"סיני זה השקט המושלם - ואז בא הפיצוץ"
רבים מפצועי מתקפת הטרור בסיני מאושפזים בבית החולים "יוספטל" באילת. שניים ששרדו את הפיגוע בראס א-שטן מספרים ל-ynet על רגעי האימה. "היה בלאגן גדול. אף אחד לא ידע שום דבר, וקודם כל אתה מתחיל לבדוק את עצמך ולראות אם נפצעת. מכבי האש המצרים הגיעו יחסית מהר, אבל לאמבולנסים לקח זמן"
"שמעתי על ההתרעות - אבל האמת, אתה בחיים לא חושב שזה יגיע אלייך. בטח לא כשאתה בסיני. לא לחוף שאתה נמצא ובטח לא לחושה שלך. סיני זה השקט המושלם - ואז הפיצוץ הזה. זה פשוט לא קשור אחד לשני". כך סיפר הבוקר ל-ynet דייגו קמינסקי, בן 25 מאשדוד, שנפצע בגבו מהפיגוע בראס א-שטן. דייגו מאושפז בבית החולים "יוספטל" באילת יחד עם חברו שלומי חפץ מיבנה.
"קצת איבדתי תחושה של זמן", מספר דייגו. "ראיתי הבזק אדום ואז הכל נכבה תוך שנייה אחת. היה חשוך מאוד והיה הרבה חושך ואבק. כמה שאתה לא מנסה לפתוח את העיניים ומנסה לראות - אתה רואה רק שחור. הייתי קצת חירש אחרי הפיצוץ, כי הייתי ליד שלומי, וזה היה די קרוב למקום עצמו, ועד עכשיו אני עדיין לא שומע משהו.
"שמעתי מייד אחרי הפיצוץ אנשים צורחים. אנשים לא נכנסו להיסטריה יותר מדי, ורצו לכיוון המים. יש לי רסיס בגב, שהרופאים כאן הוציאו לי. אני לא יודע מה קרה. זאת הפעם השלישית שלי בסיני. שמעתי על ההתרעות - אבל האמת, אתה בחיים לא חושב שזה יגיע אלייך. בטח לא כשאתה בסיני, לא לחוף שאתה נמצא ובטח לא לחושה שלך. סיני זה השקט המושלם - ואז הפיצוץ הזה. זה פשוט לא קשור אחד לשני".
שלומי חפץ, בן 25 מיבנה: "היינו 12 חבר'ה, והגענו לסיני ביום שלישי. אנחנו לא יודעים מה זה בדיוק היה. ב-22:15 בערך ישבנו ודיברנו, ופתאום שמענו בום כזה עצבני. אתה בהתחלה קצת אפוף, והכל מלא אבק. היינו מתחת לסככה ויצאתי ממנה כמה שיותר מהר. למזלי, הסככה נפלה בדיוק אחרי שיצאתי ממנה. הייתה מישהי שנפתח לה הראש.
"אמבולנסים שלהם, של המצרים, הגיעו אחרי שעה - שעה וחצי. החושות והמקום בכלל היו מאוד מלאים. הפעם האחרונה שהייתי בסיני הייתה לפני חודשיים - והפעם היו הרבה יותר אנשים. מייד התחלתי להרגיע אנשים, ואז אחרי חצי דקה היה עוד פיצוץ. אנשים הבינו שזה פיגוע - רק שלא ידענו מה זה. אני חשבתי שזה הפגזות, אר.פי.ג'י או משהו כזה.
"אתה נמצא במקום שאתה לא מכיר, ואתה לא בדיוק יודע מה לעשות. אנחנו היינו במרחק של 20 מטרים בערך ממקום הפיצוץ, ולמזלנו,
בגלל שהיינו בהפרשי גובה, לא חטפנו את רוב ההדף. בראס א-שטן נהרגו שניים: אחת נהרגה כשהיא ישנה בתוך החושה שלה, ואחד קיבל רסיס בבטן.
היה בלאגן גדול. אף אחד לא ידע שום דבר, וקודם כל אתה מתחיל לבדוק את עצמך ולראות אם נפצעת. מכבי האש המצרים הגיעו יחסית מהר, אבל לאמבולנסים לקח זמן. אני חטפתי רסיס במותן. כאן במיון ביוספטל הוציאו לי אותו - וזהו".
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, הגיע הבוקר ל"יוספטל" כדי לעמוד מקרוב על הטיפול וההיערכות. "באתי לחזק את ידיהם", הוא אומר. "זה האירוע הגדול ביותר שהיה פה, מבחינת רמת העבודה. הורדנו לכאן גם אנשי מקצוע מעולים מהמרכז, וממה ששמעתי בבית החולים עשו עבודה מצויינת".
אל"מ יצחק קרייס, מפקד רפואה פיקודי של פיקוד הדרום, אמר כי "ההיערכות ברמה של יוספטל עבדה מצויין. בית החולים נערך מצויין ועבד מעולה. אנחנו תיאמנו את כל הטיפול, הטסנו לכאן רופאים מהמרכז, החל מ-23:45 בלילה. הייתה כאן גם התגייסות של מד"א ושל צוותים רפואיים של הצבא שנמצאים באיזור, ארגנו גם כלי פינוי. בסביבות 23:00 הגיעו לכאן פצועים והתחילו לטפל בהם. מהפיצוץ בנואייבה התחילו ישראלים להגיע לבד למסוף טאבה".
לפנייה לכתב/ת 
