חדש: זיהוי דיבור לעסקים קטנים
חברת NSC הישראלית החלה לשווק כרטיס PCI בו מוטמע מנוע זיהוי דיבור, המיועד לעסקים קטנים ובינוניים. בין השימושים האפשריים: ניהול ספרי טלפונים קוליים, מערכות ארגוניות לניתוב שיחות, מערכות VoiceMail ומוקדי שירות
חברת NSC הישראלית (Natural Speech Communication), העוסקת בפיתוח מנועי זיהוי קולי (ASR) לשוק הטלפוניה, החלה לשווק כרטיס PCI עליו מובנה מנוע לזיהוי דיבור, המיועד לשוק העסקים הקטנים והבינוניים.
הכרטיס, NSCBoard-2, כולל שני מעבדים, ותומך ב-2-8 ערוצי דיבור במקביל, ואינו מחייב רכישת חומרה או תוכנה חדשות וביצוע שדרוגים למערכות המיחשוב הקיימות בארגון. כל שנדרש הוא חריץ PCI פנוי ומרכזית טלפונים. בין השימושים האפשריים לכרטיס, שמחירו כ-1,900 דולרים, נמנים: ניהול ספרי טלפונים קוליים ארגוניים, מערכות דואר ומענה קוליים (VoiceMail), מוקדי שירות ועוד.
"דגש על מודולריות"
ד"ר עמי מויאל, מנכ"ל החברה, אמר ל-ynet, כי החברה מייעדת את ה-NSCBoard-2 בעיקר למשרדים וחברות קטנות, שיוכלו מעתה לשלב יכולת זיהוי דיבור ביישומים שונים.
"זיהוי דיבור נתפס כשוק High End, והטכנולוגיה נחשבת לחדשנית, יקרה ומורכבת. אנחנו רוצים לשנות את המצב, ולהפוך את הטכנולוגיה למוצר צריכה שיתאים גם לשווקים הנמוכים יותר. NSC מאמינה שטכנולוגיית זיהוי דיבור, צריכה ויכולה להיות בכל עסק".
"בכרטיס הזה הושם דגש על מודולריות ופשטות", הוא מסביר, "אנחנו פונים למשרדי עורכי דין או רואי חשבון, לדוגמה, שמעוניינים להטמיע טכנולוגיית זיהוי דיבור במערכת ניתוב השיחות הארגונית, בכניסה לפורטל הארגוני וכדומה".
לדברי מויאל, "ה-NSCBoard-2 עשוי לשרת למשל משרד עם שמונה קווי טלפון, שיכול להשתמש במנוע לכמה שיחות במקביל, כמה יישומים במקביל, בתוך שהוא עובד בשיתוף ספקי IVR (או Interactive Voice Response) שונים. בכל עת ניתן להרחיב את מספר הערוצים (מספר השיחות הנכנסות בו זמנית - ר.ש.) או את מספר הכרטיסים".
מזהה גם משפטים
המנוע תומך בארבע שפות נפוצות בארץ - עברית, ערבית, רוסית ואנגלית - וכולל חבילות שפה עדכניות, המבוססות על הקלטת דגימות מאלפי דוברים, ביניהם נשים, גברים, מבוגרים, ילדים, ועולים חדשים.
המוצר נתמך על ידי תוכנה שמסוגלת גם לזהות משפטים, כוללת מילונים גמישים, ובניגוד להיצע של מתחרים, מוצע כפתרון חומרה-תוכנה משולב. בנוסף, פועלת החברה בשיתוף עם מרבית ספקי ה-IVR בארץ, ביניהם תדיראן, גאמא, IBM ועוד. "יש ארגונים רבים שבוחנים את הפתרון, ולעשרות חברות כבר יש מערכות זיהוי קולי מתפקדות", אמר מויאל.
לגבי אחוזי ההצלחה של הכרטיס, הוא אומר כי "התחום מורכב מבחינה טכנולוגית, והבסיס להצלחה בזיהוי, קשור לתשתית השפה. בדיוק כפי שתינוק לומד לדבר על פי שמיעה, כך גם המנוע. יש תבנית מסוימת, שמבוססת על הקלטת דוברים שונים, עם מבטאים שונים וחתכי דיבור שונים".
"עם זאת", הוא מודה כי "אנשים עם מבטא זר כבד במיוחד או עולים חדשים, עדיין יזוהו פחות טוב על ידי המערכת. אנחנו עובדים כל הזמן על שיפור של המערכת, באמצעות מנגנוני תיקון בחבילות השפה העברית, והמערכת מסוגלת לזהות ללא בעיה דובר שנמצא ברכב או בסלולר, לדוגמה".
מוצריה של החברה, שהוקמה בשנת 1994, מורכבים מסדרה של ארבעה כרטיסים, ביניהם ה-NSCBoard-30, עם 30 מעבדים, המיועד למערכות גדולות, ונמצא בשימושם של ספקי הסלולר סלקום ופרטנר למשל, הזקוקים לערוצי דיבור מקבילים רבים. החברה מציעה עוד כרטיסים עליהם מובנים ארבעה ו-12 מעבדים, המיועדים לארגונים קטנים יותר.
לפנייה לכתב/ת 
