ספורט ונפש

מתוך תכנית 133 - פחדים וחרדות

האולימפיאדה, חברים, עדיין איתנו, ואני מודיע לכם שזה ממש ממכר. אבל אני רוצה להחזיר אתכם לימים שלפני האולימפיאדה, ימי ההכנות המתישות. וההכנות האלה לא כוללות רק התגוששות על המזרון, כמו במקרה של שני הג'ודוקות שמייד נפגוש. ההכנות האלה הן גם – ולא פחות – הכנות נפשיות. תחשבו על זה: רגע לפני שאתה עולה על המזרון באתונה, החרדה תופסת אותך, ואתה פתאום קפוא, לא זוכר שום דבר, לא מוכן נפשית. איך עושים שזה לא יקרה? הולכים מבעוד מועד למרפאת הביו-פידבק של ד"ר בוריס בלומשטיין במכון וינגייט ולהוציא שם את כל הלחצים והחרדות. שרון זגן וליאת מר ניסו – ונרגעו.

מהי מטרת תכנית האימון המנטלי?

התכנית נקראית: "חמשת הצעדים לויסות מנטלי של מכון וינגייט"

המערכת הזו מסוגלת לסייע לאנשים לתפקד טוב יותר במצבי לחץ, לממש את הפוטנציאל שיש להם. החוכמה במצבי לחץ היא לתפקד כאילו זה מצב רגיל, וזה מאד קשה לעשות. המערכת פותחה במיוחד לסיטואציות של ספורט הישגי, במטרה שספורטאי יצליח לתפקד בצורה אופטימלית גם תחת לחץ. בספורט מקצועי, נוצר לחץ רב מול המתחרה ומול 50,000 איש בקהל, קשה להתמודד בצורה אופטימלית.

כיצד ניתן ליישם את התכנית מחוץ למסגרת של ספורט הישגי?

כמובן שישנן סיטואציות של לחץ גם בחיים האזרחיים – כמו מבחן בבית ספר – בלק-אאוט, חרדה והתרגשות שחוסמים את הידע. אפשר לטפל באמצעות המערכת הזו כדי לעזור להתמודד עם לחץ מעבר לרמה הנורמלית. וינגייט ערכו מחקר בבי"ס באור עקיבא של המכללה למינהל. שם לומדים תלמידי תיכון שנשרו ממערכת הלימוד הרגילה, וחלקם סובלים מבעיות התנהגותיות. וינגייט העבירה לביה"ס את המערכת, ומומחים מטעם המכון עבדו שם עם התלמידים. התוצאות מדברות בעד עצמם. כשסיימו את המחקר, התוצאות היו מדהימות – גם בעיני המורים והמנהלים, וגם בעיני התלמידים עצמם.

מהם חמשת שלבים של התכנית?

חמשת השלבים: 3 שלבים במעבדה, ושניים מתקיימים בסט האמיתי של ההתרחשות – על מזרון הג'ודו, בבריכה וכדומה.

בבית הספר, התלמידים נמצאים כבר בשדה האמיתי, לכן שם צריך רק שלושה שלבים, לא חמישה. שני שלבים – הכנה למבחן, ואחד המבחן עצמו.

בעבודה מול המערכת, המטופל יושב מול מוניטור של מחשב, קשור באלקטרודה שדומה לפוליגרף. המערכת בודקת מוליכות חשמלית של הגוף. בלחץ, המוליכות יותר נמוכה. לפי בדיקת המדדים הפיזיולוגיים, המערכת יכולה לאבחן אם הספורטאי חושב נכון, אם הוא מתרכז נכון, איך הוא מגיב לגירויים שונים. בשני השלבים האחרונים של התכנית, בודקים את הספורטאי גם ממש במזרון הג'ודו (או בהתאם לענף הספורט המדובר), באמצעות מכשירים שונים.

מה החידוש בתכנית?

ביופידבק זה לא דבר חדש. גם רוב שאר האמצעים שמופעלים בתכנית נמצאים על מדפים בשוק.

