שתף קטע נבחר

וינה לגרגרנים

תרנגולת על גחלים, לשון בקר, נקניקיות, חזיר מעושן, גולאש בקר וגולאש דגים וכמובן שניצל ושטרודל, ולא חסר במה לשטוף ולקנח. וינה פותחת שולחן

הויריגנים מוזיאון הגולאש פיגלמיולר חנות תה 
סר הנרי 

כל מדינה אוהבת להתגאות במטבח המקומי שלה. אם פסטה היא מלה נרדפת לאיטליה, סושי ליפן, המבורגר לארצות הברית וחומוס לישראל, אז כשאומרים אוסטריה חושבים שניצל ושטרודל. אבל האם באמת זה כל הסיפור? ממש לא.

 

וינה, כבירה אירופית מודרנית ועשירה, מציגה רשימה ארוכה של מסעדות מפוארות, בבתי מלון כאימפריאל, בריסטול, זאכר, אינטרקונטיננטל או ושוורצנברג, כמו גם 'שטיאראק' המהוללת, היקרה במסעדות אוסטריה. אבל את רוב מה שאוכלים שם תוכלו לקבל גם בלונדון, פריז ורומא. כאן נספר על בתי אוכל טיפוסיים לוינה, כאלה שלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם.

 

הויריגנים

 

מספיק רק להצביע

 

ב-17 באוגוסט 1784 הוציא הקיסר יוזף צו המאפשר ליצרני היין האוסטריים למכור את היין שלהם לא רק בחביות ובבקבוקים, אלא גם בכוסות. יתרה מזאת, הותר להם למכור מזון לאלה הרוצים לטעום את היין. כך נולד ההויריגן Heurigen. למילה שני פירושים: המסבאה שבה יצרן היין מוכר את תוצרתו לצד תפריט מזון מצומצם אך מושך ביותר, וגם יין חדש, שנמכר בין 13 בנובמבר (יום מרטין הקדוש) ל-31 בדצמבר של השנה הבאה.

 

צו הקיסר קבע שזה חייב להיות יין מתוצרת עצמית, אבל היום כבר לא מקפידים כל כך. ברור שלא מדובר ביין יקר או משובח במיוחד, אבל זה כבר עניין משני לחלוטין. העיקר זה לשבת בגינה צמודה לכרם, ליהנות מנוף משגע ומאווירה חד-פעמית, ולהרגיש שהשעון עצר באיזשהו מקום וכל מה שחשוב כרגע זה הריח, הטעם, הרגע. זה הזמן לצטט מ'פאוסט' של גתה: "לו יכולתי לומר לרגע - עצור! אל תעוף! הרי אתה כה יפה...".

 

זה גם הזמן להזמין יין. לכו על לבן, כי האדום האוסטרי לא מרשים. מומלצים: ולטלינר ירוק (יין יבש ומרנין), או מוסקט אוטונל (ארומטי וקצת מתוק).

 

ועכשיו אוכל. הריח של בשר חזיר צלוי תוקף אתכם כבר עם כניסתכם להויריגן. אפשר לקבל בשר חזיר מעושן, מבושל, או צלוי על כל סוגיו, עם קרום פריך, מכוסה קימל וטעים להפליא. לא צריך לדעת גרמנית, מספיק להצביע. המוכרות יחתכו לכם חתיכה או שתיים או יותר, ישקלו וישאלו מה עוד.

 

במחלקת העוד יש תרנגולת צלויה על גחלים, לשון בקר, עשרות סוגי נקניקים ונקניקיות. וגם עשרות סוגי סלטים. אני ממליצה על סלט שורשים שחורים (אל תשאלו מה זה, פשוט תזמינו, ואל תתפלאו שהשורשים השחורים בעצם לבנים. ככה זה). הסלט הזה מזכיר במידה רבה טעם של אספרגוס.

