ספקיות האינטרנט: פנו את הזבל!

לאחרונה התבשרנו על כינוס ראשון של פורום ספקיות האינטרנט, שיתוף פעולה ראשון מסוגו שיזמה מיקרוסופט ישראל, במטרה לאפשר לחברות האינטרנט לפעול יחד בתחומים כמו אבטחה, מאבק בדואר זבל ושמירה על פרטיות הלקוחות. היוזמה בהחלט במקום, שכן בחודשים האחרונים גולשים רבים, בהם אני, טרודים יותר ויותר במחיקה אינטנסיבית של דואר זבל. אך האם ינצלו ספקיות האינטרנט את הפורום החדש לבדק בית אצלן?

פעולות אלה נגד הספאם נעשו בדיעבד, לאחר שהצחנה כבר אפפה את תיבות הדואר, ומה בדבר פעולות מניעה אפקטיביות יותר נגד הזבלנים הישראלים האחרים, שזהותם ידועה? את זיבוליו של עדי "אובייקטיבי" ז'ורבין כבר הפסקתי לקבל. אבל חבריו לג'ורה ממשיכים להמשיך ולשלוח אלי מכתבים נוטפי מיץ פחים עסיסי. לפני כמה שבועות הצטרפו גם "מי עדן" לחגיגה, וגם "מי אקווה בר" שהחליטו שאם למי עדן מותר, אז בטח גם להם, ואפילו מכוניות למכירה וסדנאות לשיפור עצמי מציעים לנו הזבלנים. עד מהרה התיבה שלי שוב עלתה על גדותיה ושלחה לכל מי שניסה לתקשר איתי, ולא רק לנסות למכור לי מוצרים שאני בכלל לא צריך, הודעה מנומסת ובה היא מספרת בחביבות שההודעה "קפצה" לה החוצה.

אני מאשים

לפי הערכות זהירות למדי, דואר זבל מקיף כיום כ-80% מתעבורת הדואר האלקטרוני. מצב האבטחה אינו טוב יותר – וירוסים, תולעים וכולירות כאלה ואחרות משוטטים להם ורק מחכים לתקוף דווקא אתכם. השאלה היא, מדוע ממשיכות ספקיות האינטרנט להציג את שירותי האנטי-ספאם שלהן כשירות מוסף בתשלום, שאמור לשמש להן גם כמקור הכנסה ולהציב עצמן בניגוד אינטרסים מול הלקוחות.

המתקפות האחרונות רק הוכיחו שהאינטרס הברור של הספקיות הוא לספק לכל הלקוחות את ההגנה הזו, כברירת המחדל. לא ברור אם הן יודעות, כמה עולים להן הטלפונים הזועמים, הלקוחות המתוסכלים והעומס על מוקדי התמיכה במקרים של התקפת דואר זבל, וירוסים, או סתם נפילה של השרת כתוצאה מהיערכות לא נכונה.

הזבלן רוצה להפציץ וספקית האינטרנט רוצה למכור

בהשאלה מלשון חז"ל, "יותר משרוצה הזבלן להפציץ, רוצה ספקית האינטרנט למכור", ומי אנחנו שנעמוד בפני ההצעה המפתה של שקט נפשי ותיבת דואר מרוקנת להפליא תמורת כמה שקלים בודדים בחודש? אז ידחפו לנו בדרך גם שירות אנטי-וירוס "סופר-דופר, ממש המילה האחרונה בשוק", תמורת כמה שקלים נוספים. אז מה אם אנטי-וירוס טוב עולה היום 100 שקל, ונותן הרבה יותר? הגולשים מטומטמים, אז הגולשים ישלמו.

ובכלל, למה השירותים האלה צריכים לעלות לי כסף? מדוע אני צריך לשלם מכיסי, סכום נוסף למחיר המופקע שאנחנו בישראלים משלמים במילא לספקיות שלנו? כל זה בשביל תיבת דואר ריקה ושקטה? זו חובתן של ספקיות האינטרנט לתת לנו את השירות הזה. בחינם. בזכות. ולא בחסד. בוודאי שלא בתשלום. התענוג הזה, שראוי היה להינתן חינם לכל הלקוחות, עולה לנו כסף. ולא מעט – כמעט 20 שקלים לחודש, בממוצע.

למה לא פועלים בתקיפות נגד הזבלנים?

שאלה נוספת, היא מדוע ספקיות האינטרנט לא נוהגות בתקיפות רבה יותר נגד מחלקי הזבל הישראלים ומסלקות אותם מיד מהרשת שלהן, ותוך שיתוף פעולה ביניהן מונעות מהם להתנחל אצל הספק המתחרה. מדוע הן לא נערכות כדי להשתמש בטכנולוגיות אנטי ספאם מתוחכמות, דוגמת זו של חברת קומטאץ', המזהה מתקפות ספאם בזמן אמת וחוסמת אותן. כך הם היו יכולות לחסוך מאיתנו את ההנאה המפוקפקת שבקבלת מכתבי הזבלנים, ולמנוע את נחיתתם אפילו בתיקיית הזבל בתיבת הדואר.

את ספקיות האינטרנט, שמחפשות הזדמנויות כדי לדחוף לנו יד לכיס, אנחנו לא יכולים להוציא מחיינו. כמו כל נרקומן, גם אנחנו לא יכולים לתלוש את הקוץ הזה מהתחת. מי שכן יוכל לעשות את זה הוא משרד התקשורת, אבל בימינו, אבוי לו לאיש ששם מבטחו ברשויות הממשלה.

וכך, מצאנו עצמנו במציאות עגומה ומטרידה למדי, של זבל שנערם מדי יום על תיבות הדואר, תשלומים מפוקפקים תמורת שירות לגיטימי ובסיסי שצריך להינתן חינם, מכוניות למכירה והצעות לשיפור רוחני בחיים. ואחר כך מתפלאים למה החיים בזבל.

לחצו כאן לכניסה לאיזור הסיקור המיוחד: "מטפלים בזבל".