פרופ' אבישי הניק

מה אתם רואים כשאתם חושבים על המספר 2? שתי אצבעות? שתי עגבניות? ואולי פתאום קופץ לכם למוח הצבע הסגול? ועכשיו סיפור אחר, אמיתי, וקשור לגמרי: שמעתם פעם על בחור שעזב את החברה שלו כי השם שלה, לא היא, השם שלה, הזכיר לו טעם שהוא לא אוהב? מה שאני מספר לכם עליו הוא תופעה מדהימה ולא מאוד נדירה, שנקראת סִינֵסְתֶזְיָה – עירבוב חושים. הנוירופסיכולוג פרופ' אבישי הניק, מהמחלקה למדעי ההתנהגות ומרכז זלוטובסקי לחקר העֲצָב באוניברסיטת בן-גוריון מסביר.

סינסתזיה = תערובת של חושים: אנשים רואים ספרות או אותיות בצבע (הכי נפוץ), או מספרים במרחב, טעם למילים. אנשים לא יודעים שהתופעה קיימת אצלם – נראה להם נורמלי. לפעמים מגלים רק בגיל מאוחר, 17, 30 את התופעה. לא מפריע לחיים בד"כ, אבל היה מישהו שהשם של חברתו הזכיר לו טעם של ברוקולי, שהוא שנא, ולכן נפרד ממנה.

יש הערכות שונות לגבי השכיחות. אחד הראשונים שחקרו את התופעה היה בן משפחה של דארווין, פרנסיס גלטון, אנתרופולוג ואיש אשכולות שחשב שהשכיחות היא 1:20,000. כיום ההערכות עומדות על 1-2,000, 1-200! יש טענה לא בדוקה שאומרת שאצל אומנים זה שכיח יותר. בעצם מזכיר מטאפורות.

לפני שנים חשבו שזו תופעה מזויפת, או קשור לשיגעון, סמים. כיום לא מאמינים שזה מופרך. כל גירוי, כשהוא נכנס למערכת, מתפרק לאוסף תכונות (features) - אוסף האלמנטים שמרכיבים אותו: צורה, צבע, תנועה, טקסטורה, מספר, אות, וכו'. צבע ומספר מיוצגים באזורים מוחיים שונים. דרך לבדוק זאת, היא צילום המוח בשעה שמציגים להם צבע, ולראות האם אזורי המספר פעילים. בבדיקות שנערכו כבר ראו שפעילים אצלם אזורים שלא פעילים אצל אנשים לא סינסתזיים. כשהציגו לאשה בעלת סינסתזית מילה-צבע, מילים בשמיעה, ה-fmri גילה פעילות באזורי קליפת המוח החזותית.

למה זה קורה? לא ברור. ההסבר המקובל כיום הוא "קשרים בין אזורים מוחיים". אחת האפשרויות היא, שאצל האנשים האלה, האזורים האלה מקושרים. אפשרות אחת – בתחילת ההתפתחות אצל כולנו יש הרבה קשרים במוח, ועם הגדילה, כבר בגילאים מוקדמים, יש קיצוץ בקשרים האלה. אולם אצל בעלי התופעה קשר מסוים לא נותק. הקיצוץ קורה כדי שלא יהיה לנו בלגאן גדול מדי במוח. האפשרות השנייה היא שלכולנו יש את הקשרים האלה, אולם הם לא פעילים, מופעלים רק בהזדמנויות מסוימות (כמו בלקיחת סמים הלוצינטוריים).

יש הטוענים שסינסטזיה היא עניין של יכולת, סוג של גישה, פתיחות לקשרים במקומות שהם לא קיימים בדרך-כלל.

ניתן לבדוק ע"י mri האם קיימים קשרים בין אזורים שונים של המוח.

ההבדל בין שני האזורים של המספר: התחתון מציג גרפים, צורות בלבד. האזור העליון מתייחס לגודל שהמספר מייצג. מכך נובע שיכולים להיות 2 סוגי סינסתזיה של צבע-מספר, קישור בין הצבע לצורת המספר, או לגודלו.

גם לצבעים שהם רואים, יש ייחודיות, לא תמיד צבעים רגילים.

הסינסתזיה לא תמיד הולכת לשני הכיוונים. הטענה המקובלת היא – גם ע"י החוקרים וגם ע"י הסינסתטיים – שקורה מהמספר לצבע ולא להיפך. פרופ' הניק חקר את העניין, והראה בצורה משכנעת, שקורה גם בכיוון ההפוך: אם מראים לאדם שמקשר חמש עם אדום, חמש שכתוב בירוק, ושואלים מה הצבע של המספר, הוא מגיב יותר לאט, אבל יודע שהמספר ירוק. אם מראים 3 ו-5 שצבועים בצבעים ההפוכים, לוקח לו יותר זמן להגיד מי מהמספרים יותר גדול. ואם נותנים לחמש את הצבע של 7 ול-3 את הצבע של 1, זמן התגובה מתקצר.

פרופ' אבישי הניק, נוירופסיכולוג ממרכז זלוטובסקי לחקר העֲצָב באונ' בן-גוריון, התארח בתכנית מספר 124.