 

מומלץ גם ממרח ליפטאואר - ממרח גבינה רכה מעורב בהרבה פפריקה חריפה. לא לשכוח לקחת כמה פרוסות לחם שחור ריחני, ואז חזרה אל שולחן העץ הירוק הגדול, שם מחכה היין הלבן הצונן, אותו ניתן להזמין לפי כוס, חצי ליטר, ליטר, וכן הלאה. אפשר גם להזמין קנקן גדול של מים מינרליים תוססים, למהילת היין והפחתת ההשפעה שלו.

 

ההויריגנים מרוכזים בוינה בשני אזורים עיקריים - גרינצינג (חשמלית מס' 38 ממרכז העיר) ונוישטיף אם ולדה ברובע ה-19. כל הסיפור לא יעלה יותר מ-20 יורו לאדם.

 

חזור למעלה
מוזיאון הגולאש

 

40 סוגי גולאש

 

במרכז וינה ניצבת קתדרלת סטפן הקדוש. הפעם לא ניכנס פנימה, אנחנו הרי רעבים. על יד הקתדרלה תראו שורה ארוכה של כרכרות סוסים המחכות לתיירים פתאים שמוכנים לשלם 100 יורו עבור טיול של 40 דקות. בדיוק במקום שבו עומדים הסוסים, בקצה הכיכר, מתחיל רחוב ציורי ומעניין ששמו שולרשטרסה. בית מספר 10 הוא מוזיאון הגולאש.

 

השם מטעה, כי מדובר במסעדה צנועה שמתמחה, ניחשתם נכון, בגולאש. רגע, גולאש זה לא מאכל הונגרי? אז קודם כל, הונגריה היתה במשך מאות שנים חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית, וזה כבר נותן לאוסטריה את הזכות לראות בגולאש מאכל מקומי. שנית, ההונגרים אולי המציאו את הגולאש, אבל האוסטרים המציאו כמה גירסאות-משנה של התבשיל: גולאש בקר, גולאש חזיר, גולאש טלה, גולאש עגל, גולאש הודו, גולאש כבד תרנגולת וגולאש דגים. אפשר להגיש אותו עם תפוחי אדמה, אטריות, ביציה, ירקות וקניידלך והוא יכול להיות חריף, מתוק, פיקנטי, סמיך, מימי ואפילו יבש לחלוטין.

 

בסך הכל כ-40 סוגים של גולש מגישים כאן, במחירים הנעים בין 8 ל-12 יורו. צלחת לחמניות חמות, סלט קטן, בירה צוננת - ויצאתם בפחות מ-15 יורו, שבעים ומרוצים.

 

בדרך אל מקדש הגולאש ניצב אחד מבתי המלון הציוריים ביותר של וינה, מלון מלך הונגריה, ובתוכו אחת ממסעדות היוקרה של העיר. בבית הסמוך, אגב, הלחין מוצרט את האופרה 'נישואי פיגארו'.

 

חזור למעלה
פיגלמיולר

 

השניצל הגדול בעולם

 

קרוב מאוד למוזיאון הגולאש, ברחוב וולציילה 5, נמצאת מסעדת 'פיגלמיולר'

המפורסמת. המסעדה קיימת שם מאז 1905 אך הבניין הוקם כמה מאות שנים קודם לכן. פה אפשר להזמין מאכלים אוסטריים טיפוסיים שונים, ובראש הרשימה כמובן השניצל המפורסם.

 

קודם כל, זהו השניצל הגדול בעולם, ואולי גם הטעים ביותר. להבדיל ממרבית המסעדות של וינה, השניצל כאן לא עשוי מבשר חזיר, אלא מבשר עגל דפוק דק-דק שנעטף בקמח, מתכסה בקרום ביצה ומרופד פירורי לחם. גודלו - כגודלה של פיצה בינונית.

