"איג-נובל" מציג: ההמצאות המדעיות המופרכות ביותר

מדע זה גם עניין של מסורת. כמו בכל שנה, גם ב-2004 הוכרזו הזוכים בפרסי ה"איג-נובל של מגזין המדע ההומוריסטי AIR ('תולדות המחקר הבלתי אפשרי' או 'Annals of Improbable Research'), המוענק לאנשי מדע עבור מחקרים מוזרים וחסרי ערך. הפרסים מחולקים בחסות אוניברסיטת הרווארד, שגם מארחת את הטקס. 

בשבוע שעבר נערך הטקס ה-14 של איג-נובל ונראה כי מרבית הזוכים דווקא חשים גאווה רבה לנוכח זכייתם, בעיקר לנוכח העובדה כי שמונה מתוך 10 מתמודדים החליטו לטוס לבוסטון על חשבונם, כדי לקבל את הפרס, שלדברי אברמס תמיד עשוי מחומר זול במיוחד, והשנה הוכן מקופסה מזויפת של דגני בוקר.

מרק אברמס, המוח שמאחורי הפרס ועורך המגזין, מציין כי המטרה העיקרית היא לגרום לאנשים לצחוק ולא לחשוב. באופן רשמי, הפרס ניתן עבור "תוצאות שאי אפשר לחזור עליהן או שרצוי לא לחזור עליהן", והשם איג-נובל (Ig Nobel), סוג של פארודיה על פרס נובל המכובד, מקורו במילה האנגלית ignoble, שפירושה "נחות".

הפרסים הוענקו בשבוע שעבר על ידי שלושה זוכי פרס נובל מול קהל של כ-1,200 איש. הנה כמה מן הזוכים המאושרים:

בריאות הציבור - הפרס ניתן לחוקרת צעירה, שבחנה את "חוק חמש השניות" (מזון אינו מזוהם אם הוא נופל על הרצפה אך מורם תוך חמש שניות), וקבעה כי יש בעיה בריאותית עם אכילת מזון שנזרק על הרצפה, גם אם מרימים אותו תוך חמש שניות. החוקרת בת ה-17, ג'יליאן קלארק, היא האדם הצעיר ביותר שזכה אי פעם בפרס, ואת עבודתה עשתה במסגרת קורס קיץ באוניברסיטת אילינוי, במהלכו הגיעה למסקנה מפתיעה: נשים אוכלות יותר אוכל מהרצפה לעומת גברים.

פיזיקה - כאן זכו רמאש באלאסובראמאניאם ומייקל טרבי עבור מחקרם: "מצבים מתואמים בדינמיקות מולטי סגמנטיות של הולה הופינג", אותה מוטציה אירובית של חישוקים. המחקר בדק את התנועות הגופניות הדרושות כדי לשמור את החישוקים בתנועה מתמדת. "איני חושב שהנושא נחקר עד היום"', אמר באלאסובראמאניאם, חוקר קינטיקה (חקר הקשר בין מהירות תגובות כימיות וגורמים חיצוניים) אנושית באוניברסיטת אוטווה, קנדה. 

ביולוגיה - המתמודד המוזר ביותר הוא בוודאי מחקרו של בן וילסון, ביולוג ימי מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שבזמן עבודתו במעבדה שלו, שמע רעש בלתי מוסבר מכיוון האקוואריום שבו שחו דגי ההרינג שלו. "בהתחלה חשבתי שמישהו מתחבא", סיפר בהתרגשות, אבל כשהגביר את עוצמת המיקרופון גילה שדגי ההרינג פשוט נופחים, ממש כמו בני אדם, ואף מייצרים בועות בתהליך. על פי המחקר, הדגים נעזרים בנפיחות לצורך תקשורת.

