שתף קטע נבחר

מה לקרוא בחופש?

נעמה ורותם, בנות 12 וקצת, חברו לאריאנה מלמד כדי לספר לכם על 15 ספרים שקראו בתקופה האחרונה. אתם מוזמנים להוסיף גם המלצות משלכם

יש חיים אחרי הארי פוטר. האמת היא, שהיו חיים לפניו וגם בהמתנה שבין ספר לספר: הבעייה היא שחלק מן המבוגרים לא תמיד יודעים זאת, וודאי לא מחוברים לספרים לילדים ולנוער שצצו על המדפים בשנים האחרונות. כדי להתעדכן וגם כדי לחזור לקלאסיקה מנקודת המבט של צרכנים צעירים בזמן אמת, ביקשתי משתי קוראות-למרחקים ארוכים להרכיב רשימה של המלצות (ומעט אזהרות) לקיץ מרובה-ספרים.

 

נעמה ורותם לורד-הראבן חגגו בת מצווה לא מזמן. כן, הן תאומות, אבל עולמות הקריאה שלהן בפירוש לא זהים. אפילו בשאלת הגדול-מכולם אין הסכמה. רותם מומחית ("לא מומחית גדולה", היא מתקנת אותי כשאני מבקשת את הסכמתה לכתוב מעט עליה) להארי פוטר. נעמה לא מצטרפת לקרנבל ההתלהבות הכללי, אבל בהחלט מצויה בפיתולי העלילה העיקריים, כי חשוב להתעדכן.

 

בכוונה לא התמקדנו בקלאסיקה. מי זקוק לעוד המלצה על "הרוח בערבי הנחל" או על "אבא ארך רגלים" או על מפעלותיו של אריך קסטנר? אורך החיים של הספרים הללו מעיד על מידת האהבה שקוראים חשים כלפיהם.

 

15 הספרים שלפניכם ראו אור בעשור האחרון, בעת שמדף ספרות הילדים התעשר בתכנים רבים מאוד – אבל לא כולם טובים, ולא כולם ישרדו. הן לא התיישבו לקרוא רק לצורך הכתבה הזאת. אני מכירה ומוקירה אותן מזה שנים, ולא פעם המליצו לי על ספר שהעשיר את חיי הקריאה שלי. שתיהן קוראות המון, בסקרנות עצומה ובביקורתיות של בקיאות ורגילות. ואני, שאחד המראות הכי נלבבים בעיני הוא מראה של ילד שקוע בספר עד כדי כך שהוא לא עונה כשקוראים לו בשמו - אני רוצה להודות להן, בהזדמנות הזו, על המראות ועל הספרים. לפניכן ההמלצות:

 

1. מטילדה - רואלד דאל

 

מטילדה מספר על ילדה שהיא גאונה אבל ההורים שלה לא מקבלים את זה, וכשהיא הולכת לכיתה א' היא מגלה שיש לה כוחות קסומים. אני מאוד אוהבת את הספר בגלל שיש בו חוש הומור, דמויות מענייניות (בייחוד מטילדה), עלילה מרתקת, וציורים משעשעים. היחסים בין מטילדה להורים שלה קצת לא הגיוניים לדעתי, אבל הדברים הלא הגיוניים עושים את הספר הזה עוד יותר כיף לקריאה… (רותם)

 

כל ספר של רואלד דאל, לא רק זה – הוא הזמנה להרפתקה פרועה, שנונה, ביזארית, קומית וחכמה. לטעמי, מיטב היצירה שלו הוא ספרות הילדים, ולא הספרים שבועטים במבוגרים פעם אחר פעם עד שהבעיטה נהיית צפוייה מאוד (אריאנה)

 

2. נערת החלום האמריקאי - מג קאבוט

 

