לפעמים נדמה שלא החלטנו אם אנחנו רוצים לחיות באתר בנייה או במזבלה, אז בינתים זה גם וגם. יוצאים לטייל ומה שמוצאים זה זבל ועוד זבל ועוד זבל. הפעם זו שמורת נחל דישון, בה עובר גם שביל ישראל, מקום שמושך מבקרים בעיקר בחורף, כשיש מים בנחל. רויטל דקל בן אדר מקיבוץ יראון הסמוך יצאה ביום שישי האחרון לטיול קצר בוואדי, צילמה, וגם העלתה שורה של תמיהות.
ככה זה נראה כשאוספים זבל?
למי בדיוק מחכה השקית?
ולהבעיר מדורה בתוך החורש מותר?
מי ירה על השלט? והאם זה חוקי?
למה הדבר הכי מטופח בשמורה הוא השלט החדש?
ממה מתו הפרות? האם הן שתו יותר מידי?
ומי אחראי לפינוי שרידי הגופות והשלד?
"זה נראה ככה כי בני ישראל זורקים זבל אחריהם. היחיד שמנקה שם זה הפקח האיזורי", אומר דובר רשות הטבע והגנים, אמנון נחמיאס. "אני מוכן להתחייב
שלא הפקח ליכלך - אבל לגמרי ברור שרק הוא מנקה, בין חילוץ מטיילים ממערת עלמה לבין ירי (כן ירי) בכלבים משוטטים למניעת כלבת, לבין לכידת ציידים היורים לא רק בשלטים אלא גם בצבאים". נחמיאס מסביר כי זה לא פשוט לתפוס אותם על חם, ומוסיף שזה לא הוגן שמאשימים את מי שדווקא מנסה לעשות משהו, "הכי קל להאשים את הרשויות".
זמן, כסף, וכוח אדם לשלט חדש מצאתם, ומישהו שייתן דוחות על זיהום לא? אני שואל ונחמיאס עונה שזו דמגוגיה זולה, ושלמרות שאין מולו את הנתונים המדויקים, נפתחים המון תיקים על השלכת פסולת.
(צילומים: רויטל דקל בן אדר)
