לקות למידה: מה צריך לדעת כדי לאבחן מוקדם
13 אחוז מהתלמידים בארץ סובלים מלקות-למידה כלשהי. אבחון מוקדם עשוי לפתור לפחות חלק מהבעיות. מומחית לחינוך: "בסוף כיתה א' ילד צריך לדעת בעל-פה את כל תרגילי החיבור והחיסור עד עשר. בכיתות ג' ו-ד' הוא כבר אמור לשלוט בלוח הכפל. אם מבחינים בבעיה באחת התחנות הללו, כדאי לבדוק מה קורה"
לפני כמה שבועות, כשאיתי בן השמונה שאל את אמו דניאל (השמות בדויים), "אמא, עכשיו המוח שלי כבר לא טיפש?", נשמה האם לרווחה. קצת פחות משנתיים אחרי שהחלה לחשוד כי בנה סובל מלקות למידה כלשהי, הבינה דניאל כי החששות היו אומנם מוצדקים, אבל המאבק העיקש למציאת פתרון לבעיה, הצליח. בימים אלה, כשאיתי עושה את צעדיו הראשונים בכיתה ג', הוא כבר יוכל לקרוא, להבין את הבעיות המילוליות בחשבון, להיות תלמיד ככל התלמידים.
"אני מכירה את הבן שלי ויודעת שהוא ילד אינטליגנטי, וחשתי שאין סיבה שהוא לא יקלוט את הקריאה. מדובר בילד שהתחיל לדבר בגיל שנה וחצי וששפתו עשירה. חשבתי שאולי משהו במבנה שיטת הלימוד לא מתאים לו, וביקשתי מהמחנכת לנסות ללמד אותו לקרוא בשיטה אחרת. כשראיתי שלמרות זאת הדברים לא זזים, הלכתי למורה פרטית להוראה מתקנת. אחרי כחודשיים הרגשתי שאין ביניהם כימיה טובה וניסיתי לעבוד איתו בעצמי, כמי שממילא שייכת למערכת החינוך. הגענו לחופש הגדול של כיתה א' כשבסך-הכל הוא נשאר באותה רמה".
כשהיא רואה שתלמיד מתקשה בקריאה, לא כותב טוב או שאינו משיג ציונים מתאימים לרמת האינטיליגנציה שלו. הבעיה היא שלרוב המצב צריך להיות חמור כדי שהמורה תגלה את העניין".
פגיעה בדימוי העצמי
כעשרה אחוז מכלל התלמידים בארץ סובלים מלקות-למידה כלשהי. כשמוסיפים לנתונים את בעיות הריכוז וההתנהגות הנלוות לתופעה, עולה שיעור לקויי הלמידה לכ-13 אחוז. "כשלושה-ארבעה חודשים אחרי שאיתי התחיל ללמוד בכיתה א' הרגשתי שמשהו לא זורם כמו שצריך", מספרת דניאל.
ילדות נסלחת
הלכה הבושה
סמדר שיר
בכל פעם שקפצתי אל שושי, השכנה, אמא שלה פתחה את הדלת ולחשה "ששש... יש לה שיעור פרטי". וכשעמדתי ללכת, אמא שלה ליוותה אותי לדלת ולחשה "ששש... אל תגלי". כיווצתי את המצח. חזק. ה"ששש..." השני היה לא ברור ולא מובן
כשהבחינה שרמת התסכול של בנה עולה בכל פעם שהיא מנסה ללמד אותו לקרוא, שהוא מסכים לשבת איתה מקסימום עשר דקות ברציפות, החליטה להפסיק. "החלק הכי כואב מבחינתי כאם", היא אומרת, "היה הפגיעה בדימוי העצמי שלו. איתי הפך מילד אנרגטי במובן החיובי של המילה, דומיננטי ומלא שמחת חיים, לילד שקט ורגיש יותר, שמתחיל להתבייש בזה שאחרים מצליחים במה שהוא נכשל. הוא התחיל לשאול אותי אם הוא טיפש וזה היה קשה".
השינוי ביכולותיו של איתי התרחש כשלושה חודשים לאחר שהחל ללמוד עם מורה להוראה מתקנת במכון "אותיות" בירושלים, בניהולה של זהבה קלנר. קלנר, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מסבירה: "ליקויי הלמידה הם קשיים בקריאה שעלולים להתפתח לדיסלקציה (הפרעה בהתפתחות כושר הקריאה), קשיים בכתיבה שעלולים להפוך לדיסגרפיה וקשיים בחשבון שעלולים להפוך לדיסכלכוליה (תחשוב לא נכון).