סמנתה היא ילדה מדוכאת ולא מקובלת שלובשת רק בגדים שחורים. יש לה אחות גדולה, ואחות קטנה גאונית ומוזרה. היא מאוהבת בחבר של אחותה הגדולה, שיש לו כישרון גדול בציור, גם היא הולכת לחוג ציור שהיא לא רוצה ללכת אליו, בגלל שהחבר של אחותה כל הזמן מסביר לה שחוגים כאלו חוסמים את היצירתיות. הכל רגיל, עד שיום אחד היא מצילה את נשיא ארצות-הברית מהתנקשות, והיא נהיית מפורסמת בגלל זה. בספר היא מספרת על איך זה שפעם אתה אלמוני ואז פתאום אתה מתפרסם ב"בום", וגם על החיים הרגילים. אני ממש אהבתי ונהניתי מהספר, ואני ממליצה מאוד. (נעמה)

 

זה התחיל בהסתייגות, כי חשבתי שמדובר בהתנחמדות מרוכזת לילדים שחולמים להיות סלבריטאים קטנים, אבל במהלך הקריאה התגובה הפכה להכרה בכך, שטלוויזיה ופנטזיות מגלומניות כאחד הם חלק בלתי נפרד מחייהם של קוראים צעירים, וסופרים אינם מחוייבים בתוכנית התנתקות משני אלה, להיפך. יש אפילו קצת לקח מאלף למתמכרים לרעיון התהילה הטלוויזיוני המיידי, וזה בהחלט שווה קריאה (אריאנה)

 

3. חוטיני ונשיקות חזיתיות - אנגוס

 

זהו יומן של ילדה שקוראים לה ג'ורג'יה ניקולסון. היומן מתאר את מה שקורה לה ביום יום בצורה נורא מצחיקה (לדעתי). ברגע שמתחילים לקרוא את הספר קשה להפסיק, כי הוא ממש מושך לקריאה. הספר מתאים לבנות אבל נראה לי שבנות שעוד לא הגיעו לגיל 10 לא ייהנו ממנו. לספר יש עוד שני המשכים בעברית – "זה בסדר אני לובשת תחתונים ממש גדולים" ו"נונגה נונגה" שגם הם מומלצים מאוד! (רותם)

 

הרשו לי להצטרף: קראתי את היומן הזה בחדווה, וגם את ספר ההמשך הראשון שלו. הוא מטפל בעדינות ובהומור בעולם הפנטזיות של נערה מתבגרת, וגם בחיים החברתיים הסבוכים שלה. הגיבורה היא ילדונת לרגעים ובוגרת-בעיני-עצמה לרגעים, ומסערות-הנפש ועד הייחס לחתול המשפחתי ולאחות הפעוטה המעצבנת ולהורים המביכים – הכל אמין מאוד ומשמח ביותר (אריאנה)

 

4. מכשפה - סיליה ריס

 

הספר הוא יומן של מרי, מכשפה מהמאה ה-17, שמספרת על הסבתה שהוצאה להורג באשמת כישוף, והיא (מרי) בורחת לאמריקה. היא חושבת שאמריקה תהיה שונה ומיוחדת, אבל מתברר לה שזה בכלל לא שונה מאנגליה. כל הזמן חושדים בה, והיא מפחדת שהגורל שלה יהיה כמו מה שהיה לסבתא שלה. היומן אמיתי, וגילו אותו עטוף בשמיכת טלאים. הספר קשה ועצוב אבל טוב ומומלץ, במיוחד למי שמתעניין בנושא. (נעמה)

 

ולמבוגרים שבינינו – שווה לקרוא, ואולי לפתוח בשיחה על הבדלים בין תרבויות לאורך ההיסטוריה, ועל כך שבני אדם משנים מדי פעם בפעם את החשיבה שלהם, ושפעם גורלן של נשים יוצאות דופן היה רע ומר, ובכלל – אפשר לתהות על "מה הייתי עושה לו הייתי במקומה של הגיבורה". (אריאנה)

 

5. הוגו וג'וזפין - מריה גריפה

 

הספר מספר על ג'וזפין, ילדה קטנה שמתחילה ללמוד בכיתה א', היא לא אוהבת את המורה, גם את הילדות היא לא כ''כ אוהבת והיא נמצאת רוב הזמן לבד אבל אז מצטרף לכיתה ילד חדש – הוגו והיא מתחברת איתו. זה ספר מאוד יפה למרות שהוא יותר מתאים לילדים קטנים אני בטוחה שכל מי שקורא אותו ייהנה מאוד. (רותם)

