סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, מינתה בראשית השבוע את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) כמפרק זמני למפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו. השופטת דחתה את טענת המשרד לאיכות הסביבה בדבר דחיפות פינוי החומרים המסוכנים שנותרו במפעל השומם.
המפעל סגור
זה מספר חודשים בעקבות צו הפסקת עבודה שהוציא בית משפט לבקשת המשרד לאיכות הסביבה בעקבות שרשרת התקלות החמורות שהתרחשו
בו לאחרונה, לרבות שריפת ענק באוקטובר אשתקד. לאחר השריפה נכנס המפעל להליך של פשיטת רגל.
למרות זאת, עדיין מוחזקים בשטח המפעל חומרים מסוכנים, ובהם
מאות טונות של VCM (חומר נפיץ ומסרטן), המהווים סיכון מיידי לכל תושבי האזור. בראשית אפריל הוציא מנהל מחוז צפון של המשרד לאיכות הסביבה צו לפינוי רעלים.
בדיון שהתקיים ביום א' השבוע בפני השופטת גילאור, טענו המנהלים המיוחדים כי נושא פינוי הרעלים חורג מהותית מהמנדט שלהם לפקח על תקופת המעבר, וכי אינם הגורם המוסמך להתייצב לשימוע שנקבע להם במשרד לאיכות הסביבה. עוד טענו כי בנסיבות הקיימות על המדינה לממן את סילוק המפגעים.
המשרד לאיכות הסביבה טען כי הבנקים המחזיקים בבעלות נכסי המפעל צריכים לשאת בהוצאות הפינוי.
השופטת גילאור שללה לחלוטין את דרישת המשרד לאיכות הסביבה לפנות את הרעלים בהקדם, בטענה כי "המדינה אינה מעונינת בהמשך קיומה של החברה, ... ואינה מוטרדת, באופן אמיתי ממצבם של העובדים שישארו ללא פרנסה... וצפויים להישאר חסרי כל".
השופטת קבעה כי "מאחר וההוצאות בגין פינוי החומרים המסוכנים יהיו כהוצאות פירוק, עמדתי היא שצריך לחלק את ההוצאה בחלקים שווים בין הבנקים והמדינה, ממילא ניתן יהיה למכור את החומר שייוצר בתמורה של כשליש מההוצאה הנדרשת לשיקום המתקן. לאחר שיקום המתקן יבוטל הצו האוסר הפעלתו"?
הירוקים מזהירים
ליאורה אהרון, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, פנתה אל היועצת המשפטית המשרד לאיכות הסביבה, עו"ד רותי רוטנברג, ואומרת כי למעשה, פסיקה זו יוצרת מצב בו עומדים אלפי טונות שסווגו ע"י המשרד לאיכות הסביבה כחומרים מסוכנים, אולם מבחינה משפטית ומעשית אין להם בעלים חוקיים.
המשרד לאיכות הסביבה, כתבה אהרון לעו"ד רוטנברג, שכבר גילה את דעתו בדבר חומרת הסיכון לציבור הטמון בהחזקת החומרים במפעל, חייב להמשיך במאמציו לשמור על בריאות הציבור באזור ולהגיש לאלתר ערעור על החלטת בית המשפט.