"הגדרת הדיסקלציה קובעת כי ילד שיש פער של שנתיים ויותר בין יכולת הקריאה שלו לבין היכולת של בני גילו, בתנאי ששוללים מצב סוציו-אקונומי מיוחד, בעיות רגשיות או אינטליגנציה נמוכה, הוא דיסלקט. לעיתים המורה מאתרת את הבעיה,
מדריך להורה
איך תזהו אם הילד סובל מליקויי למידה
ליאת משאט-פריזם
שגיאות כתיב בכיתה ח', בעיות בהיגוי בגן חובה ופירוש מוטעה של מידע בתיכון - כל אלו יכולים ללמד את ההורים שבנם או בתם סובלים מליקויי למידה. כך נזהה
ליקויי הקריאה יכולים להתבטא בהיעדר שליטה בניקוד, קושי לפענח מילים לא מוכרות או קריאה מדויקת אך מקוטעת. ליקויי הכתיבה, אומרת קלנר, כוללים קושי לכתוב מילים ארוכות בשל הקושי לזכור צלילים לפי הרצף הנכון, השמטת אותיות, החלפה בין צלילים דומים (למשל ג' ו-ק', ד' ו-ת') ושגיאות כתיב הומופוניות (למשל בלבול בין ט' ל-ת', ח' ל-כ' וכו'). שגיאות אלה מותרות לפי שלבי ההתפתחות התקינים בכיתות היסוד, אבל אמורות להצטמצם עד גיל 12.
ערנות מגיל גן
ליקויי החשבון באים לביטוי בקושי בפתרון תרגילים. קלנר: "בסוף כיתה א' ילד צריך לדעת בעל-פה, בצורה אוטומטית, את כל תרגילי החיבור והחיסור עד עשר. בכיתות ג' ו-ד' הוא כבר אמור לשלוט בלוח הכפל. אם מבחינים בבעיה באחת התחנות הללו, כדאי לבדוק מה קורה".
- ומה חובת ההורים במקרה הזה?
"הורים צריכים להיות ערניים כבר בגיל הגן, ללמד את הילדים צלילים, לראות אם הם זוכרים, ללמד מספרים ואותיות, לומר את שמותיהם בקול רם ולשחק במשחקים שונים סביב הידע הזה. כשילד בן יותר מחמש מגלה חוסר סבלנות למשחקים כאלה, הדבר צריך להדליק נורת אזהרה.
"אחר-כך, כשהילד נכנס לכיתה א', אסור להסתפק בזה שהוא אומר שעשה שיעורי בית, ולא מתוך חוסר אמון. חשוב להציץ מפעם לפעם במחברות שלו, לבקש ממנו לקרוא לכם קטעי סיפור בקול רם, לשים לב לדרך החזקת העיפרון כשהוא כותב, לראות אם כתב היד שלו תקין. מעבר לזה, כדאי להיות ערניים לתהליך הרגשי סביב הלימוד: למשל האם הילד לומד בכיף, או שונא כל רגע".
כשמתעורר חשד לבעיה, מציעה קלנר להתחיל את תהליך האבחון דווקא בהערכה דידקטית קצרה אצל מורה להוראה מתקנת, במקום להיכנס למסלול הארוך והמתיש לעיתים של איבחונים פסיכו-דידקטיים. "חשוב שהורים יוודאו שיש כימיה בין הילד למורה ויעקבו אחרי העבודה. אם לא רואים שיפור משמעותי תוך חודשים ספורים, ללכת הלאה בטיפול".
כך נשתפר: טיפים להורים מודאגים (כפי שמציעה קלנר):
- ילד שמעדיף לקרוא קודם בשקט ורק אחר-כך בקול רם, הוא ילד שאינו יודע לקרוא.
- גם ילד שלא מוכן לקרוא ספרים משום סוג, צריך לעורר סימני שאלה.
- אם הילד אובחן כסובל מלקות למידה כלשהי והוא מטופל, זה הזמן להשקיע בדימוי העצמי שלו. אפשר לרשום אותו, למשל, לחוג מטריף בתחום שמעניין אותו וברור שהוא יהיה טוב בו. חוויית הגאווה והביטחון העצמי יסייעו בעקיפין גם לליקויי הלמידה.
לדברי עופרה רזאל, מנהלת תחום תלמידים עם צרכים מיוחדים במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) אחד הקשיים העיקריים של תלמידים עם ליקויי-למידה והוריהם הוא להודות בקושי. לפיתרון הבעיה מציעה מט"ח סדרת תקליטורי מחשב ("קול בספר"): כל תקליטור מכיל ספר לימוד שלם, הנלמד בבתי-ספר, כתוב ומוקרא בקול. בנוסף מציע התקליטור גם כלים לארגון החומר הנלמד. התקליטורים מיועדים לשימוש בבית או בכיתה ומאפשרים לתלמידים לעקוב אחר החומר הנלמד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
