2004: שליש מילדי העולם אינם לומדים
נתונים עגומים מלווים את פתיחתה של שנת הלימודים ברחבי העולם. במדינות המתפתחות, בעיקר ביבשת אפריקה, מצבם של הילדים מוסיף להיות קשה - רק אחוז נמוך מאוד מצליח להגיע עד לחטיבת הביניים. העוני, המצב הבריאותי המידרדר והמלחמות ממשיכים לפגוע בסיכוייהם של ילדים רבים לעתיד טוב יותר. מומחית: הנתונים האמיתיים עוד גרועים יותר
רובם המכריע של ילדים אלה מתגוררים במדינות מתפתחות: בעיקר באפריקה, אך גם בדרום ומערב אסיה. מהנתונים עולה כי גם כאשר הם זוכים להגיע לבית הספר, רובם אינו מגיע לכיתה ד'. בחלק מהמדינות, 40% מהילדים שמתחילים ללמוד בכיתה א' נושרים מהלימודים. רק 25% מהבנים ו-14% מהבנות באותן מדינות מגיעים לחטיבת הביניים.
מנתונים שאסף הבנק העולמי עולה כי מבין 155 המדינות המתפתחות, רק 66 עשויות להצליח לספק השכלה יסודית לילדים עד לשנת 2015. 89 המדינות הנוספות לא צפויות להשיג מטרה זו במהלך העשור הקרוב. לפי אחוזי ההתקדמות הנוכחיים, בשנת 2015 ייעדרו מספסל הלימודים כ-100 מיליון ילדים.
הסיבות לכך רבות, החל בעוני וכלה בבעיות פוליטיות. 127 מיליון מהילדים מתחת לגיל 14 באסיה עובדים על מנת לפרנס את משפחותיהם. במדינות אפריקה, 48 מיליון ילדים, כשליש מסך כל הילדים ביבשת עובדים ולא לומדים. באתיופיה ובגינאה החדשה סיפרו מרבית הילדים שנשרו מבית הספר כי נאלצו לעזוב את הלימודים על מנת לעבוד לפרנסתם. בניגריה, אחוזי העוני בקרב משפחות בהן ההורים לא זכו לחינוך עומד על 70%, לעומת 56% בקרב משפחות בהן ההורים סיימו את בית הספר היסודי.
"התופעה גדולה בהרבה", אומרת פרופסור אורית איכילוב, מאוניברסיטת תל אביב, שעמדה בעבר בראש ועדת המשנה לחינוך שפעלה תחת ועדה מיוחדת שמונתה על מנת ליישם בחקיקה הישראלית את עקרונות האמנה לזכויות הילד. בראש הוועדה, שהוקמה עם חתימת ישראל על האמנה בשנת 1990, עמדה השופטת סביונה רוטלוי. לדברי פרופ' איכילוב, "סביר להניח שאלו נתונים חלקיים, שמועברים על ידי הממשלות. במדינות רבות, בהן אין אוכל ושירותי תברואה בסיסיים, בהן ילדים הם פליטים, חינוך זה פשוט מותרות. יכולתי לחשוב שבמאה ה-21 ילדים יהיו בבת עינו של העולם, אבל הנתונים מראים אחרת".
איכילוב מדגישה כי מניעת חינוך מילדים, מכל סיבה שהיא, עומדת בניגוד לאמנה לזכויות הילד שנחתמה בשנת 1989. על האמנה, אגב, חתמו כל המדינות החברות באו"ם, מלבד ארצות הברית וסומליה.
הבנות נושרות יותר
הנשירה מהלימודים היא גם שאלה של מגדר. בנות נושרות מבית הספר על פי רוב מכיוון שמשפחותיהן ממהרות להחזירן הביתה כאשר מתעורר הצורך בעזרה בניהולו השוטף של הבית ובטיפול בבני משפחה. נישואים בגיל צעיר והריונות אף הם מהווים סיבה לנשירה.
באמריקה הלטינית, מרבית הבנות שנשרו מלימודים ציינו כי עשו זאת בשל "סיבות משפחתיות". נתונים אלה משפיעים לא רק על חייהן האישיים של הבנות, אלא גם על כל מהלך החיים באותן מדינות. מנתוני יוניצ"ף עולה כי המדינות בהן אחוזי נשירת הבנות גבוהים ביותר הן גם המדינות בהן תמותת ילדים היא הגבוהה ביותר. יותר מ-15% מהילדים באותן מדינות מתים בטרם הגיעם לגיל 5.
ילדים רבים אחרים אינם זוכים לחבוש את ספסל הלימודים מכיוון שהם מתגוררים באזורים מוכי קרבות. ההערכה כיום היא שכחצי מיליון מהילדים שלא זוכים לחינוך מתגוררים במדינות הנמצאות בעיצומו של עימות אלים, או מחלימות ממנו. כ-300 אלף מילדים אלה נאלצו לקחת חלק במלחמות כחיילים לכל דבר, חלקם כשהיו בני לא יותר מ-7.
סיבה נוספת לשיעור הגבוה של הילדים שלא זוכים לחינוך היא הסיבה הבריאותית. כ-40% מילדים אלה סובלים מסוג כזה או אחר של נכות, ושיעור זה הולך וגדל ככל שמתעצמים מימדי העוני והמלחמות וכל שמתפשט נגיף האיידס.
ילדים החיים באזורים מוכי עוני אינם יכולים, על פי רוב, לקבל טיפול רפואי נאות, דבר שלעתים קרובות עולה להם בחייהם או מותיר אותם נכים לצמיתות.
ברוב המדינות המתפתחות, ימצאו עצמם ילדים אלה רובצים בבתיהם במקרה הטוב, או ברחובות במקרה הריאלי, כשהם מקבצים נדבות ומנסים לשרוד כנגד כל הסיכויים. עבור ילדים אלה, בית ספר הוא אפילו לא אפשרות על הנייר.
לפנייה לכתב/ת 