מה שחדש, זה השילוב של המערכת כולה – הביצוע של שלושה שלבים במעבדה ושניים בשדה האמיתי. מעבר לכך, המחקר של וינגייט הצליח לאפיין את המדד האפקטיבי ביותר ללחץ עבור כל ענף ספורט – למשל, גילו במחקר, שעבור ענפי הלחימה (כמו ג'ודו) המוליכות החשמלית היא האינדיקטור הכי טוב, בעוד שאצל שחיינים – הדופק הוא המדד הכי טוב. במובן זה, עשו פריצת דרך. האיפיון של כל ענף ספורט – מה המדד הנכון, והשיטה עצמה כשיטה, שמשלבת עבודה בצורה מערכתית מקיפה במעבדה ובשדה -- אין כזו בעולם.

מה החזון של וינגייט לגבי התכנית?

בוינגייט מתכוונים לפתוח בעתיד מכון בכל מקום בארץ וגם בעולם. השיטה תסייע לכל מי שיהיה מוכן לקבל אותה ותעזור לאנשים לתפקד טוב יותר במצבי לחץ. היישומים אפשריים ליחידות מובחרות בצבא, במשטרה, באוניברסיטה. למשל, במבחן פסיכומטרי, חלק מאיבוד הנקודות נובע מהלחץ של הבחינה. הכוונה היא לעבוד עם המערכת, באמצעות מדריכים בוגרי התכנית שיעבירו אותה בכל רחבי הארץ.

ד"ר בוריס בלומשטיין, מפתח ומפעיל התכנית

בוריס עוסק במחקר ובעבודה אפליקטיבית על ספורטאים, כאשר העבודה מתמקדת בהכנה מנטלית של ספורטאים לקראת תחרויות. בוריס עורך אימונים במעבדה כדי להתמודד עם לחצים תחרותיים. עשה דוקטורט בפסיכולוגיה של ספורט במוסקבה, 1980. עלה לארץ בשנת 1990.

המעבדה של בוריס היא חדר של 3X6 מטר, מלאה בתמונות של ספורטאים שזכו במדליות. ישנם מחשבים, טלוויזיה ווידאו, כורסא שהספורטאי יושב בה ועושה הרפייה. בוריס עובד במעבדה לבד.

העבודה עם כל ספורטאי משתנה לפי ענף הספורט המדובר, ולפי האישיות של הספורטאי. לפעמים לספורטאי יש בעיית ריכוז, אצל אחר צריך לפתח את אינסטינקט הקילר.

הוא משתמש בשיטה שפותחה ע"י וינגייט, והיום היא בשימוש ברחבי העולם. מכון וינגייט פרסם את השיטה לראשנה ב-1997 בירחון, ופרסמו ב-2002 ספר בנושא – Brain and body, sport and exercise. היום משתמשים בפיתוח של וינגייט כבר בהרבה מדינות. חוץ מזה, עשו מחקר של השיטה גם בבית ספר, לילדים במקצועות עם לחץ. מטרת השיטה היא התמודדות עם לחצים. יש כבר נתונים לגבי בית ספר, אבל אין עדיין זמן ליישם – עסוקים עם אולימפיאדה. מנכ"ל המכון, אורי שפר, בודק אפשרויות איך לעשות זאת.

התפתחות השיטה בשנים האחרונות – עכשיו בוריס כבר יודע איך השיטה עובדת אחרת בין ענפי ספורט, בין ספורטאי עלית לעומת ספורטאים בדרגות ביניים, ומתעמלים רגילים. בשנה האחרונה הוא מרצה בהרבה מקומות – פראג, תורכיה, סיאול, סין, ונקובר, ארה"ב, הרצאות על השיטה של הכנה מנטלית.

בכל שיטה יש תמונה כללית ויש מתודה. הוא מעביר בינתיים את התמונה הכללית, לא מסביר את המתודה, כדי שלא ליצור תחרות לקראת האולימפיאדה, שהרי האולימפיאדה היא גם תחרות של מדענים, לא רק של ספורטאים.

מהן שיטות האימון?

