כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

ניתוחי גב: היד המהירה מדי על הסכין

מחקר שהתפרסם לאחרונה מצא ששיעור ניתוחי הגב המבוצעים בעולם עלה ב-77% בשנים האחרונות. הסיבות לא תמיד רפואיות: במקרים רבים לבתי החולים משתלם יותר כלכלית לנתח מאשר להציע לחולה טיפולי פיזיותרפיה ממושכים. אחות שעמדה לפני ניתוח לכריתת דיסק, ויתרה עליו לטובת פיזיותרפיה והחלימה: "אני מאושרת שלא נפלתי קורבן לתאוות הסכין של הרופאים"

אריאלה איילון פורסם: 06.06.04 , 14:26

לפני שנים אחדות תקפו את דינה אדרי, אז בת 34, כאבי גב קשים. במשך מספר חודשים היא ניסתה להתעלם מהם, אך הכאבים גברו ושיבשו את סדר יומה. "הייתי אמא צעירה לילדים קטנים, וייחסתי את הכאבים לגידולם", היא משחזרת. "התכופפויות רבות, ריצות, החזקתם בידיים, עבודות בית וכו'".

כשהכאבים לא הרפו, פנתה אדרי לרופאת המשפחה, ששלחה אותה לאורתופד מומחה. אדרי נבדקה ואובחנה אצלה פריצת דיסק. "לצד הכאב, שהיה בלתי נסבל, נרדמו לי במרוצת הזמן גם כפות הרגליים", היא מספרת. "הייתי חסרת אונים ובמצוקה, ולא חשבתי לפנות לרופא אחר לקבל דעה שנייה. וכך, בלי לחשוב פעמיים, אושפזתי במחלקה האורתופדית בבית חולים כרמל, כשאני מועמדת לניתוח גב". במהלך האשפוז, שקדם לניתוח, ביקרה אותה מדי יום חברה פיזיותרפיסטית, שהפעילה עליה את 'שיטת מקנזי' – שיטת טיפול שנועדה להרפיה ולהקלת כאב. "הטיפול שהיא נתנה לי התחיל לעזור, והרגשתי שכפות הרגליים מתחילות לחזור למצבן הרגיל, אלא שהרופאים לחצו על ניתוח, ואני, כאמור, הייתי חלשה והסכמתי".

במשך שלוש שנים מאז הניתוח חשה אדרי, לדבריה, הקלה. אבל אחר כך הכאבים שבו. "בדיעבד, התברר שתוצאות הניתוח היו זמניות בלבד, ובמרוצת השנים כל הרע שב לקדמותו", היא מספרת. "רופא שפניתי אליו הציע לי 'לסחוב' את הכאב כמה שיותר, וכשלא אוכל לעמוד בו – לא יהיה מנוס מניתוח נוסף. אני אוכלת את הלב שלא הקשבתי לחברתי הפיזיותרפיסטית ולא הלכתי על הטיפול שהיא הציעה לי. גם אם הוא היה עוזר רק חלקית, או אפילו בכלל לא, הייתי לפחות יודעת שניסיתי עוד דרך. כי ניתוח הוא משהו שאין ממנו חזרה".

"לא הציעו לי אלטרנטיבה לניתוח"

במאי 2000, במהלך כנס מקצועי בירושלים, חש לפתע א.ש (56) כאבי תופת בגבו. "בהתחלה משכתי איכשהו, אבל בשלב מסוים פשוט התיישבתי על הרצפה בחוסר אונים מוחלט", הוא מספר. למחרת פנה לרופא, שרשם לו משככי כאבים ובמקביל שלח אותו לצילום גב ולאורתופד.

"אובחנו פריצת דיסק וקריסה של שלוש חוליות. האורתופד מיהר להמליץ על ניתוח ואף הזהיר אותי שכל דחייה מסכנת את חיי וגורמת לנזק בלתי הפיך בגפיים התחתונות", הוא משחזר. לדבריו, הוא פנה לשני רופאים נוספים, שישרו קו עם האבחון הראשוני ופסקו שאין מנוס מניתוח. "איש מהרופאים לא הציע לי אלטרנטיבה לניתוח", הוא אומר.