 

פיגלמיולר מציעה גם כמה סוגי סלטים מעניינים ותפוחי אדמה המבושלים בצורות שונות. לשתות אפשר בירה וגם יין נזירים לבן וארומטי במיוחד, שמגיע בכוס מצוננת מזיעה המהווה ידיד נאמן לשניצל. זהירות, היין הקריר והמרווה מסובב את הראש במהירות הבזק, אז לא למהר לשתות את הכוס הראשונה. עדיף לחכות עד שהלחמניות והסלט יגיעו. מחיר התענוג כולו - כ-30 יורו לסועד.

 

חזור למעלה
חנות תה

 

וגם וויסקי למביני עניין

 

בדיוק מול פיגלמיולר נמצאת אחת החנויות המעניינות ביותר בוינה. קוראים לה Schoenbichler Theehandlung. שמה מרמז שהחנות עוסקת בתה - וזה נכון. ניתן לקנות בה כ-400 סוגי תה שונים. בחלון מוצגים שמותיהם של כמה מאות אוסטרים מפורסמים - פוליטיקאים, ספורטאים, שחקנים, זמרים ועוד - להם הוכנה תערובת תה אישית. ניתן לקנות כל אחת מהתערובות האלה או להזמין תערובת משלכם.

 

בחנות גם מאות סוגי ריבות, עוגיות ושוקולדים, אבל לא בשביל זה נכנסנו. אותנו בעניין וויסקי, ובשונביכלר מוכרים וויסקי סינגל-מאלט מתוצרת מזקקות פרטיות בסקוטלנד ואירלנד בבקבוקים מיוחדים שהתווית שלהם כתובה בכתב יד. זהו וויסקי למביני עניין שמוכנים לשלם הרבה כסף.

 

כך,למשל, Glen Mhor משנת 1976 עולה כאן 683 יורו. Glenfarccas משנת 1978, מסידרה מיוחדת לכבוד יובל ה-25 למלכות אליזבת בבריטניה - 618 יורו. על Highland Park Sherry יקחו מכם 1,165 יורו ו-Macallan בן 25 יילך איתכם הביתה במחיר פעוט של 1,370 יורו. גם אם לא תקנו דבר, ביקור בחנות הוא חוויה.

 

חזור למעלה
סר הנרי

 

בירה רבותי, בירה

 

בואו נעזוב את הוויסקי הישן והיקר ונלך אל משהו נגיש יותר - בירה. משקה באיכות סבירה

בפחיות או בבקבוקים ניתן לקנות בכל סופרמרקט, אבל היא כוללת כימיקלים שמאריכים את חייה. בירה אמיתית היא בירה ללא תוספות כימיות, שבאה בחביות ונמכרת ישירות על ידי המפעל המייצר אותה.

 

ביציאה הדרום-מערבית מוינה, בכיוון קלוסטרנויבורג, ממש בקצה העיר (הייליגרשטרסה 205), נמצא מקום הנקרא Sir Henry Brauhaus Nuessdorf - Der Bier Treff. זוהי מבשלת בירה המפעילה גם מסעדה שבה ניתן לאכול מאכלים אוסטריים טיפוסים. הבירה באה בכוס איורופפיף (0.2 ליטר), זאידל (0.3 ליטר), קריוגל (0.5 ליטר), ולגיבורים - מס (ליטר).

 

אמרתם בירה למלצר - לא אמרתם כלום. אצל 'סר הנרי' ניתן להזמין כעשרה סוגי בירה שונים - בהירה, כהה, ארומטית פחות וארומטית יותר, ועוד ועוד. התענוג עולה בין שלושה יורו עבור כוס קטנה ל-11 יורו עבור ליטר. מי שרוצה לשתות משהו באמת מיוחד יזמין - Old Whiskey Bier בירה בטעם וויסקי סינגל-מאלט. דבר כזה אין בשום מקום אחר.

 

כמעט כל המאכלים במקום מבושלים בבירה. המלצות שאסור לפסוח עליהן: מרק שום או מרק Bierbott.

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הלן חזן
לאכול בתוך הסימטאות
צילום: הלן חזן
צילום: הלן חזן
היין האדום האוסטרי לא מרשים
צילום: הלן חזן
מומלצים