משוב ביולוגי – בדיקה לגבי שיטות העבודה המנטליות של הספורטאי. הספורטאי מדמיין משהו או מתרכז על משהו. למשל – מתרכז בנשימה בקצב מסוים. בודקים אם זה עוזר או לא. בדרך כלל, ספורטאים בשלב זה, יודעים כבר מה לעשות. הם משפרים ומתאמנים על מה שהם כבר יודעים. כבר לפני שנה-שנתיים נבדק מה מתאים בשביל הספורטאי. עכשיו אנחנו בשלב מתקדם. בזמן שהספורטאי מתרכז, בוריס בודק תגובות פיזיולוגיות– עבודה עם ביופידבק, EEG (גלי מוח), מוליכות חשמלית של הגוף, דופק, לחץ שרירים, מוליכות של העור. כל אחד מהם נותן מידע על הספורטאי. הספורטאי מחובר לאלקטרודות – על שתי אצבעות, על הגרף במסך מחשב רואים את התגובות. בוריס עובד בשיטה שפותחה ע"י וינגייט, מבחינת מדידת מדדים גופניים.

ריכוז גבוה זה אלמנט חשוב בהכנה מנטלית טובה. כשהוא מרוכז, קו מסוים יורד. נותן סיטואציות ורואים כמה הוא מרוכז. זה נמדד לפי מוליכות העור – אם קופץ ממחשבה למחשבה, יש מוליכות עור אחרת.

בדיקת זמן תגובה – תוכנה אחרת - אלמנטים גרפיים מופיעים על המסך, והספורטאי צריך ללחוץ על כפתור, בתגובה. לפעמים בוריס מפריע לספורטאי מילולית או פיזית – באמצעות מגע פיזי, תופס אותו מאחורה, נוגע בו, והוא צריך להגיב למסך.

בוריס עושה שימוש גם שימוש בצילומי וידאו של תחרויות – מקרין סרט על מסך טלוויזיה, ועל רקע צפייה בתמונות, הספורטאי צריך לבצע מטלות של ריכוז ותנועה. הבדיקה מתמקדת בשמיעה או בראייה – לא עושים את שניהם ביחד, כדי לא לחלק ריכוז. ספורטאי מסתכל על מה שהוא צריך להגיב, ושומע תחרות. אחרת לא יוכל להתרכז.

איזו הכנה נפשית יש לעשות לספורטאי בענף הג'ודו?

ג'ודו – מעבר לכוח ולטכניקה שהענף דורש, ישנם דרישות מבחינה פסיכולוגית – ריכוז, קבלת החלטות מהירה, ויסות עצמי. הספורטאי צריך להיות קילר חכם. בוריס עובד על שיפור התכונות הפסיכולוגיות האלה.

מהו תהליך ההכנה לקראת האולימפיאדה?

בוריס עובד עם הספורטאים במשך כל השנים שקודמות לאולימפיאדה, ועד לדקה האחרונה, כולל אימונים באולימפיאדה עצמה. בתקופה זו, חודשים ספורים לפני האולימפיאדה, בוריס עובד עם הסגל האולימפי בערך פעמיים בשבוע. הם עוברים אימונים מנטליים עם בוריס, במקביל לאימונים הפיזיים שלהם.

האימונים נמשכים עד הרגע שהספורטאי מתחיל את התחרות. לפעמים לא צריך לעשות כלום לפני התחרות, הנוכחות של בוריס נותנת לספורטאי בטחון, והוא רגיל לבוריס. האולימפיאדה היא שיא של תהליך שנמשך ארבע שנים, ובמהלכו בוריס מלווה את הספורטאי כמו כל מאמן. לפעמים לספורטאי יש בעיה במקום, ובוריס מנסה לעזור לו. בוריס לא נוסע לכל תחרות, אבל הוא צריך לראות איך הספורטאים עובדים בשטח מדי פעם. הוא צריך להבין מה קורה עם הספורטאי בתחרות, איך הוא מדבר, איך הוא עושה חימום. כך הוא לומד על מידת הלחץ של הספורטאי, ועוזר לו כשצריך. הרבה פעמים הספורטאי לא צריך עזרה בכלל. לפעמים צריך להזכיר או להפנות תשומת לב. לפעמים הוא עוזר לספורטאי ללכת לישון – עושה הרפיה, משמיע מוזיקה, מספר סיפורים. על הספורטאי יש לחץ רב – עבד ארבע שנים, יש עליו לחץ עצום, המדינה מאחוריו, מעורב בזה הרבה כסף וקריירה. אי אפשר להשוות את זה לשום מבחן בחיים.