כל החלונות והדלתות ועדיין המוסיקה נשמעה כאילו היא בוקעת מהברז בכיור המטבח. איזה יאוש.
דווקא תכננו להעביר ערב שקט ונעים בבית, הצלחנו להתחמק מארוחות משפחתיות בשני הצדדים והיינו מוכנים ומזומנים להנות זה מחברתה של זו וההפך. אבל המצב היה בלתי נסבל. כשהם עברו למחרוזת משירי הלהקות הצבאיות הבנו ששום דבר טוב כבר לא יצמח מהערב הזה ויצאנו החוצה. בחוץ התגודדו כעשרה שכנים נוספים, מכל קצוות הבלוק. זוג עם תינוקת קטנה, זוג קשיש עם ראומטיזם וגם האלה שתמיד כל דבר מצליח לעצבן אותם. וביחד הבנו שאין לנו מה לעשות עד אחת בלילה, אז מוטב שכל אחד יחפש מקלט במקום אחר, רחוק-רחוק מהבית. גם בקצה הרחוק של הרחוב עוד שמענו חזק וברור את צלילי ה"שושנה-שושנה" וקריאות ההתלהבות של המשתתפים.
הסתלקנו מהבית והלכנו לשתות קפה בחוץ, כשחזרנו, קצת אחרי 12 המסיבה היתה בעיצומה. האושייה המזמרת הלכה ואת מקומה תפס בעל הבית שהפליא בזיופי-קריוקי נוראיים, כשלצידו מצייצת אשתו. איזה סיוט. בשעה אחת בדיוק המיקרופון נותק ודממה מבורכת השתררה על השכונה.
כשתהיתי מה לבשל לארוחה השבוע, לא יכולתי שלא לחשוב על השכנים שלנו והמסיבה שלהם, האזניים עדיין מצלצלות אבל כאמור, זכותו של אדם להתבדר לו בביתו, גם אם הוא מצליח להסביל שכונה שלמה.
הארוחה שלנו מתאימה במיוחד לערבי שירה בציבור - היא בשרית (וכשרה!), מתאימה לאחיזה ביד תוך כדי זימרה ולכרסום מהיר בין השירים.
ראשית נכין בצק שיספיק גם לחמניות וגם לנקניקיות
חומרים:
600 גרם קמח (2 ₪)2 כפות שמרים יבשים (2 חבילות קטנות של 11 גרם = 4.50 ₪)
1/2 1 כוסות מים פושרים
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
2 כפות שמן זית
הכנה:
שמים את כל החומרים בקערה ומערבבים. מעבירים למשטח מקומח ולשים היטב לבצק רך וגמיש. אם צריך מוסיפים עוד מעט קמח. כשהבצק מוכן משמנים אותו מעט, מכסים במגבת ומעבירים לקערה להתפחה במקום חמים. כשהבצק מכפיל את נפחו אפשר להתחיל לעבוד איתו. סך כל הבצק כ-6.50 ₪.
נקניקיות בבצק - מוש בתיבה
מוש, הוא אחיו הצפונבון של משה. הוא הרבה יותר מסתם נקניקיה בבצק (או לפחות חושב את עצמו ככזה...).
נזדקק ל:
מחצית מכמות הבצק
10 נקניקיות מרגז חריפות או כל נקניקיה חריפה אחרת (15 ₪)
מעט חרדל למריחה
ביצה טרופה לציפוי (ביצה אחת מספיקה גם לנקניקיות וגם ללחמניות)
מעט שומשום או קצח
וכך עושים:
1. מחלקים את הבצק ל-10 כדורים קטנים ומניחים לחצי שעה של התפחה. בנתיים מבשלים את הנקניקיות במים עד שהן מוכנות. מוציאים מהסיר ומצננים.
2. מחממים תנור ל-200 מעלות צלזיוס.
3. נוטלים כדור בצק, מותחים אותו באצבעות לפיתה קטנה, מורחים על הפיתה מעט חרדל. מניחים נקניקיה במרכז הבצק ועוטפים אותה עם הבצק. קצוות הנקניקיה יכולים לצאת החוצה.
4. מסדרים את המושונים בתבנית, מורחים עליהם ביצה טרופה, זורים מעט קצח או שומשום ושולחים לתנור ל-15 דקות, עד שהמאפים תופחים ומזהיבים.
* כיוון שהמאפים גם ככה חריפים למדי אפשר להגיש עם מעט מיונז לאיזון, אבל אם אתם בקטע של חריף עד הסוף - ערבבו את המיונז שלכם עם מעט רוטב צ'ילי מתוק-חריף. סה"כ: 15 ₪ .
מיני סנדוויצ'ים בלחמניות ביתיות
הפעם בחרתי לעשות סנדווצ'ים-רטרו, קצת כמו בתקופה של מסיבות-כיתה בבית הספר היסודי. המילוי, כמובן נתון לשינוי.
אופים לחמניות:
מחממים תנור ל-220 מעלות צלזיוס. משתמשים במחצית מהבצק שהכנו ויוצרים ממנו כדורים קטנים - כ-15 כדורים.מסדרים על תבנית אפיה ומכסים במגבת להתפחה נוספת. ממתינים בסבלנות כחצי שעה. מברישים את הלחמניות בביצה טרופה וזורים מעט שומשום למעלה. שולחים לתנור החם ל-10 דקות - עד שהלחמניות משחימות.
ועכשיו מכינים סנדויצ'ים:
חומרים:
200 גרם פסטרמה פרוסה דק (13 ₪ - קנו אותה במעדניה של הסופר, כך היא זולה ודקה יותר)
מיונז למריחה
2 עגבניות פרוסות דק (1 ₪)
1 מלפפון חמוץ
1/2 חבילה עלי רוקט קצוצים (3 ₪)
הכנה:
חוצים לחמניות, מורחים, מניחים נקניק וירקות - ומגישים. כאן נורא חשובם שני דברים: שכל החומרים יהיו חתוכים / פרוסים דק ושהלחמניה לא תהייה פתוחה על הסוף - כשמארגנים את המרכיבים בתוך הסנדוויץ' זה יוצא אלגנטי ומלא פאסון.
ועוד משהו:
- אם יש לכם זמן וכח אני ממליצה להכין מיני-בורגרים: קציצות בקר קטנות ולהגיש עם פרוסת עגבניה וחסה.
- ·עוד אופציה נחמדה היא לחמניות-סביח עם חציל, חומוס, ביצה ומלפפון חמוץ. סה"כ: 17 ₪.
שזיפים עטופים
חומרים לכ-20 שזיפים:
200 גרם שזיפים מיובשים (6 ₪)100 גרם חזה בקר מעושן פרוס דק וחתוך ל-3 (6 ₪)
3 כפות רוטב סויה
2 כפות דבש
וכך עושים:
1. מחממים תנור ל-200 מעלות צלזיוס.
2. עוטפים כל שזיף בפיסת בקר מעושן, מהדקים בקיסם ומניחים בתבנית. מערבבים סויה ודבש ויוצקים מעל השזיפים.
3. שלוחים לתנור לרבע שעה של התוודעות עצמית. מוצאים, שולפים את הקיסמים ומגישים. סה"כ: 12 ₪
סך כל הארוחה: 50.50 ₪.
