גליל דביק, מעגל הזמן, גלולה עגולה

הוא עגול, יש לו חור, וזה לא בייגלה! איזו המצאה קטנה אך גאונית שינתה את חיינו לנצח?

ההמצאה הזאת אורזת לנו מתנות, מחברת לנו ניירות, ובאופן כללי מדביקה לנו את החיים. מדובר על הסלוטייפ, או הסקוטש טייפ, שהומצא השבוע לפני 74 שנים (8.9.30). הממציא המוכשר היה ריצ'רד ג'י דרו (Richard G. Drew), יליד סוף המאה ה-19, שהמציא קודם לכן גם את המסקינג טייפ.

דרו היה מהנדס בחברת המכרות של מינסוטה (M3). ב-1925 יצא עם ההמצאה הראשונה שלו, המסקינג טייפ, שנועדה לסייע לציירים ליצור קו גבול ישר בין 2 צבעים. השוס האופנתי של אותם ימים היה לצבוע את המכונית בשני צבעים. מרגע שביקר דרו במוסך וראה עד כמה הצבָּעים מתקשים ביצירת קו ישר בין שני הצבעים ועד שהוציא לשוק את המסקינג טייפ שפתר את הבעייה, עברו שנתיים. חמש שנים נוספות, עד 1930, לקח לדרו לשפר את הטייפ שלו, ולהפוך אותו לשקוף - ומתאים לכל מטרה. הדבק הזה הפך ללהיט בכל העולם, וכיום אי אפשר לדמיין משרד, בית, או חנות בלעדיו.

אגב, בשביל הכלי עם השיניים המחודדות שחותך את הדבק, היו צריכים לחכות עוד שנתיים, עד שהומצא ע"י ג'ון A. בורדן, שאף הוא עבד באותה חברת מכרות. משעמם לכם במכרה, חברים?

מה מיוחד בשלושת השעונים על הבית בשדרות יפו 92 בירושלים?

ראשית, נספר לכם שזהו "בית שעון השמש". הוא נבנה ב-1906, ויש בו גם בית-כנסת. בקומה העליונה שלו יש שלושה שעונים: המרכזי הוא שעון שמש, שנבנה כדי לסייע למתפללים להגיע לתפילת 18 "עם הַנֵץ החמה".

שני השעונים האחרים פשוט מכוונים אחרת זה מזה.

אחד מכוון לפי הזמן הרגיל, האירופי, זמן גריניץ'. בשעון הזה, הצהריים האמיתיים של השמש מתרחשים ב-11:40, ועל זה נקבל הסבר בהמשך.

והשני – וכאן הדבר המעניין – הוא שעון ארץ-ישראלי. מה זה שעון ארץ-ישראלי? שעון ערבי במקורו, שבו מתחיל היום בשש בבוקר, וקובעים שזוהי שעת "הנץ החמה". בצד השעון הזה יש מיתקן שמאפשר לכייל אותו לפי עונות השנה.

מיהי מרגרט לואיסה סנגר?

אז מי באמת הייתה האשה הזאת, אשר בזכותה יכולה כל אשה לבחור בעצמה מתי והאם ללדת, גם אם משרד הבריאות חושב שהוא יכול להחליט בשבילה?

מדובר בגיבורה אמריקנית שנולדה לפני 125 שנה: מרגרט לואיזה סאנגר Margaret Sanger, לוחמת פמיניסטית, שהעלתה לַמודעוּת העולמית את הרעיון של שימוש מוסדר ולגיטימי באמצעי מניעה.

סנגר הייתה אחות במקצועה. היא טיפלה בנשים באזורי עוני בניו-יורק, ושם נחשפה לתוצאות הקשות של הריונות לא מתוכננים ולא רצויים – עוני, מיתות מהפלות לא-חוקיות ואחוזי מוות גבוהים בקרב הילדים. גם ההיכרות האישית עם אמהּ-שלה, שהבריאות שלה הידרדרה מאוד לאחר 11 הריונות, גרמה לה להבין את נחיצותו של "תכנון ילודה" – וזה מונח שהיא טבעה.

בגיל 33 סנגר עזבה את עבודתה כאחות, והקדישה את עצמה לקידום נושא אמצעי המניעה. היא כתבה אינספור מאמרים וספרים בנושאי בריאות האשה, ייסדה באירופה עיתון בשם "מרד הנשים" – The women rebel, וב-1916 הקימה בברוקלין את המרפאה הראשונה בארה"ב ל"תכנון ילודה".

אבל באותם ימים הפעילות שלה הייתה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה, והיא שילמה עליה ברדיפות ובמעצרים רבים. בעקבות פתיחת הקליניקה, למשל, היא הואשמה בגרימת מטרד ציבורי, ונשלחה למוסד לעבריינים. אבל התגובה הציבורית שהיא עוררה, אפשרה בסופו של דבר את החקיקה, שהתירה לרופאים לספק אמצעי מניעה.

בערוב ימיה, בשנות השמונים לחייה, הייתה סנגר גם שותפה למחקר שהוביל להמצאת הגלולה. ומשם ועד לגלולת היום-שאחרי על מדפי הסוּפּר, הדרך הנשית עוד הייתה ארוכה ורבה.