כרתים, פעם שנייה

חופשה ישראלית בכרתים היא בדרך-כלל עניין די קצר, לכן כדאי להתרגל אליו מהר. קודם להוריד מיד הילוך, שלושה, ליתר דיוק. אין דרך טובה יותר להאט מאשר בוקר מנומנם באוזרייה. בדרך-כלל אין שלט, אבל אי-אפשר לטעות, זה מקום שזז לאט. תמיד יהיו שולחנות קטנים שסביבם כיסאות לא נוחים באופן קיצוני, דבר שמאבד כל משמעות לאחר האוזו השני. עוד דבר שיעזור לכם להבין שהגעתם לאוזרייה, הוא הכיסאות. שלא כמו בבית-קפה רגיל, הכיסאות אינם ערוכים סביב השולחן, אלא לכיוון הכביש או הכיכר, שהרי העיקרון כאן הוא לתת לעולם לחלוף ממול, תוך בטלה מוחלטת, למעט המאמץ המוגבל הכרוך באכילה ושתייה.

• לכתבה הראשונה בסדרה לחצו כאן
  

הכל פשוט. קפה יווני, אוזו או ראקי, בירה לפעמים ואוכל קטן, לא מחייב, פשוט, שמוגש לאט לאט, לעולם לא שולחן מלא כמנהג שולחנות המזה, אלא מנה אחרי מנה. פטה טובה, מלפפון אדמה ניחוחי ועגבניה עם מלח, זיתים שחורים רגילים או מתובלים שמכינים כך: מערבבים זיתים ירוקים וזיתי קלמטה עם שמן זית, מיץ לימון, קליפת לימון מגוררת ופרוסות שום, מתבלים באורגנו ופלפל צ'ילי ומשהים מכוסה לילה לפחות. יש גם אנשובי כבוש, קציצות קטנות וסקורדיליה, שהיא ממרח שעשוי לחם ושום או שעועית ושום.

שום דבר מיוחד, אבל אין כמו בוקר איטי באוזרייה בכדי למקם אתכם ביוון. אין בכרתים יישוב, ויהיה הקטן ביותר, ללא אוזרייה ולא ממש חשוב על איזו תיפלו. אבל אם אתם באיזור, נסו את זו שבמרכז הכפר המקסים אנויה, בכיכר, ליד הפסל המוזר.

סקורדיליה שעועית

חומרים:

1 כוס שעועית מבושלת רכה עד מאוד, עם רבע כוס ממי הבישול

3-4 שיני שום

1/4 כוס מיץ לימון, סחוט טרי

1/4 כוס טחינה גולמית

1/4 כוס שמן זית

צרור פטרוזיליה, קצוצה

חופן נענע, קצוצה

פלפל שחור, גרוס טרי ומלח

הכנה:

מניחים את השעועית עם מי הבישול והשום במעבד מזון ומעבדים למחית גסה. מוסיפים מיץ לימון, טחינה ושמן זית ומעבדים למחית חלקה. מתבלים, מוסיפים פטרוזיליה ונענע ומצננים. להגשה - מביאים לטמפרטורת החדר ומגישים עם לחם טרי או טוסטים.

בוכים בערב הפרידה

סקורדיליה ואוזו זה בילוי, אבל בנאדם צריך גם לאכול משהו, למשל אצל ג'ורג'יה ובן-זוגה ג'ורג', שיש להם טברנה קטנה בכפר קטן ונחמד עד מאוד - פנורמו. יתרונו הגדול של הכפר הוא בזה שאין בו שום דבר שימשוך תיירים, חוץ מאלו שמחפשים את המקומות שאין מה לעשות בהם וחוץ, ממעריצי ג'ורג'יה שלא מעט מהם בוכים על כתפי הזוג בערב הפרידה.

ג'ורג'יה מבשלת באהבה, לאורחים ולמקום בו היא גרה, וזה מורגש בכל מנה, בכל ביס, בכל חיוך שלה. אוכל פשוט, יווני עד מאוד, מה שאומר חומרי גלם מקומיים בלבד, עונתיים. חוץ מהטרמה (ממרח של ביצי דגים ולחם), היא מכינה הכל במקום, טרי, וזה ממש משמח לעומת הנוהג הרע שהופך נפוץ בטברנות - פתיחת קופסאות שימורים וסלטים מהמפעל.

בלי גולש ושניצל

עוד מסעדה מומלצת היא I Ssterna Blumosifi, המלצה של "מטרופוליס", שלא כדאי לוותר עליה. היא ממוקמת בכפר היפה Vamos. לא מעט תיירים (הרבה אנגלים) קבעו במקום את מושבם, אבל היא עדיין אחת המסעדות היותר טובות, שלא חוטאות בשניצל וגולש אלא מקפידות על תפריט יווני-כרתי מוצלח עד מאוד.

אנחנו אכלנו שם שבלולים נפלאים בשמן זית ועשבי תיבול, קישואים ממולאים בגבינה מקומית ואנשובי כבוש ביתי מוצלח. אחר-כך באו שני דיונונים סגלגלים במילוי תרד וגבינה לצד תרנגול באיטריות תוצרת בית. הכל טעים, והכל עם יין הבית הלבן הקר והפירותי שאין טוב ממנו ללוות ארוחה כזו. אחרי האוכל בא הדיבור עם בעל הבית, שהוא גם השף ועוזר למלצר ולטבחית ועושה חשבונות, ובנוסף לכל אלו גם הספיק להיות בארץ ולעבוד כברמן במלון.