בסוף מאי אושפז א.ש בבית חולים במרכז הארץ. הוא נותח במשך עשר שעות, והתעורר מההרדמה כשלידו הרופא, שהבטיח לו שאחרי שלושה חודשים יחזור לרקוד כמו נער. "שוחררתי אחרי עשרה ימים הביתה, אבל הכאבים לא פסקו. באחד הערבים כאבי הגב כל כך ייסרו אותי, שהייתי קרוב להתאבד. הרגשתי שאני נקרע לגזרים".

הוא חזר לבית החולים ומבדיקות שעבר התברר שלקה בזיהום קשה. אחרי שאושפז לטיפול ארוך בזיהום, חזר לביתו וניסה לחזור לשגרת חייו ולעבודתו. אלא ששלושה חודשים אחרי הניתוח חש א.ש שמוטות הקיבוע שיוצבו בגבו אינם יציבים.

"לא היה מנוס מניתוח נוסף", הוא אומר, "שבו נאלצו האורתופדים להוציא את מה שהכניסו בניתוח הראשון ולייצב את גבי באמצעות פולימרים (חומר ידידותי לגוף – א.א). מה שמטריד אותי היום זה לא כאבי הגב שעדיין קיימים, אלא הידיעה שבחיפזון הזה לנתח שילמתי באיכות חיי.

"ממה שלמדתי בדיעבד, שיטות אחרות היו עוזרות לי לפחות כמו הניתוח המהיר והמיותר שעברתי, שאחריו אני חי על 16 תרופות שונות שאני נוטל מדי יום נגד כאבים ונגד דיכאון, כי מאז הניתוח השני אני סובל מחרדה שאצטרך לעבור שוב ניתוח. כך יצא שאני גם כאוב וגם בטראומה, אז איך בדיוק עזרה לי הרפואה האורתופדית?".

פ' (48), אחות ראשית בבית חולים בצפון הארץ, מעדה בזמן משמרת ושברה חוליה בגבה. "אושפזתי מיד ונקבע לי תור לניתוח יומיים אחר כך", היא משחזרת. "בינתיים ביקשתי את הצילומים, ובעלי ניגש עם כל המסמכים לדעה שנייה. הוא הופתע כששמע את המלצת הרופא שלא לנתח לפי שעה, כי ניתוח עלול לגרום לקריסה ולהתמוטטות של חוליות נוספות בגב.

"ביקשתי שמנהל המחלקה יגיע לחדר שלי ואמרתי לו מה ששמענו מהרופא הנוסף. הוא סירב לקבל את הדעה השנייה והפך להיות לא נעים. 'אם את רוצה, תחתמי שאת משתחררת מהמחלקה בלי ניתוח על אחריותך. אני לא ערב לך', הוא אמר לקונית".

עוד באותו יום השתחררה פ' והתחילה בטיפול פיזיותרפיה אינטנסיבי, שכלל התאמת חגורת גב (קורסט) לוחצת, שאותה לבשה כמה חודשים. "שלושה חודשים אחר כך חזרתי לעבודה קשה ומאומצת במחלקה, שכוללת הרמת חולים, ריצות, הורדת חולים מהמיטות וכו'", היא אומרת. "החלמתי לגמרי, ואני מאושרת שלא נפלתי קורבן לתאוות הסכין של הרופאים".

לבתי החולים משתלם לנתח

"80% מכלל האוכלוסייה, בעיקר בגילאים 30-50, יסבלו לפחות פעם בחיים מכאבי גב. 80% מהם יבריאו באופן ספונטני", אומר פרופ' יזהר פלומן, מנהל המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים אסותא. לדבריו, מדי שנה עוברים כ-2,500 אנשים בישראל ניתוחי גב, בעיקר ניתוחים לכריתת דיסק.

