גם פורד מורידה את הגג

כוכבת התצוגה של פורד בפאריס הייתה אמנם הפוקוס, אבל מרבית המבטים "נתקעו"בכיוון ה-וינאלה. מכונית תצוגה בינתיים, שמספרת כי התחלות הן לפעמים גם סיום. נשמע לכם סתום? אתם צודקים. אבל זה בדיוק מה שאומר לי מיצ'ל קוך, אחד ממנהלי הפיתוח של פורד פוקוס החדשה, כאשר אנחנו מביטים במכונית הנאה הזו. זאת מכיוון שהוינאלה הזו מבהירה כי פרויקט ויסוס, קופה-קונספט מתערוכת פרנקפורט 2003, לא תגיע לפס הייצור. "נסחפנו קצת אחרי התקשורת שבקשה קאפרי חדשה, אבל למעשה אין טעם להביא את הויסוס לייצור כאשר הוינאלה בתמונה".

והאם הוינאלה באמת תגיע לכביש? אם לשפוט לפי אנשי פורד הנלהבים מתגובת הציבור פה, בהחלט כן. המכונית הזו מוגדרת כאן אמנם כ"תצוגה" אבל בפורד יודעים ללחוש כי היא אמורה להגיע אל פס הייצור תוך שנתיים בלבד. "העיצוב החיצוני שאתה רואה כאן, הוא די סופי, למעט קוסמטיקה קלה. פנים המכונית הוא מה שמעמיד עבורנו אתגר בינתיים".

בקרוב אצלכם

הוינאלה, שנחשפה בפאריז מבשרת כי פורד החליטה רשמית להצטרף לגל הקופה-קבריולט שפוקד את יצרני הרכב האירופאים. קצת באיחור אמנם, אבל אולי ממש בזמן. וגם כאן מבטיחים לשלב יכולת ספורטיבית של מכונית קופה, עם גג נפתח. קוך אגב מבטיח כי מרכב הפוקוס כה קשיח כבר עכשיו, עד כי לא יהיה צורך בחיזוקים רבים, ולכן גם לא תהיה תוספת משקל מכבידה במיוחד.

אם להאמין לו, הוינאלה אמורה להתנהג בדומה לפוקוס שלוש דלתות, שתרמה אגב את החלק התחתון של הדלתות. חוץ מזה הם מספרים שהמראה החיצוני רומז להתפתחות נוספת של סדרת הפוקוס (דגמים ספורטיביים מין הסתם). תא הנוסעים לעומת זאת מלמד על הכיוון החדש של פורד אירופה. אגב, כמו שפורד נוהגת בדרך כלל, כל הגרסאות החברות לפלטפורמה ישענו על בסיס גלגלים אחיד.

למרות שהצטרפות פורד לחוג הקופה-קבריולה נראית טבעית וברורה, הבחירה בשם "וינאלה" נראית תמוהה-משהו. אלפרדו וינאלה היה בעל סדנת עיצוב באיטליה, שזכה בעבר לפרסום דווקא בגלל גרסאות מרכב שתכנן וייצר למכוניות פיאט בשנות ה-60. ה-850, הסמנטה, האלווין והגאמין התבססו על הפיאט 850, 125, 124 וה-500. אפרופו גאמין, זו הייתה "המכונית של נדי פעמוני"...

כעת מסתבר לפתע כי לוינאלה היו קשרי עיצוב גם עם פורד, למרות שהקשר הברור והידוע ביותר הוא דרך דה-טומאסו, השותפה האקזוטית של אנשי הנרי באותן שנים. זו השתלטה בסוף שנות השישים על החברה של וינאלה. ואם חסרה לכם קצת טרגדיה בסיפור הזה, הנה היא מגיעה - וינאלה נהרג ביום בו מכר את החברה שלו לדה-טומאסו. ובכל זאת למה וינאלה? שיהיה...