רה"מ: "צמצמנו הפערים בחינוך הבדואי"; דו"ח: התמונה הפוכה

"אנו פועלים להשקעות בחינוך הבדואי ולצמצום הפערים, והאצנו הליכים הקשורים למגזר הבדואי בנגב". כך הכריז היום (ג') בחגיגיות ראש הממשלה, אריאל שרון, בעת טקס חנוכת תיכון של מפעל הפיס ברהט. ורק דו"ח של ראשי פורום החינוך הבדואי קלקל את האופוריה, וחשף את התמונה העגומה.

ראשי הפורום מפרטים שורה של טענות בדבר קיפוח תקציבי, אפליה מוסדית, הזנחה מערכתית ומניעת שירותים שיטתית מהכפרים הבלתי-מוכרים.

שרון אמר בטקס: "אני מאמין בחיים משותפים ובשלום עוד מימי ילדותי במושב, ויודע שיהודים וערבים יצטרכו להמשיך ולחיות פה ביחד. בשביל זה צריכים לקרות שני דברים: אחד, החוק חייב להישמר על ידי כל האזרחים שני, הצדק חייב להיעשות. לקחתי על עצמי לטפל בשני הדברים האלה".

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאוי, אמר כי "ראש הממשלה הוא מפ"איניק אמיתי". שרון השיב בבדיחות: "לא אוכל לקחת אותך לוועידת הליכוד, שתעסוק בנושא של מפלגת העבודה".

שרון אמר לראש עיריית רהט: "אתם באתם ממצרים לפני מאתיים שנה, והמשפחות שלנו באו ממצרים לפני 3,400 שנה, כך שיש לנו משהו במשותף". באירוע נכחו גם השרים לבנת ואולמרט וראשי מפעל הפיס.

בהמשך השתתף שרון בתצפית על אתר בנייה חדש ברהט, שבו ייבנו בתוך שנתיים 4,500 יחידות דיור.

"תעודת סיום עגומה"

בתחילת השבוע שיגר פורום החינוך הערבי הבדואי בנגב "תעודת סיום" עגומה ביותר לשנת הלימודים לשרת החינוך, לימור לבנת, ולחברי הנהלת משרד החינוך.  

לדברי רכז הפורום, אדם אל-הוואשלה, השנה המשיכו התלמידים הבדואים לחוש כתלמידים סוג ב'. "הבעיה היא הקצאת משאבים מתאימים. למשל, לתת לנו עדיפות לאומית בחינוך, תוכניות נוער בלתי פורמליות לא קיימות. אין תמריץ לחינוך שייצא מהמעגל הזה".

אל-הוואשלה הוסיף: "התשתית הפיזית גרועה, וב-16 מבתי הספר אין חשמל. אין מנגנון שיפתח תוכניות אב לחינוך הבדואי. המשך האפליה מביא להעצמת פערים בתחום ההישגים הלימודיים, במקום לסגירתם. במקביל, מתרחבים הפערים החברתיים מהם סובלת האוכלוסיה בגלל המדיניות הכלכלית, ומעמיקה המצוקה, עד כדי ריבוי מקרים של חוסר ביטחון תזונתי. אני קורא לשרת החינוך לחולל תפנית בחינוך הבדואי בנגב, הזקוק למהפכה חינוכית יותר מכל מערכת חינוך אחרת בישראל".

פורום החינוך הבדואי קרא לראשי המועצות הבדואים להכריז על מרד, לסרב לקבל קרוואנים כמבנים זמניים לכיתות, והבטיח להיאבק עד שיפוצל אחרון בתי הספר עמוסי התלמידים. "בבתי ספר יהודיים עומד התקן על 600 תלמידים, כשבממוצע יש 300 תלמידים. לעומת זאת, בנגב יש שבעה בתי ספר שעברו את האלף, וזו צפיפות נוראה בכיתות", הסביר אל-הוואשלה.

אפליה בהקצאה לתלמיד

"תעודת הסיום" של פורום החינוך הערבי הבדואי בנגב קובעת כי אחד מהגורמים המרכזיים לפערים בהישגים הלימודיים הוא האפליה בהקצאות לתלמיד. על-פי ממצאים שהוצגו בנספח לדו"ח ועדת דברת, נקבע שההוצאה לחינוכו של ילד ברהט מהווה רק 31% מסך ההוצאה לתלמיד בתל אביב, כלומר פחות משליש. טענת הפורום היא שהדבר נובע מאפליה בהקצאת המשאבים לרמה הארצית ולרמה העירונית, כמו גם בשל המצוקה הכלכלית השוררת בקרב ההורים.

נושא אחר שנדון במסמך, הוא מה שמכונה "החינוך הנייד": מבנים ארעיים המשמשים רבים מבתי הספר בנגב. על פי הנתונים, יותר מ-12 אלף תלמידים בדואים לומדים ביותר מ-400 קרוואנים. מבנים אלו, שחלקם בלתי תקניים, חושפים את התלמיד לשינויי טמפרטורה קיצוניים: שיאים של חום בקיץ, טמפרטורות קיפאון בחורף.

טענה נוספת שמעלה המסמך היא שמשרד החינוך ממשיך להתנער מחובתו ליישם בכפרים הלא מוכרים את חוק חינוך חינם לגילאי 3-4. המשרד החליט אמנם, כי החוק ייושם בכלל היישובים המשתייכים לחמישון התחתון - אבל מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים, הנכללים בחמישון זה, נמנעים שרותי הגן בעקשנות. 

"לא ממהרים לחבר"

נושא נגישות התלמידים לבתי הספר מצוין גם הוא בתעודת הסיום: משך 54 שנות המדינה מתנהלים 16 בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים ללא כבישי גישה ואף ללא חיבור לרשת המים ולזרם החשמל. "בחודש מרס אושר במזל טוב, לאחר דיונים מתמשכים, תיקון מיוחד לתוכנית המתאר המחוזית, המאפשר לחברם סוף-סוף לכביש, למים ולחשמל", נכתב.

"ואולם, ראה זה פלא: ביולי התברר שמשרד החינוך לא ממהר. המשרד, שהיה אמור לבקש היתרי בנייה למבנים אלה, החל בדיונים ארוכים על הזמנת תוכניות, אך לא עשה דבר משך שישה חודשים. נציגי המשרד שנשאלו על כך בידי ועדת החינוך של הכנסת, מיהרו להתנער מאחריות. הפורום תובע מהמשרד לממש את אחריותו ולשים קץ לעוול משווע זה".

פערי הציונים בין יהודים וערבים בדרום עולה שוב במסמך: תעודת הסיום חושפת פערים עצומים בין יהודים לערבים בתחום ההישגים הלימודיים. במבחני המיצ"ב (ממדי יעילות וצמיחה בית ספריים), שעורך משרד החינוך, נבדקו בשנת תשס"ג פערים בין תלמידים יהודים וערבים במחוז הדרום בארבעה מקצועות יסוד (שפת אם, אנגלית, מתימטיקה, ומדעי הטבע). הפרש הציונים נע בין 20 ל-34 נקודות. פורום החינוך הבדואי קובע במסמך, כי בלי העדפה מתקנת, יונצחו הפערים בהישגים הלימודיים.

הפער קיים גם בשיעורי הזכאות לבגרות: אחוז הזכאים לתעודה בקרב התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידים יהודים בישראל מגיע ל-68%. לעומת זאת, בקרב התלמידים הבדואים בנגב שיעור הזכאים נמוך, ומגיע ל-49% בלבד.

משרד החינוך: חל שיפור משמעותי

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הודות לתוכניות החומש ודו"ח שושני שהפעיל המשרד במהלך השנים האחרונות, חל שיפור משמעותי ברמת ההישגים של התלמידים וכן בתחום הבינוי במגזר הלא יהודי (לרבות הבדואי).

"המלצות דו"ח שושני שאימצו השרה לבנת והמנכ"לית תירוש, קבעו, כי התקצוב לתלמיד ייקבע על פי 10 מדדי טיפוח, ביניהם, רקע כלכלי ומיקום גיאוגרפי. במשרד מדגישים, כי דו"ח שושני נתן תוספת של שעות רבות למגזר הלא יהודי (במשך 5 שנים כ-70,000 שעות).

"אשר לתחום הבינוי מציינים במשרד, כי בהתאם למדיניות של צמצום פערים בתחום זה הקצו המשרד ומפעל הפיס במהלך השנים 2003 ו-2004 כ- 213 מיליון שקל לטובת העניין.

יודגש, כי תקציבים אלה מהווים כ-33% מכלל תקציב הפיתוח של המשרד למרות שחלקו היחסי של המגזר הלא יהודי מהווה 21% מקרב כלל האוכלוסייה. עוד יודגש, כי היקף תקציבי זה הוא גבוה מזה שעליו החליטה הממשלה במהלך השנתיים האחרונות.

"בהתייחס לטענה על חוק חינוך חינם מגיל 3 יצוין כי כוח המשימה הלאומי בראשותו של שלמה דברת, המליץ בין היתר על חוק חינוך חינם מגיל 3. המלצות כוח המשימה ייושמו החל משנת הלימודים תשס"ו. כמו כן, המליץ דברת על הגבלת מספר התלמידים לבית ספר וכאמור ההמלצות ייושמו בתחילת שנת הלימודים תשס"ו".

זכאות לבגרות: במשרד החינוך מציינים, כי במהלך השנים האחרונות גדל אחוז הזכאים לבגרות במגזר הבדואי בדרום מ-21% ל-39.7%. עוד מציינים במשרד, כי בשנה האחרונה נרשמו הישגים מרשימים ביישובים בדרום כגון: בלקיה 54% זכאים לבגרות, כסייפה 46% זכאים לבגרות ורהט 45% זכאים לבגרות.