 

אה, ואני להוותי חשבתי שהספר קצת מתוק מדי וקצת סנטימנטלי מדי, אבל כנראה שזה בגלל משא השנים ובגלל שקראתי יותר מדי רומנים רומנטיים בחיי (אריאנה)

 

6. מדיקן - אסטריד לינדגרן

 

מדיקן היא ילדה שובבה עם מלא רעיונות בראש, ככה שאף-פעם לא משעמם לה. יש לה אחות קטנה שקוראים לה ליסבת, שעושה איתה את רוב הדברים, וגם היא עושה צרות לא פחות מאחותה. רוב הדברים קורים אצלן בבית, ביוניבקן, ולפעמים גם בעיר הסמוכה. פעם מדיקן בדקה אם יש לה חוש שישי, ופעם היא המציאה ילד, ופעם ליסבת תקעה לעצמה אפון באף. אלה רק חלק מהתעלולים שהן עושות. הספר מאוד חמוד, משעשע, ויפה. יש לו גם המשך שקוראים לו "מדיקן והספוגית מיוניבקן". (נעמה)

 

קראתי ולא יכולתי להפסיק. לאסטריד לינדגרן היתה יכולת מאוד מיוחדת להתבונן בגיבוריה הקטנים מבלי לדחוק אותם לתבניות שגורות או חביבות על מבוגרים. אהבתי בעיקר את הכבוד העצום שהמחברת רוחשת לדמיון המתפרץ של הגיבורה שלה, ולעובדה שהוא נתפס בעיניה לחלוטין שווה-ערך למציאות. (אריאנה)

 

7. פלורנטין - ג'ימס קריס

 

זה ספר מאוד יפה שמספר על פלורנטין – ילדה קופצנית ורזה שרוב הזמן נמצאת לבד בבית בגלל העבודה של ההורים שלה, יום אחד היא מחליטה לדאוג ליונים בכיכר וזה מסבך לה קצת את החיים. זה ספר שכתוב בצורה ממש יפה ומשעשעת. (רותם)

 

ולבוגרים: הספר מטפל במבט קומי ומשועשע בכמה בעיות קשות בחייהם של ילדים: מהיחס הפרובלמטי לאבות המזון ועד להתנכרות של הורים עסוקים-מדי, דרך אי ההבנה הצפויה במגעים עצמאיים עם רשויות של מבוגרים. (אריאנה)

  

8. בת עשרה - מדריך לנערה המתבגרת

 

הספר הוא לא ספר עלילתי, אלא מדריך לבנות בגיל ההתבגרות. הספר עונה על הרבה נושאים שמעניינים בנות בגיל הזה, וגם כותב על חלק מהדברים גם מהצד המדעי. הספר מסביר על המון נושאים - מאנורקסיה ודיכאון ועד תרגילי התעמלות וטיפים לטיפוח. הספר מאוד מומלץ, הוא מושקע מעניין ועוזר. (נעמה)

 

לא הספקתי לקרוא – אבל פתאום עלה בדעתי, שחסרים ספרים כאלה לנער המתבגר. האם זה מפני שחייהם של נערים מתבגרים איינם דרמטיים כל כך, או מפני שמו"לים חוששים כי קהל היעד שלהם לא יגיע לספר שמדבר עליהם ועל רגשותיהם? (אריאנה)

 

9. נקמת הצחקקניות - רודי דויל

 

הספר מספר על הצחקקניות, מין כאלו יצורות ששומרות על כל ילד בעולם מפני המבוגרים, ואם מבוגר עושה משהו רע לילד כמו לשלוח אותו לחדר בלי ארוחת ערב הוא יחטוף את "נקמת הצחקקניות". הספר מספר בעיקר את הסיפור של מר מק ונקמת הצחקקניות. הספר קצר, קליל ומאוד מצחיק ומשעשע! (נעמה)