מדוע ממהרים הרופאים לנתח? "מכמה סיבות", אומר רופא בכיר, שביקש להישאר בעילום שם. "מהיעדר הנחיות בינלאומיות כובלות ומחייבות, שקיימות בניתוחים אחרים, ומריבוי מחלקות אורתופדיות שהתמחו בניתוחי גב. מחלקות אלה יצרו היצע שגורם לביקוש מלאכותי ולא תמיד מוצדק. ויש גם את ההיבט הכלכלי: לבתי החולים משתלם הרבה יותר להציע לחולה ניתוח גב מאשר סדרה ארוכה של טיפולים פיזיותרפיים".

במאמר חריף ונוקב שפורסם לאחרונה ב'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין' קבעו שני רופאים, פנימאי ואורתופד, שבשנים 1996-2001 עלה שיעור ניתוחי הגב בעולם ב-77%. השניים תהו אם האופציה הניתוחית אכן טובה יותר מטיפולים שמרניים אחרים.

פרופ' פלומן: "החוקרים שאלו מדוע בעצם גדל מספר ניתוחי הגב. לדבריהם, ניתוח גב יכול לעזור רק במספר מחלות מוגדר ומצומצם. במחלות ניווניות של הדיסק, יעילות הניתוח מוטלת בספק. גם בארץ חלה עלייה במספר ניתוחי כריתת הדיסק וניתוחי הקיבוע. הבעיה היא שהמדדים לביצוע ניתוח זה הם במקרים רבים סובייקטיביים. "האינדיקציות לניתוח צריכות להיות: כאב שאינו מגיב לטיפול תרופתי, הפרעה נוירולוגית שיכולה להתבטא בתחושה של הירדמות או שיתוק בגפיים, אי שליטה על סוגרים, סכנה לגפה או סכנת חיים. יש בהחלט לשקול באופן זהיר ביצוע ניתוח שלא על פי מדדים אלה".

"כאבי גב נחשבים למחלה השנייה בשכיחותה בעולם, אחרי שפעת, וגורמים לאובדן משמעותי של ימי עבודה", מציין ד"ר יגאל נירובסקי, מנהל היחידה למחלות עמוד השדרה במרכז הרפואי אסף הרופא. לדבריו, מכל 100 חולים 2% ויותר עוברים ניתוח. על פי הספרות הרפואית, 5% מכלל המנותחים נאלצים לחזור על הניתוח אחרי שלוש שנים. הניתוחים הרווחים בארץ ובעולם הם ניתוחי דיסק, החלקת חוליות ושברים.

"בפריצת דיסק, שהיא הבעיה הנפוצה ביותר, מוציאים בניתוח את חלק הדיסק שפרץ וכך משחררים את הלחץ על העצב", אומר ד"ר נירובסקי. "בטכניקות הרווחות היום במרבית המרכזים הרפואיים בארץ, זמן ההתאוששות מניתוח זה קצר יחסית".

כך או אחרת, שלא לייחוס, סבורים אורתופדים שניתוחים אלה מבוצעים בחופזה ולפני שמוצו האופציות הטיפוליות האחרות. מהן אותן אופציות? מסבירה אריאלה גילדור, לשעבר מנהלת המכון הפיזיותרפי בבית החולים כרמל: "הטיפול הלא ניתוחי כולל טיפולי פיזיותרפיה – מניפולציות עדינות, מתיחות, שיטות טיפול כמו מקנזי ומייטלנד, טיפולים בחשמל, בחימום ובקירור; שחייה מודרכת ומכוונת לבעיות גב; טיפול כירופרקטי ידני, שמרגיע כאב ומשחרר לחץ; מסז'ים מקצועיים; מכשיר עזר לתמיכה, כמו חגורת גב, הליכון, קביים ועוד; מנוחה וטיפול תרופתי".