הנדסה - שוטר לשעבר ואביו זכו בפרס על פטנט להסוואת התקרחות. האב, דונלד סמית בן ה-66 אמר בעבר: "כמו כל רעיונותינו הגדולים, גם ההמצאה הזו עלתה לאחר כמות מכובדת של יין". תוכניתם של השניים כללה מכירת הוראות הפעלה למברשת ייחודית וספריי שפותח מנוסחה סודית, אבל היא לא יצאה לפועל, עקב מותו הפתאומי של האב.

רפואה - הוענק למחקר של סטיבן סטאק וג'יימס גאנדלך, שנקרא "השפעת מוזיקת קאנטרי על התאבדויות", שגילה כי שיעורי ההתאבדות גבוהים יותר בערים שיש בהן יותר תחנות רדיו שמשמיעות מוזיקת קאנטרי, ומה שמכריע את הכף הוא לאו דווקא הצלילים, אלא מילות השירים. אגב, סוציולוגים שקראו את המחקר טענו שהוא פגום.

שלום - ממציא מכונת הקאריוקי, דייסוקי לונו, הגיע מיפן בכדי לקבל את הפרס, שניתן לו עבור ההמצאה שלימדה את האנושות שיעור חשוב בסבלנות, סובלנות והכרה בגבולות האנושיים. 

כלכלה - הזוכה הוא הוותיקן, שהחליט על מיקור חוץ של תפילות שונות, והעסקה של כמרים הודים, במקום אלו האמריקנים, שידיהם מלאות עבודה גם כך, ואינם מסוגלים לעמוד בקצב התפילות לעילוי נשמותיהם של נפטרים בצורה מספקת.

כימיה - הפרס הוענק למפעל קוקה קולה בבריטניה, שהצליח לייצר מי ברז בלתי ראויים לשתיה. החברה זכתה בפרס על "שימוש בטכנולוגיה מתקדמת להפיכת מים מנהר התמזה לחומר מסוכן לשתיה", זאת, עקב רמות גבוהות מדי של ברום, הידוע כחומר מסרטן.

"עושים כבוד לכל מה שביזארי"

מסורת הטקס החלה ב-1991, כאשר אברמס החליט להעניק פרסים המעלים על נס את פועלם המדעי של אנשים שאי אפשר - או ממש לא נחוץ - לחזור על הישגיהם. "אנחנו נותנים הכרה רשמית וכבוד לכל מה שביזארי, מוזר ולא עולה על הדעת בחיי היום יום של המחקר המדעי", הסביר את השיקולים מאחורי בחירת עשרת הזוכים מתוך כ-5,000 מועמדים מדי שנה.

בשנים עברו זכו בפרסים דמויות בולטות כמו סגן נשיא ארה"ב לשעבר, דן קווייל, זכה בפרס החינוך, לאחר ש"הדגים טוב יותר מכל אדם אחר את החיוניות של החינוך המדעי", וכן לפרופסור אדוארד טלר, שנודע כאבי פצצת המימן וכחסיד נלהב של החימוש הגרעיני, וקיבל את הפרס על "שנים של מאמצים לשנות את משמעות השלום כפי שאנו מכירים אותו".

בשנים קודמות הוענק פרס האיג-נובל בביולוגיה לחוקרים שבדקו התנהגות חיזור של יענים כלפי בני-אדם (2002), השפעת הפרוזאק על מצב הרוח של הצדפות (1998), השפעת רוטב שום ושמנת על התיאבון של עלוקות (1996), והמחקר מ-1997, שבדק האם הטלת תרנגולות לתוך סופת טורנדו יכולה לסייע במעקב אחר מהירות הרוח התשובה - לא).

מרגע שנפרצו הגבולות, הפכו נושאי המחקרים הזוכים למוזרים ומיותרים בצורה חסרת תקדים, ואילו הטקס עצמו הפך לאירוע משעשע ואבסורדי, הכולל חלוקת פרסים על ידי זוכי נובל אמיתיים, תשואות ייחודיות מהקהל, שנוהג להעיף אווירוני נייר על הזוכים ומחוות נוספות, כגון זו שהתקיימה השנה - אופרה על דיאטת אטקינס הפופולרית.