 

רודי דויל מוכר יותר למבוגרים בגלל ההומור הנשכני שלו, אבל הוא שייך לאותה משפחה מובחרת של סופרים שיודעים כי בעצם אין הבדל גדול בין כתיבה למבוגרים לבין כתיבה לילדים: בשני המקרים, רצוי להתייחס אל הקורא כאל יצור אינטליגנטי שיש לבדר אותו בסיפור מעולה, וזה קורה גם כאן (אריאנה)

 

10. סודות נעורים - חני נחמיאס

 

זאת סדרת ספרים מאוד מצליחה שחני נחמיאס כתבה על הבת שלה. הסדרה היא על כמה ילדים, בנים ובנות, מקובלים, חברים, שמסתובבים ביחד, ועל הכיתה שלהם. הספרים מספרים על אהבות, ריבים וכו'… אני בכלל לא ממליצה, בגלל שזה לא מספר על החיים האמיתיים, זה כאילו הם חיים באשליות, וגם לא קורה בספר כלום. בקיצור- לא! (נעמה)

 

ובמלים אחרות: אין בשניים מתוך הסדרה שקראתי די עלילה כדי ללכוד את תשומת ליבה של הקוראת האנרגטית הצעירה, כך נדמה לי. שיחות-סתם ממלאות יותר מדי עמודים, והדיאלוגים כל כך צפויים עד שפיהוק קל מתנחל במוח ויוצא ממנו אל הפנים מדי כמה דקות. לא מוכרחים, והלקח (שכדאי להפנימו בגיל צעיר) הוא, שבספרים אין כל קשר חד-חד ערכי בין איכות לבין מכירות. (אריאנה)

 

11. חמודי - דניאלה לונדון דקל

 

חמודי זה קומיקס על ילד קטן (בערך בן 3) ואמא שלו. חמודי הוא ילד קטן טיפוסי וכל מי שיש לו אחים קטנים יזדהה עם אמא שלו ומי שאין לו פשוט יצחק מהדברים המצחיקים שקורים. (רותם)

 

והנה הפתעה: "חמודי" היה מוכר לי כסדרה בהמשכים בעיתון, וחשבתי שהוא מיועד רק למבוגרים, אבל מתברר (גם משיחות עם ילדים אחרים) שהוא מעורר פרצי צחוק באחים גדולים ובאחים קטנים כאחד. קומיקס מן הסוג הזה קצת נדיר בספרות הילדים שלנו, וחבל שכך. (אריאנה)

 

12. אלכס לרנר דפי ואני - גילה אלמגור

 

בתחילת השנה כשאלכס לרנר מצטרף לכיתה החדשה אף אחד לא ממש מתחבר איתו. אבנר (מי שמספר את הסיפור) רוצה להתחבר איתו, ובהדרגה הוא ואלכס נהיים חברים טובים. אבנר אוהב את דפי (שנהיית חברה שלהם), אבל היא ואלכס אוהבים אחד את השני. הכל טוב ויפה, חוץ מזה שההורים של אבנר רבים כל הזמן, והוא חושב שלאבא שלו יש חברה, וגם זה שאלכס חולה בסרטן. הספר עצוב, מרגש ומקסים, ממש מומלץ. לדעתי זה גם הספר הכי טוב של גילה אלמגור. (נעמה)

 

הבחירה בין "עץ הדומים תפוס" לבין "הקיץ של אביה" לבין "אלכס לרנר, דפי ואני" כדי להכריע מהו הספר הטוב ביותר לגילה אלמגור, קשה מדי – ואולי גם מיותרת. בעיני, כולם ראויים עד מאוד, הם כבר הפכו לקלאסיקה ישראלית ובצדק – ולפעמים מותר ואפילו רצוי להזיל דמעה (או שתיים, או שלושים) כשקוראים. (אריאנה)

 

13. המצפן הזהוב, הסכין המעודן - פיליפ פולמן

 