"רק אחרי שמוצו חלק או כל האופציות הנ"ל, צריך לחשוב בזהירות על ניתוח", מסכים פרופ' פלומן.

בין האורתופד לנוירוכירורג

אלא שאז נוצרת בעיה אחרת. ניתוחי גב נמצאים באזור הדמדומים המקצועי שבין האורתופדיה לנוירוכירורגיה. מסביר ד"ר מנשה זערור, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי רמב"ם: "מדובר למעשה בשתי גישות. שעה שהנוירוכירורגים מנתחים בעיות הקשורות למערכת העצבים, מתעסקים האורתופדים בבעיות שלד, כלומר עצמות. ואכן בעבר הם אלה שטיפלו בבעיות של יישור עמוד שדרה, שעה שאנחנו טיפלנו בפריצות דיסק.

"כך היה עד לפני 20 שנה, ואז הופר האיזון. חלק מהאורתופדים הרחיבו את השכלתם והתמחו בניתוחי גב, דבר שגרם להקמת יחידות גב רבות בבתי החולים, שצריכות להצדיק את קיומן הכלכלי. אבל נותרה פתוחה השאלה למי יש לפנות לצורך ביצוע הניתוח, לאורתופד או לנוירוכירורג.

"לדעתי, פריצת דיסק פשוטה יכול לנתח אורתופד, אך כשמדובר בדיסק בעייתי יש לפנות ללא עוררין לנוירוכירורג. לכן, לא פעם מזעיקים אותנו למחלקות האורתופדיות כדי שניתן מענה לבעיה שהתעוררה במערכת העצבים. זה שכיח שאורתופד מסתבך בניתוח ומזעיק נוירוכירורג, ולעולם לא קורה ההיפך. הגישה הנוירוכירורגית זהירה יותר, ולא כל פריצת דיסק אנחנו מנתחים".

פרופ' פלומן – אורתופד – טוען שמדובר בוויכוח מקצועי אנכרוניסטי. "לא משנה מהי הכשרתו הראשונית הבסיסית של הרופא המנתח", הוא אומר. "כל עוד הוא מקדיש 100 אחוז מזמנו לניתוחי עמוד שדרה, אחת היא אם הוא אורתופד מומחה או נוירוכירורג. מה גם שאת התרומה המכרעת למחקר בתחום מספקים האורתופדים".

תגובת משרד הבריאות: ניתוחי גב מתבצעים הן במחלקות האורתופדיות והן במחלקות הנוירוכירורגיות. במסגרת התמחות הרופאים בשתי הדיסציפלינות הם מקבלים הכשרה בתחום ניתוחי עמוד שדרה. לפיכך בכל מחלקה לאורתופדיה או לנוירוכירורגיה ניתן לבצע ניתוחי עמוד שדרה".

מה צריך לברר לפני שחותמים על הסכמה לניתוח גב

איך נדע שהניתוח המוצע לנו הוא אכן האופציה הנכונה ביותר? למי נפנה – לאורתופד או לנוירוכירורג? אלה הצעדים שרצוי לנקוט לפני שחותמים על הסכמה לניתוח:

פנו תמיד עם הצילומים לחוות דעת נוספת.
אם הרופא שהציע לכם לראשונה ניתוח גב הוא אורתופד, פנו לקבלת דעה שנייה לנוירוכירורג.
ודאו באיזו פריצת דיסק מדובר: פשוטה או מסובכת?
שאלו את הרופא מדוע עליכם לעבור ניתוח לפני שעברתם טיפולים אחרים.
אל תהססו לשאול כמה ניתוחים מהסוג שאתם אמורים לעבור בוצעו במרכז הרפואי שבו תנותחו.
שאלו על נסיונו של הרופא ובקשו לדבר עם מנותחים אחרים.
לא כל פריצת דיסק מהווה סיבה לניתוח. התעקשו לקבל טיפול מקדים, פיזיותרפי או אחר, לפני שאתם מסכימים לניתוח.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו