טניה רמניק, עידן צ'רני
מסע לאנטרקטיקה
מכיוון שבאנטרקטיקה ניתן לערוך מחקרים רבים, למדינות מערביות רבות יש תחנות מחקר ביבשת. מדענים ישראלים שחוקרים תחומים רלוונטיים, עושים זאת במקומות פחות טובים ותחנת מחקר באנטרקטיקה עשויה לתרום המון למחקר המדעי בארץ.
אנטרקטיקה היא היבשת הכי גבוהה והכי קרה בעולם. היא האחרונה מבין היבשות להתגלות ובשל התנאים הקשים השוררים בה לא חיו בה אנשים. הפעילות האנושית היחידה ביבשת היא פעילותם של החוקרים. עובדה זו תורמת למחקרים רבים היות והתנאים ביבשת אינם מושפעים מגורמים אנושיים- אנטרקטיקה היא מעבדה סטרילית. אין בה מקורות רעש או רעש אלקטרומגנטי.בנוסף, באנטרקטיקה ניתן לערוך מחקרים גיאולוגיים ומטרולוגיים רבים. מכיוון שהקרח באנטרקטיקה מצטבר ונדחס, היבשת בנויה שכבות המכילות מידע על מיליוני שנים. החוקרים קודחים בקרח ומוציאים עמודי קרח, מדגם של השכבות השונות. כמובן שביבשת עולם עשיר במיני בע"ח ימיים שגם אותם חוקרים.
עידן וטניה הגיעו אל האי המלך ג'ורג' שבצפון היבשת במטוס ששייך לצבא הצ'יליאני. באי 8 תחנות והם שהו בתחנה הרוסית. במהלך שהותם בקשו ללמוד ככל הניתן על אורח החיים בתחנות המחקר. הם התלוו למדענים ולבעלי תפקידים שונים (טכנאים, מנהלי תחנות כוח ואנשי לוגיסטיקה). מכיוון שהם שהו ביבשת בתקופת הקיץ, הטמפ' הייתה בין אפס למינוס עשר מעלות, (לשם השוואה בחורף מדובר על טמפ' של 35 עד 70 מעלות מתחת לאפס).
בתנאים האלו קשה לשרוד וחייהם של האנשים השוהים באנטרקטיקה אינם קלים. הם אוכלים מזון שמגיע באבקות. את המים הם מקבלים ע"י התפלת הקרח. כל מי שיוצא מתחנת המחקר צריך להיות מצויד בבגדים חמים, במכשירי קשר ועליו ליצור כל הזמן קשר עם האנשים בתחנה.
המדענים באנטרקטיקה פתחו עם הזמן מסורות משלהם וכל "טירון" שמגיע ליבשת נדרש לטבול במי הים המקפיאים. מכיוון שאלו מי ים, הם לא קופאים באפס מעלות, אלא ב1.8- . למעשה הטמפ' בים כה קרה שאדם יכול לשרוד במים לא יותר משלוש דקות. רוב האנשים שמגיעים ליבשת מצליחים להתחמק מהטבילה, אך עידן טבל 3 פעמים במים.
טניה רמניק, שליחת מסע אחר לאנטארקטיקה ועידן צ'רני, צלם גיאוגרפי, מוביל משלחות בעולם ושליח מסע אחר לאנטארקטיקה, התארחו בתכנית מספר 150.
לפנייה לכתב/ת 