שני הספרים מספרים על ליירה, ילדה בת 10 או 11 שחיה בקולג' באוקספורד. יום אחד באה לקולג' אישה יפהפיה שרוצה לקחת את ליירה לחיות איתה. לפני שליירה הולכת לגור איתה המאסטר של הקולג' נותן לה מכשיר זהוב שדומה למצפן ויש עליו כל מיני סמלים. המאסטר מסביר לה שזה אלטיומטר – מצפן שאומר את האמת ושתיקח אותו, ותלמד איך לקרוא אותו ושתשמור עליו בסוד מהאישה. זה ההתחלה של הספר הראשון שהוא ספר מדהים: מותח, לפעמים מצחיק, לפעמים עצוב מאוד, ומאוד אהבתי את הרעיון של הדמונים (לכל אדם יש דמון – מין חיה שהיא בעצם הבן אדם עצמו, והדמון מייעץ לאדם, מדבר איתו כשהוא בודד וכ'ו). הספר הראשון זה המצפן הזהוב והשני זה הסכין המעודן. (רותם)

 

קראתי רק את הראשון. פיליפ פולמן הוא פשוט גאון במציאת המידה הנכונה: יש כאן אלמנטים גותיים ומפחידים אבל גם שעשוע טהור, שאלות מוסריות נכבדות, אבל גם פתרונות ראויים ומובנים – ואם הדור הבא קורא את הספר, בקשו ממנו שישאיל לכם, למען תצללו גם אתם אל תוך העונג הצרוף הזה. (אריאנה)

 

14. קיץ אחד - ליאת רוטנר

 

הספר מספר על כמה נערים ונערות שנפגשים בבית-ספר קיץ, כל אחד מעיר שונה, מרקע שונה, ולכל אחד יש סיפור חיים משלו. כשהם מגיעים לבית הספר הם חושבים שהוא יהיה סיוט ושחודש שלם לא ייגמר אף- פעם. אבל בהדרגה הם נהיים חברים ממש טובים, והפרידה נראית כל-כך קשה. בקיץ הזה קורים להם המון דברים: אהבות, חברויות, שנאות ועוד… באותו זמן הם מנסים להתקבל למערכת עיתון שקשורה לבית ספר ולפנימייה שנמצאת בו בשאר השנה. הספר ממש יפה וכתוב טוב, אבל הוא די ארוך (460 עמודים). (נעמה)

 

ואותי הספר הזה הכעיס. נדמה היה לי שהמחברת רצתה לדחוס לתוכו את כל המגוון האפשרי בחברה הישראלית, את כל מה שאפשר לומר על משפחות חדשות ומתפרקות, את כל הניואנסים של יחסי הרגש האפשריים בין המינים – ולארוג את כל זה על שלד עלילתי דק מדי ובכלל לא משכנע. (אריאנה)

 

15. סיפורי חתולים - ג'יימס הריוט

 

הספר הוא סיפורים על חוויות אמיתיות שקרו לג'יימס הריוט כשהוא טיפל בחיות. ג'יימס הריוט היה וטרינר באנגליה לפני שהתחיל לכתוב ספרים. הספר ממש יפה ומעניין בעיני (כי אני אוהבת חתולים). הספר מתאים בעיקר לילדים שאוהבים חתולים כי מי שלא אוהב חתולים לא ייהנה או יתעניין בספר. (רותם)

 

ושוב, הפתעה קטנה: כשקראתי את ספריו של הריוט, חשבתי שהם מיועדים למבוגרים – אבל למה, בעצם? לאוהבי-חיות נמוכים יותר לא מגיע? ובענין החתולים – יעידו רותם ונעמה שאני מסוייגת מאוד ולא שותפה לאהבתן הגורפת, ולכן הרשו לי להמליץ על "כל היצורים קטנים כגדולים" של הריוט, הספר הראשון שלו שראה אור בעברית – כי יש בו גם כלבים, פרות וכבשים שזוכים למבט מעינו הטובה. (אריאנה)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חמודי - דניאלה לונדון דקל
מכשפה - סיליה ריס
חוטיני ונשיקות חזיתיות - אנגוס
לאתר ההטבות
מומלצים